אנתוני מייסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנתוני מייסון
Anthony Mason
לידה 14 בדצמבר 1966
מיאמי שבפלורידה
פטירה 28 בפברואר 2015 (בגיל 48)
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה פאוור פורוורד, סמול פורוורד
גובה 2.01 מטר
מספר 2, 14, 17
מכללה אוניברסיטת המדינה של טנסי (1988-1984)
דראפט בחירה מספר 53, 1988
פורטלנד טרייל בלייזרס
קבוצות כשחקן
1989-1988
1990-1989
1990
1991-1990
1991
1996-1991
2000-1996
2001-2000
2003-2001
אפס פילזן
ניו ג'רזי נטס
טולסה פאסט ברייקרס
דנוור נאגטס
מרינוס דה אוריינטה
ניו יורק ניקס
שארלוט הורנטס
מיאמי היט
מילווקי באקס
הישגים כשחקן
השתתפות במשחק האולסטאר (2001)
חבר חמישיית העונה השלישית (1997)
חבר חמישיית ההגנה השנייה (1997)
השחקן השישי של העונה (1995)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנתוני ג'ורג' דאגלס מייסוןאנגלית: Anthony George Douglas Mason; ‏14 בדצמבר 1966 - 28 בפברואר 2015) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 13 עונות בליגת ה-NBA מעמדות הפאוור פורוורד והסמול פורוורד. ממוצעיו של מייסון לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 10.9 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים למשחק.[1]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסון נבחר בבחירה ה-53 בדראפט ה-NBA לשנת 1988 על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס.[2] עם זאת, החליט מייסון להתחיל את קריירת המשחק שלו באפס פילזן הטורקית בה שיחק עונה אחת. בסיום עונת 1988/1989 ויתרו הטרייל בלייזרס על זכויות השחקן, ששיחק בשנתיים הבאות בניו ג'רזי נטס ודנוור נאגטס מליגת ה-NBA, "טולסה פאסט ברייקרס" מליגת ה-CBA ו-"רינוס דה אוריינטה" הונצואלנית. בעונותיו בניו ג'רזי ודנוור מיעט מייסון לקבל דקות משחק והעמיד ממוצעים צנועים של 2 נקודות ו-1.6 ריבאונדים ב-24 משחקים בסך הכול.[1]

עונת הפריצה של מייסון הגיעה בעונת 1990/1991 לאחר שחתם בשורות ניו יורק ניקס על חוזה לשתי עונות. תחת המאמן פט ריילי הפך מייסון לשחקן רוטציה קבוע, ויחד עם פטריק יואינג, צ'ארלס אוקלי וצ'ארלס סמית' הרכיב קו קדמי חזק במיוחד. בחמש עונותיו בניקס תפקד מייסון בעיקר כשחקן ספסל, והעמיד ממוצעים של 9.9 נקודות, 7.7 ריבאונדים, ו-2.6 אסיסטים למשחק. בעונת 1993/1994 הגיעו הניקס לגמר ה-NBA, לראשונה מאז עונת 1972/1973, אך נכנעו ליוסטון רוקטס בתוצאה 4-3. בעונת 1994/1995 זכה מייסון בתואר השחקן השישי של העונה ב-NBA, ובסיום עונת 1995/1996 נשלח בטרייד לשארלוט הורנטס בתמורה ללארי ג'ונסון.[3] בעונתו הראשונה בשארלוט רשם מייסון ממוצעי שיא של 16.2 נקודות, 11.4 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק, ובסיום העונה נכלל לראשונה בחמישייה השלישית של העונה וכן בחמישיית ההגנה השנייה.[4] בעונת 1998/1999 קרע מייסון את שריר הזרוע הדו-ראשי ונאלץ להחמיץ את כל העונה הסדירה.

בסוף עונת 1999/2000 הועבר בטרייד למיאמי היט, יחד עם אדי ג'ונס, ריקי דייוויס ודייל אליס, בתמורה לפי ג'יי בראון, ג'מאל משבורן, טים ג'יימס, רודני ביופורד ואוטיס ת'ורפ.[5] מייסון הובא למיאמי כשחקן משלים, אך לאחר שאובחן כוכב הקבוצה אלונזו מורנינג כלוקה במחלת כליות נדירה ונאלץ להחמיץ את מרבית העונה, ניצל מייסון את ההזדמנות והפך לשחקן מפתח בקבוצה. בעונתו היחידה בקבוצה קלע מייסון 16.1 נקודות בממוצע למשחק ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר.[6]

באוקטובר 2001 חתם מייסון על חוזה בקבוצת מילווקי באקס, במדיה שיחק במשך שנתיים. בסיום עונת 2002/2003 הודיע על פרישה ממשחק, בגיל 36.

ב-12 בפברואר 2015 סבל מייסון מהתקף לב ואובחן כלוקה באי-ספיקת לב. כשבועיים לאחר מכן, ב-28 בפברואר, נכנע מייסון למחלה ונפטר בגיל 48.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]