ברוקלין נטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח וסגנון. זקוק לעריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ברוקלין נטס
לוגו המועדון
נוסדה: 1967
אולם: ברקליס סנטר
קיבולת: 17,732 צופים
מדים: שחור, כחול, לבן
קמע: סליי
אליפויות: אין
סגנות: 2002, 2003

ברוקלין נטס (אנגלית: Brooklyn Nets) היא קבוצת כדורסל אמריקאית המשחקת בבית האטלנטי בליגת ה-NBA.

ראשית דרכה של הנטס היה כאחת ממיסדות ליגת ה-ABA בשנת 1967 בה שיחקה הקבוצה תחת השם ניו ג'רזי אמריקנס. בתום עונה אחת עברה הקבוצה מעבר לנהר ההדסון, לשחק בניו יורק ושינתה את שמה לניו יורק נטס. בליגת ה-ABA זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ושיחקו בניו יורק עד לאיחוד הליגה עם הליגת ה-NBA בשנת 1976 אז שבה הקבוצה לניו ג'רזי ונקראו ניו ג'רזי נטס.

באפריל 2012 שונה שמה של הקבוצה רשמית לברוקלין נטס, ובעונת 2012/2013 שבה לניו יורק ומשחקת באולם ברקליס סנטר בברוקלין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1967-1976: בליגת ה-ABA[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון הוקם ב-1967, ושמו היה ניו יורק אמריקנס. הקבוצה שחקה בליגת ה-ABA. הבעלים של הקבוצה היה ארתור בראון. בראון פיתח כמה קבוצות מליגת ה-AAU, שבסביבת ניו יורק סיטי. בראון רצה שקבוצתו תשחק בבניין הנשקייה של גדוד 69. לחץ מצידה של הקבוצה ניו יורק ניקס גרם לנסיגה של הקבוצה מהרעיון 3 חודשים לפני ערב הפתיחה.

בראון התקשה למצוא מקום שמתאים להיות אולמם הביתי של האמריקנס. חלק מהמקומות היו מוזמנים מראש, וחלק מבעלי מקומות אחרים חששו לפתוח את דלתות מקומיהם, מחשש כעסם של הניו יורק ניקס הגדולה לקבוצה יריבה. לבסוף האמריקנס מצאו מקום, אך בטינק, שבניו ג'רזי. לכן בראון שינה את שם הקבוצה לניו ג'רזי אמריקנס. זאת לא תהיה הפעם האחרונה שהניקס ישפיעו על עתידו של המועדון.

האמריקנס עברו את עונתם הראשונה בצורה טובה למדיי, כשהם סיימו את עונתם הראשונה במאזן 36-42, והיו במקום האחרון באזור המזרחי ביחד עם קנטקי קולונלס. למרות זאת, האולם שלהם היה תפוס לקראת סדרת המשחקים נגד הקולונלס, שתכריע מי תעלה לפלייאוף עצמו, והם היו חייבים למצוא תחליף מהיר. לבסוף הם מצאו אולם בשם לונג איילנד ארינה, שבקומאק, ניו יורק.

כשהקולונלס והאמריקנס הגיעו לאולם הם ראו מחזה מוזר. בפארקט של האולם היו חסרים מספר קרשים, ובכמה מקומות הרצפה לא הייתה יציבה. לא היה ריפוד על קצוות קרשי הסל, וסל אחד היה גבוה מהשני. לכל המחזה הייתה "תרומה" גם ממשחק הוקי שנערך יום לפני כן. אחרי שהקולונלס סירבו לשחק, ראש הליגה ג'ורג' מיקן החליט שהאמריקנס נכשלו בהעמדת תנאים מינימליים שיאפשרו לערוך משחק כדורסל. המשחק הוכרע לטובת הקולונלס, והאמריקנס לא העפילו לפלייאוף.

בעונתם השנייה בליגה האמריקנס נשארו באולם לונג איילנד ארינה, למרות התקריות מהשנה שעברה. שמה של הקבוצה שונה לניו יורק נטס. כינוי הקבוצה נקבע כ"נטס" כדי שיתחרז עם שני השמות האחרים של הקבוצות שמשחקות בניו יורק: הניו יורק מטס מליגת הבייסבול, והניו יורק ג'טס מליגת הפוטבול האמריקאית (American Football League). בנוסף המילה נטס באנגלית היא רשתות, כחלק מהסל.

בעונה זו הנטס סיימו במקום האחרון בליגה עם מאזן 17-61. במהלך העונה הם החליפו 23 שחקנים. אחרי העונה הזו בראון מכר את הקבוצה ליצרן הבגדים רוי בו. לבו הייתה הרבה עבודה במהלך קיץ 1969. לאחר שכשל להחתים את כוכב מכללת UCLA לו אלסינדור (לימים, כרים עבדול-ג'באר), שנבחר בדראפט ה-NBA על ידי מילווקי באקס, הוא החתים את ריק בארי מוירג'יניה סקוויירס. בעונת 1969/1970 הנטס סיימו במקום השלישי באזור המזרחי והעפילו לפלייאוף. בעונת 1971/1972 הם עברו לאולם נסאו וטרנס ממוריאל קולוסיאום.

ג'וליוס אירווינג, שחקן הקבוצה בין השנים 1973-1976

ב-1972, שנתיים אחרי רכישתו של ריק בארי הנטס העפילו לסדרת הגמר של ליגת ה-ABA נגד אינדיאנה פייסרס. הנטס הפסידו בסדרה לפייסרס 2-4. בארי עזב את הקבוצה, שדרשה בנייה מחדש. עונת 1972/1973 הייתה אכזבה לנטס, שניצחו 30 משחקים בלבד.

במהלך קיץ 1973 הנטס בצעו רכשו את שחקן המפתח שלהם, ג'וליוס אירווינג מוירג'יניה סקוויירס. ביחד עם אירווינג שהיה ידוע גם כ"ד"ר ג'יי", הנטס סיימו את העונה עם שיא ניצחונות בעונה אחת, 55 ניצחונות. אחרי שאירווינג נבחר לפרס הMVP של העונה בליגת ה-ABA הנטס זכו באליפות, כשנצחו את יוטה סטארס 4-1.

ההצלחה נמשכה גם בעונת 1974/1975, כשהנטס שברו את שיא הניצחונות והעמידו אותו על 58 ניצחונות, שיא מועדון שלא נשבר עד היום. למרות ההצלחה בעונה הסדירה הנטס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי הקבוצה הרוחות של סנט לואיס, 1-4.

הנטס המשיכו את במגמת ההצלחה בעונה הסדירה גם בעונת 1975/1976, העונה האחרונה שבה התקיימה ליגת ה-ABA. בעונה זו הם נצחו ב-55 משחקים. כמו בעונת האליפות הקודמת ג'וליוס אירווינג נבחר ל-MVP. הנטס זכו באליפות ה-ABA השנייה בתולדות המועדון בתוך 3 שנים, כשנצחו את דנבר נאגטס בסדרה בת 6 משחקים.

1976-1980: המעבר ל-NBA והחזרה לניו ג'רזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1976 התאחדו ליגת ה-NBA וליגת ה-ABA. כחלק מהסכם האיחוד, 4 קבוצות מה-ABA עברו ל-NBA: הנטס, דנבר נאגטס, אינדיאנה פייסרס וסן אנטוניו ספרס. למעשה הנטס והנאגטס הסכימו להצטרף ל-NBA כבר ב-1975, אך הוכרחו להשאר שנה נוספת ב-ABA. לפני העונה הנטס בצעו טרייד עם הקנזס סיטי קינגס (לימים הסקרמנטו קינגס כשהעבירו להם שתי בחירות דראפט בתמורה לנייט ארצ'יבלד.

הנטס הצטרכו לשלם לניו יורק ניקס 4.8 מיליון $ על כך שהם "פלשו" לאולמם, הניו יורק ארינה. בנוסף הנטס הצטרכו לשלם 3.2 מיליון $ כדמי הצטרפות ל-NBA, וחוסר בכסף של בעלי הנטס גרם לו להתחרט על העלאת שכר לג'וליוס אירווינג. אירווינג סירב לשחק בנטס בתנאים אלו, והכריח אותם למכור אותו לפילדלפיה 76' בתמורה ל-3 מיליון $ בלבד.

בלי אירווינג הנטס סימנו את עונתם הראשונה ב-NBA כמקרה אבוד. בנוסף הנטס אבדו כל שמץ של סיכוי לעונה טובה כשחקנם נייט ארצ'יבלד נפצע ושבר את רגלו בינואר. הקבוצה סיימה את העונה במאזן 22-60, המאזן הגרוע ביותר בליגה בעונה זו. הקבוצה העמידה עוד כמה שיאים בעונה זו: בחודש פברואר הנטס פתחו בחמישייה עם חמישייה שחקנים שמאליים בפעם הראשונה בהיסטוריה של הליגה. השחקנים היו טים באסט, אל סקינר, באבלס הוקינס, דייב ווהל וקים יוז. לפני עונת 1977/1978 בו החזיר את הקבוצה לשחק בניו ג'רזי, ושינה את שם הקבוצה לניו ג'רזי נטס.

שנות ה-80: התחלה מבטיחה לעשור, והמשך חסר מזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 הקבוצה עברה לאולם ברנדון בירן ארינה, שמאוחר יותר יקרא אייזוד סנטר. בעונת 1982/1983 תחת המאמן לארי בראון הנטס חוו את העונה הטובה ביותר שלהם מאז כניסתם ל-NBA. לקראת סוף העונה בראון חתם על חוזה אימון לא חוקי באוניברסיטת קנזס והושעה מאימון. הנטס לא הצליחו להתאושש מהחלפת המאמן והם הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי ניו יורק ניקס.

דאריל דווקינס, שחקן הקבוצה בין השנים 1982-1988

בעונת 1983/1984 הנטס האמינו שהם בנו את הקבוצה הטובה ביותר בתולדות המועדון עד אז. שחקניה המובילים של הקבוצה היו דאריל דווקינס, באק ויליאמס, אוטיס בירדסונג ומייקל ריי ריצ'רדסון. הנטס נצחו בסיבוב הפלייאוף הראשון את פילדלפיה 76' שזכו באליפות בעונה שעברה. בחצי גמר המזרח הנטס הפסידו למילווקי באקס 4-2 והודחו מהפלייאוף.

בעונת 1984/1985 פציעות מרובות פגעו בקבוצה, והיא לא הצליחה לשחזר את ההישג מהעונה שעברה. למרות הפציעות היא הצליחה לנצח 42 משחקים בעונה זו, והודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון נגד דטרויט פיסטונס בסדרה של 3 משחקים. לנטס לא יהיה מאזן חיובי של ניצחונות בשמונה העונות הבאות, עד עונת 1992/1993.

בתחילת עונת 1985/1986 מונה מאמן חדש לנטס, דייב ווהל ששיחק בקבוצה ב-1977. בתחילת העונה הוא עזר לקבוצה להשיג מאזן מכובד של 23-14. ההתחלה המבטיחה נקטעה כששני סקוררים של הקבוצה לא יכלו לשחק. הראשון, מייקל ריי ריצ'רדסון נכשל בבדיקת סמים בפעם השלישית והושעה מליגת ה-NBA לכל חייו. השני, דאריל דווקינס שיחק 39 משחקים בלבד בעקבות פציעה בגבו. באק ויליאמס ומייק גמינסקי שמרו על הקבוצה בתמונה, והיא סיימה במקום ה-7 את העונה הסדירה. הנטס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי מילווקי באקס בסוויפ. הנטס לא יופיעו בפלייאוף עד עונת 1991/1992.

לקראת העונה הבאה הנטס רכשו את אורלנדו וולדריג', ובחרה בדראפט את דווין וושינגטון במטרה לחזק את הקבוצה המגמגמת ביכולתה. דאריל דווקינס החליק באמבטיה וסבל מעוד פציעה בגבו, שגרמה מאוחר יותר לפרישתו ממשחק פעיל. אוטיס בירדסונג שיחק 7 משחקים בלבד בעונה זו, בגלל שסבל משבר מאמץ. לוושינגטון הייתה עונת רוקי לא טובה, כשסבל ברובה מפציעות גם הוא. הקבוצה סיימה את עונת 1986/1987 במאזן 24-58, המאזן הגרוע ביותר מאז 1980.

בתחילת העונה הבאה הנטס העבירו את דווקינס הפצוע וקיבלו בתמורה את ג'ון בגלי וקית' לי. בדראפט הם בחרו בדניס הופסון בבחירה ה-3, כשהם לא בחרו באופציות שהתבררו מאוחר יותר כטובות יותר, כמו בסקוטי פיפן שנבחר 5, רג'י מילר שנבחר 11 וקווין ג'ונסון שנבחר 7. הפציעות חזרו לקבוצה כשבגלי, לי והמחליף טוני בראון נפצעו. ניו ג'רזי פיטרו את המאמן ווהל אחרי 15 משחקים, והחליפו 3 מאמנים במשך העונה. את העונה הם סיימו עם המאזן הלפני אחרון בליגה. דניס הופסון לא ענה על הציפיות, וגם בחירות הדראפט הבאות בכריס מוריס ומוקי בלייקלוק לא עזרו לנטס מ"להשיג" את המאזן הגרוע ביותר ב-NBA בעונות הבאות, והגרוע ביותר בעשור הזה.

שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אק דיילי, אימן את הקבוצה בין השנים 1992-1994

בתחילת שנות ה-90 הנטס התחילו להשתפר, כשמככבים בהם שחקנים צעירים. הנטס בחרו את דריק קולמן בבחירה הראשונה בדראפט 1990, ובחרו את הגארד קני אנדרסון בסיבוב השני. הנטס רכשו את דראזן פטרוביץ' בטרייד מפורטלנד טרייל בלייזרס. למרות שהנטס לא סיימו עם מאזן חיובי בעונת 1991/1992 הם סיימו את העונה במקום ה-6 במזרח והעפילו לפלייאוף. הנטס הודחו בסיבוב הראשון בסדרה נגד קליבלנד קאבלירס, כשהפסידו 1-3. אחרי עונה זו מאמן הקבוצה ביל פיטץ' התפטר.

הקבוצה השתפרה בעונת 1992/1993 כשמככבים בה הטריו קולמן-פטרוביץ'-אנדרסון. בעונה זו הקבוצה אומנה על ידי צ'אק דיילי, שעזב בעונה שלפני כן את דטרויט פיסטונס. בכל אופן, פציעות של פטרוביץ' ואנדרסון לקראת סיום העונה גרמו לכך שמתוך 11 המשחקים האחרונים הנטס הפסידו ב-10. הנטס סיימו את העונה במאזן 43-39, ששוב עזר להם לסיים את העונה במקום ה-6 במזרח וסידר להם עוד פגישה עם הקליבלנד קאבלירס. הנטס הפסידו לקאבלירס 1-4.

לפני עונת 1993/1994 הנטס חוו טרגדיה במהלך הקיץ הבא כשפטרוביץ' נהרג בגרמניה בתאונת דרכים. למרות זאת הקבוצה הצליחה לסיים את העונה עם מאזן טוב יותר מבשנה שעברה, 45-37. הנטס שוב העפילו לפלייאוף מהמקום ה-6, אך הודחו בסדרה הראשונה נגד הניו יורק ניקס בסדרה 1-3.

אחרי עונת 1993/1994 דיילי התפטר, ובוץ' בירד מונה לעמדת המאמן במקומו. בין השנים 1994-1996 הנטס לא הצליחו להפיק מעצמם את המיטב. עיתונים כמו ספורטס אילוסטרייטד אמרו שהבעיה של הנטס הייתה שחקנים אנוכיים ולא בוגרים. בעיתון הזה דריק קולמן תואר כשחקן האנוכי ביותר ב-NBA, אך לפי העיתון חבריו לקבוצה קני אנדרסון, בנואיט בנג'מין, דווין שינציוס, וכריס מוריס היו מתמודדים ראויים לתואר המפוקפק. הקבוצה הייתה המצב כל כך רע שמנהלי הקבוצה רצו לשנות את שמה כך שישקף את מצבה, למשל הועלה השם דרקוני הבִיצה. לבסוף הרעיון נדחה. בעונות 1994/1995 ו-1995/1996 הקבוצה סיימה במאזן 30-52, ואחריהן המאמן פוטר.

בניסיון להציל את הקבוצה מיכולתה הירודה הנטס העבירו את קולמן ואנדרסון לקבוצה אחרת, ומינו את ג'ון קליפארי למאמן. קרי קיטלס נבחר בדראפט 1996 על ידי הנטס. במהלך העונה קיטלס הועבר בתמורה לסם קאסל. אחרי שסיימו את העונה במאזן 26-56 הנטס ביצעו טריידים משמעותיים בערב דראפט 1997. הם בחרו בדראפט את קית' ואן הורן ורכשו את לוציוס האריס בתמורה לשני שחקנים וטים תומאס.

הלוגו העכשווי של הנטס

בעונת 1997/1998 התרחשו מספר שינויים בנטס. הראשון הוא שינוי הלוגו של הקבוצה, ללוגו העכשווי שיש להם עד היום. השני הוא שינוי סגנון המשחק שלהם. הם השיגו מאזן 43-41 והעפילו לפלייאוף. בפלייאוף הם הפסידו בסיבוב הראשון לשיקגו בולס בסוויפ, ולמרות זאת היו קרובים לנצח בשני המשחקים הראשונים בסדרה.

עונת 1998/1999 עוקבה בעקבות השביתה של ארגון השחקנים. אחרי שהעונה החלה הנטס סומנו כקבוצה שיכולה להפתיע. כבר במשחק הראשון סאם קאסל נפצע ותחילת העונה של הנטס התחילה בצורה חלשה. כשהם היו במאזן 3-15 הנטס העבירו את קאסל הפצוע למילווקי באקס ותמורה קבלו את סטפון מרבורי ממינסוטה טימברוולבס. אחרי עוד שני הפסדים קאליפרי פוטר ומונה במקומו עוזרו דון קייסי. הקבוצה לא התאוששה מהפתיחה הנוראית שלה וסיימה את העונה במאזן 16-34. במהלך חודש אפריל במשחק נגד אטלנטה הוקס מרבורי התנגש עם שחקן קבוצתו ג'ייסון ויליאמס, וויליאמס שבר את עצם השוקה. אחרי הפציעה ויליאמס פרש ממשחק פעיל.

בשנת 2000 מינו הנטס לעמדת המאמן את ביירון סקוט. בדראפט 2000 הנטס החזיקו בבחירה ה-1, ובחרו בה את קניון מרטין מאוניברסיטת סינסינטי. מרבורי וואן הורן הפכו לאולסטארים במדי הנטס. בערב דראפט 2001 הנטס בחרו את בראין סקלבריני בסיבוב השני, והם העבירו את אדי גריפין שהיה הבחירה שלהם מהסיבוב הראשון ליוסטון רוקטס בתמורה לריצ'רד ג'פרסון, ג'ייסון קולינס וברנדון ארמסטרונג.

2001-2004: עידן ג'ייסון קיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייסון קיד בנטס. הוא נרכש ב-2001 והוביל את קבוצתו לשני גמרי NBA

יום אחד לאחר דראפט 2001 הנטס בצעו טרייד ענקי. הם העבירו את האולסטאר סטפון מרבורי ביחד עם ג'וני ניומן לפיניקס סאנס בתמורה לאולסטאר ג'ייסון קיד והסנטר כריס דאדלי. המהלך הביא לנטס שחקן הכרחי שלא היה להם לכל אורך ההיסטוריה של המועדון, מנהיג שעושה את חבריו לקבוצה טובים יותר. הנטס רכשו גם את טוד מק'קולוץ' הקנדי מפילדלפיה 76', שנחשב לשחקן שנמצא בעלייה.

בעונת 2001/2002 הנטס השיגו את המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון ב-NBA (הם השיגו מאזן טוב יותר בליגת ה-ABA), ‏ 52-30. הם סיימו במקום הראשון באזור המזרחי ופגשו את אינדיאנה פייסרס בסיבוב הפלייאוף הראשון. בארבעת המשחקים הראשונים בסדרה התוצאה הייתה 2-2. במשחק ה-5 הנטס הובילו ב-9 5 דקות לסיום, אך רג'י מילר קלע שלשה עם הבאזר כדי להגיע להארכה. אחרי שמילר שלח את הקבוצות להארכה שנייה כשהטביע, הנטס נצחו בסופו של דבר 120-109. זה המשחק היחידי בהיסטוריה של ה-NBA שנגמר בכל הרבעים ובהארכה הראשונה בשוויון.

בחצי גמר המזרח הנטס נצחו את שארלוט הורנטס 4-1, ועלו לסדרת גמר המזרח נגד בוסטון סלטיקס. במהלך הסדרה התנפחה עיינו של ג'ייסון קיד כשקפץ להציל איבוד כדור, והוא נזקק ל-32 תפרים. כמו בסדרה נגד אינדיאנה בארבעת המשחקים הראשונים התוצאה עמדה על 2-2. במשחק החמישי הנטס עשו ריצת 20-1 במהלך הרבע האחרון ונצחו 103-92. במחצית של המשחק השישי בסדרה הנטס היו בפיגור 10, אך בסופו של המשחק הם נצחו ועלו לגמר ה-NBA נגד הלוס אנג'לס לייקרס. בגמר הם נוצחו בסוויפ על ידי הלייקרס של שאקיל אוניל וקובי בראיינט.

לקראת עונת 2002/2003 הנטס העבירו את ואן הורן ומק'קולוץ' לפילדלפיה 76' וקבלו בתמורה את דיקמבה מוטומבו. המהלך היה אמור לשפר את הקבוצה, אך רוב העונה מוטומבו לא שיחק בגלל פציעה. בפלייאוף הוא קיבל קצת יותר דקות. למרות היעדרותו הארוכה של מוטומבו בעקבות הפציעה הנטס סיימו את העונה במאזן 49-33 וסיימו במקום הראשון בבית האטלנטי. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הנטס נצחו את מילווקי באקס 4-2. בחצי גמר המזרח ובגמר המזרח הם הדיחו בסוויפ את בוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס בהתאמה ועלו לגמר NBA שני ברציפות, הפעם נגד סן אנטוניו ספרס. בארבעת המשחקים הראשונים הקבוצות התחלקו בניצחונות בצורה שווה, 2-2. הספרס נצחו בשני משחקים ברציפות וזכו באליפות.

אחרי העונה הזו קיד הפך לשחקן חופשי, וסן אנטוניו ספרס רצתה להחתימו. בכל אופן, קיד האריך את חוזהו בנטס כשהוא אמר שיש לו "עניינים שהוא חייב לסיים" בניו ג'רזי. עוד סיבה לחתימתו של קיד הייתה החתמתו של אלונזו מורנינג. מורנינג פיספס את רוב עונת 2003/2004 בעקבות בעיות בכליות.

בתחילת עונת 2003/2004 הנטס היו חלשים, והמאמן סקוט פוטר. במקומו מונה לורנס פרנק ב-26 ביוני 2004, ששירת בנטס כעוזר מאמן מאז עונת 2000/2001. למרות תחילת העונה החלשה הנטס הצליחו לסיים כראשונים בבית האטלנטי, והדיחו בסוויפ את הניו יורק ניקס בסדרת הפלייאוף הראשונה. בחצי גמר המזרח הנטס הודחו על ידי דטרויט פיסטונס, שתהפוך לאלופה בעונה זו.

2004-2008:הגעת וינס קארטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינס קארטר בנטס. הגיע ב-2004 ועזב ב-2008

אחרי עונה זו הנטס ערכו היבנות מחדש. הם שלחו את קרי קיטלס וקניון מרטין ללוס אנג'לס קליפרס ודנבר נאגטס, והם שחררו את לוציוס האריס ורודני רוג'רס. בתמורה הם קיבלו רק בחירות דראפט. במשך העונה ג'ייסון קיד סבל מפציעה, וריצ'רד ג'פרסון הצעיר היה צריך להנהיג את ניו ג'רזי. הקבוצה החלה במאזן 2-11, ואפילו אחרי שקיד חזר מהפציעה המצב נראה עגמומי. אחרי זה עשו הנטס טרייד גדול, כשהעבירו את אלונזו מורנינג לטורונטו ראפטורס וקבלו בתמורה את האולסטאר וינס קארטר. הנטס הציגו את אחד מהקוים האחוריים הכשרוניים בליגה, כפתחו בעמדות 1-2-3 קיד ג'פרסון וקארטר. במשך העונה ג'פרסון נפצע ונזקק לניתוח. הוא נעדר מהמגרש עד לסוף העונה.

פציעתו של ג'פרסון לא פגעה בנטס בצורה גדולה מדיי, כי עדיין היו להם את צמד הגארדים קיד וקארטר. הנטס הצליחו בסופו של דבר להגיע לפלייאוף, אך הודחו בסיבוב הראשון בסוויפ למיאמי היט ושאקיל אוניל למרות חזרתו של ג'פרסון למגרש.

בקיץ 2005 הנטס חיפשו אחר שחקן חופשי שמשחק בעמדת הפאוור פורוורד. בדראפט הם לקחו את אנטואן רייט, שעמדתו היא סמול פורוורד. כל הפאוור פורוורדים המוכשרים נבחרו לפניו. אחרי שבחרו אותו הנטס עדיין חיפשו אחר שחקן שיתפוס את מקומו של קניון מרטין שעזב.

בסופו של דבר הנטס רחשו את שריף עבדור-רחים, כשהם שילמו לו שכר מלא כשהם יכלו לתת לו הצעת שכר בינונית. רחים נפצע ולא שיחק כלל בנטס, ובמקומו הנטס רכשו את מארק ג'קסון מפילדלפיה 76'. הם האריכו את החוזה של קליפורד רובינסון ומכרו את בראין סקלבריני לבוסטון סלטיקס. אחר כך הם החתימו את ג'ף מקלינס שאמור לתת גיבוי לקיד בקו האחורי.

הנטס התחילו את עונת 2005/2006 בצורה בינונית, במאזן 9-12. למרות ההתחלה הזו קיד קארטר וג'פרסון העלו הילוך והנטס ניצחו את 10 המשחקים ההבאים שלהם. אחרי הרצף הנטס חזרו ליכולת הממוצעת שלהם כשנצחו 13 משחקים מה-29 ההבאים. למרות החזרה ליכולת הבינונית מה-12 במרץ הנטס נצחו 14 משחקים ברצף, שיא NBA בעונה זו והשוואת שיא מועדון מ-2004. הנטס ניצחו 20 פעמים מחוץ לביתם בעונה זו.

את העונה הזו הנטס סיימו במאזן 49-33. הם ניצחו בבית האטלנטי בפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות, וסיימו את העונה במקום ה-3 במזרח. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הם שחקו נגד אינדיאנה פייסרס. הנטס נצחו את הפייסרס 4-2 ועלו לחצי גמר המזרח נגד מיאמי היט. הנטס הפסידו להיט 1-4, כשכוכב הקבוצה, קליף רובינסון, הושעה בתחילת הסדרה אחרי שכשל בבדיקת סמים.

בעונה זו כמה שחקני הנטס הגיעו לשיאים אישיים. וינס קארטר השתתף במשחק האולסטאר, ואף פתח בחמישייה במקומו של ג'רמיין אוניל הפצוע. ג'ייסון קיד נבחר לפרס חמישיית ההגנה של העונה.

עונת 2006/2007 נפתחה בצורה רעה בשביל הנטס, כשכמה שחקני מפתח נפצעו. כמה פרשנים ומומחים אמרו שהנטס ינצחו בבית האטלנטי, וצ'ארלס בארקלי אפילו אמר שהם יגיעו למקום הראשון באזור המזרחי. הפרשנויות היו רחוקות מהאמת, כשהנטס סיימו את העונה במאזן 41-41, ולא הצליחו לקחת את אליפות הבית האטלנטי, שבה נצחה הטורונטו ראפטורס המפתיעה. בתחילת העונה נפצע ננאד קרסטיץ' בברכו, וריצ'רד ג'פרסון נפצע גם הוא ונעדר לחודשיים. למרות פתיחה מגמגמת, עם חזרתו של ג'פרסון מהפציעה הנטס נצחו 10 משחקים מתוך 13. קיד וקארטר נבחרו לשחק במשחק האולסטאר, וקיד נבחר לחמישיית ההגנה השנייה.

הנטס סיימו במקום ה-6 במזרח, ובסיבוב הפלייאוף הראשון הם פגשו את טורונטו ראפטורס. הנטס ניצחו את הראפטורס 4-2, בעיקר בזכות הופעה הירואית של ג'פרסון ברבע הרביעי של המשחק ה-6 בו ניצחו הנטס בנקודה. בחצי גמר המזרח הנטס הפסידו לקליבלנד קאבלירס 2-4, למרות שרוב התחזיות הצביעו לכיוון ניצחון של הנטס.

2008-הווה: פירוק הטריו קיד-קארטר-ג'פרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2007/2008 היו הרבה ציפיות מהנטס. ננאד קרסטיץ' חזר מפציעה, וביחד עם הרכישה של האולסטאר לשעבר ג'מאל מגלור ובחירת הדראפט שון ויליאמס הביאו לנטס הרבה תקוות. למרות הציפיות, עונה זו התגלתה כמאכזבת ביותר בעשור הזה. פציעות בתחילת העונה לקרסטיץ' ולקארטר הפריעו לנטס להציג יכולת טובה. הנטס לא העפילו לפלייאוף בעונה זו, לראשונה מזה 7 שנים אחרי שהשיגו מאזן 34-48.

דווין האריס, כוכב הקבוצה בין השנים 2008-2010

ב-19 בפברואר 2008 העבירו הנטס את האולסטאר ג'ייסון קיד ביחד עם מאליק אלן ואנטואן רייט לדאלאס מאבריקס, וקיבלו בתמורה את האולסטאר לעתיד דווין האריס ביחד עם קית' ואן הורן, מאוריס אגר, ד'סגנה דיופ, טרנטון האסל, 3 מיליון $ ובחירות דראפט בסיבוב הראשון מ-2008 ו-2010. למרות היכולות הטובות יחסית של שון ויליאמס, ג'וש בון ומרכוס ויליאמס הנטס לא הצליחו להתעלות על עצמם.

בעונת 2008/2009 הנטס פירקו את הטריו קיד-קארטר-ג'פרסון לגמרי. ב-26 ביוני 2008 הנטס שלחו את ג'פרסון למילווקי באקס בתמורה לאי ג'יאנליאן ובובי סימונס. הנטס החתימו את בחירות הדראפט שלהם, ברוק לופז, ראיין אנדרסון וכריס דאגלאס-רוברטס. הנטס הוסיפו עוד שחקנים צעירים לקבוצתם כשהחתימו את אדוארדו נהרה וג'ארוויס הייס. בנוסף הם רכשו את קיון דולינג בטרייד מאורלנדו מג'יק. הנטס סיימו את העונה במאזן 34-48, מאזן זהה למאזן מהעונה שעברה וסיימו את העונה במקום ה-11 במזרח.

דווין האריס שיחק בעונה זו במשחק האולסטאר, והיה מועמד לתואר הMVP של העונה ב-NBA. ברוק לופז סיים שלישי בהצבעה לתואר רוקי השנה ב-NBA, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA. ב-26 ביוני 2009 הנטס העבירו את קארטר לאורלנדו מג'יק ביחד עם ראיין אנדרסון בתמורה לראפר אלסטון, קורטני לי וטוני באטי. הערתו של קארטר סימנה את סיומו של עידן הטריו.

ב-24 בספטמבר 2009 מיכאיל פרוחוב, האיש השני בעושרו ברוסיה לפי ירחון פורבס אישר את כוונותיו להפוך לבעלים היחידי של הנטס. פרוחוב אמר שאם יהפוך לבעלים הוא ישקיע בקבוצה 700 מיליון $ כדי לקנות אולם חדש בברוקלין, ניו יורק. פרוחוב אמר שעשה את המהלך כדי לקדם את הכדורסל הרוסי בעוד שלב.

אחרי שהפסידו ב-16 המשחקים הראשונים של עונת 2009/2010 פיטרו הנטס את המאמן לורנס פרנק. עוזרו, טום באריס מונה למאמן במקומו. אחרי עוד שני הפסדים רצופים ללוס אנג'לס לייקרס ולדאלאס מאבריקס הנטס קבעו שיא שלילי לפתיחת העונה ב-NBA, ‏ 0-18. השיא הקודם היה שייך למיאמי היט של עונת 1988/1989, כשהם פתחו את העונה עם 0-17. ב-4 בדצמבר הנטס מינו את קיקי וונדהף לעמדת המאמן. הנטס נצחו במשחק הראשון של המאמן החדש, 97-91 על שארלוט בובקאטס בבית.

ב-18 בפברואר 2010 הנטס חתמו על עסקה הכוללת את אולמם הביתי הזמני, פרודנשל סנטר שיעמוד לרשותם עד 2012, כשהאולם בברוקלין יהיה מוכן. את העונה הזו סיימו הנטס עם מאזן 12-70, המאזן ה-5 מהסוף בהיסטוריה של ה-NBA.

בדראפט 2010 הנטס קיוו לקבל את הבחירה הראשונה ולבחור בג'ון וול, אך הם קיבלו את הבחירה השלישית בלבד ובחרו בפאוור פורוורד דריק פייבורס. ב-10 ביוני הנטס מינו את אייברי ג'ונסון לעמדת המאמן, ומעט מאוחר יותר הם מינו את סם מיטשל לעמדת עוזר המאמן.

ב-23 בפברואר 2011 ביצעו הנטס טרייד משמעותי למועדון, כששלחו את פייבורס וכוכב הקבוצה, דווין האריס, ליוטה ג'אז בתמורה לאולסטאר דרון ויליאמס. את עונת 2010/2011 סיימו הנטס עם מאזן 24-58, במקום ה-12 במזרח ולא עלו לפלייאוף.

המעבר לברוקלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שנכשלו להשיג עסקה על בניית אולם בניוארק, ניו ג'רזי ב-2004 (מאוחר יותר נבנה הפרודנשל סנטר בניוארק) הינקינטס (בעלי הנטס והניו יורק יאנקיז) מכרו את הקבוצה לברוס רטנר תמורת 300 מיליון $. רטנר רצה להעביר את הקבוצה לניו יורק. ב-2005 הנטס הודיעו שהם ימקמו את האולם הביתי של הקבוצה בברוקלין שבניו יורק. אחד מבעלי הקבוצה העכשווים הוא הראפר ג'יי זי, שגר בברוקלין. נודע ששם הקבוצה ישתנה בהתאם, או ל"ברוקלין נטס", או שיחזירו את השם משנות ה-70, "ניו יורק נטס". לבסוף נבחר שם הקבוצה "ברוקלין נטס".

ב-23 בספטמבר מיכאיל פרוחורוב הפך לבעל הקבוצה, והוא היה אחד מהמשקיעים באולם החדש, כשהלכה למעשה הוא היה לבעלים הרוסי הראשון של קבוצת כדורסל אמריקנית. באוקטובר 2009 הנטס שחקו שני משחקי טרום עונה בפרודנשל סנטר. המשחקים שם היו מוצלחים בעיני בעלי הקבוצה, שחתמו על הסכם בו נאמר שהנטס ישחקו בסנטר עד ל-2012. אחרי שהעסקה כמעט בוטלה בעקבות בעיות עם האולם הקודם של הנטס, האייזוד סנטר התחילו הנטס משא ומתן מחודש ולבסוף הוחלט שהנטס ישחקו בפרודנשל עד שהאולם בברוקלין יהיה מוכן. ב-2010 הקבוצה חתמה על הסכם בן שנתיים לשיתוף פעולה עם אארופלוט, הנחשבת לאחת מהספונסריות של הקבוצה.

האולם החדש בברוקלין, ברקליס סנטר, יהיה ביתם של הנטס החל מעונת 2012/13. באפריל 2012 אישר חבר המנהלים של ה-NBA את מעבר הקבוצה לברוקלין, וב-30 באפריל שונה שמה באופן רשמי לברוקלין נטס.

יריבויות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריבות עם ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניו יורק ניקס נחשבים ליריבה הגדולה ביותר של הנטס. הסיבות העיקריות הן בגלל קרבת המקומות, האחריות של הניקס במידה מסוימת למכירתו של ג'וליוס אירווינג-אחד השחקנים הגדולים ביותר שעברו בנטס, וקבלת ביקורות שליליות מהתקשורת יותר מהניקס, גם אם הניקס היו פחות מוצלחים. אירווינג נמכר בגלל שהנטס נחשבו ל"פולשים" כשנכנסו לאזורם של הניקס כשעברו לליגת ה-NBA. למרות שהיריבות הייתה גדולה לכל אורך ההיסטוריה של המועדונים, היא עוד התחזקה בתחילת שנות ה-2000.

אחרי הטרייד של סטפון מרבורי בתמורה למושיעה של הקבוצה, ג'ייסון קיד הנטס הפכו לקבוצה השלטת באזור המזרח. בהתאם לאי ההסכמה הארוכה באמצעים התשורתיים בין שני מועדוני הכדורסל האלו, ההחתמה של קיד היוותה את הסימן שהנטס לא יהיו כינור שני לניקס. במשך השנים ההבאות הנטס ניצחו את הניקס ברוב המשחקים והשיגו מאזן 20-4. היריבות קיבלה פנים חדשות, שמרבורי ששיחק בעבר בנטס והועבר לפיניקס סאנס בתמורה לקיד הועבר מהסאנס לניקס ב-2004. לקיד ולמרבורי הייתה יריבות משלהם. כשמרבורי החל להציג את היכולת הטובה ביותר מבין כל הרכזים בליגה הקבוצות רצו להוכיח את עצמם עוד יותר.

כמה משחקני הניקס אמרו שהם רוצים לפגוש את הנטס בפלייאוף, אחרי שהייתה אלופת המזרח פעמיים ברצף. בפעם הראשונה שהם נפגשו, הנטס הדיחו את הניקס בסוויפ בסיבוב הראשון, 4-0. למרות שבשנים האחרונות הקבוצות נחלשו היריבות ביניהן ובין אוהדיהן עדיין קיימת. כשהנטס שיחקו בביתם נגד הניקס צעקות בוז יכלו להשמע לשני הצדדים. הסיבה היא שאוהדי הניקס יכלו להגיע לאולמם של הנטס בקלות, שכן בין המקומות הפריד רק נהר ההדסון ולאוהדי הניקס הרבה יותר זול להגיע לאולם לשעבר של הנטס אייזוד סנטר מאשר למדיסון סקוור גארדן.

היריבות עם בוסטון סלטיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוסטון סלטיקס הפכו ליריבים של הנטס בתחילת שנות ה-2000, בהן נפגשו מספר פעמים בפלייאוף. ביל וולטון אמר על היריבות הזו:"ההתחלה של עוד יריבות קלאסית של ה-NBA". וולטון אמר זאת במהלך פלייאוף 2002. קניון מרטין, שחקן הנטס, אמר:"האוהדים שלנו שונאים אותם, והאוהדים שלהם שונאים אותנו". למרות שכרגע הסלטיקס הם אחת מהקבוצות המצליחות לאורך ההיסטוריה של הליגה ולנטס הייתה הצלחה קצרה, העובדה ששתיהן בבית האטלנטי שומרת על היריבות בין הקבוצות.

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודכן לאחרונה בתאריך- 28 במרץ 2014

ברוקלין נטס
סגל נוכחי
מאמן ראשי: ג'ייסון קיד
G/F 6 Flag of the United States.svg אלן אנדרסון (אוניברסיטת המדינה של מישיגן)
F/C 0 Flag of the United States.svg אנדריי בלאטץ' (תיכון דרום קנט)
C 98 Flag of the United States.svg ג'ייסון קולינס (אוניברסיטת סטנפורד)
F/C 2 Flag of the United States.svg קווין גארנט (תיכון פרגוט)
G 13 Flag of Mexico.svg חורחה גוטיירס (אוניברסיטת קליפורניה)
SG 7 Flag of the United States.svg ג'ו ג'ונסון (אוניברסיטת ארקנסו)
SF 47 Flag of Russia.svg אנדריי קירילנקו (רוסיה)
G 14 Flag of the United States.svg שון ליווינגסטון (תיכון מרכז פאוריה)
C 11 Flag of the United States.svg ברוק לופז (אוניברסיטת סטנפורד)
SF 34 Flag of the United States.svg פול פירס (אוניברסיטת קנזס)
C 1 Flag of the United States.svg מייסון פלאמלי (אוניברסיטת דיוק)
PG 12 Flag of the United States.svg מרקיז טיג (אוניברסיטת קנטאקי)
PF 33 Flag of Bosnia and Herzegovina.svg מירזה טלטוביץ' (בוסניה והרצגובינה)
SG 10 Flag of the United States.svg מרכוס ת'ורנטון (אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט)
PG 8 Flag of the United States.svg דרון ויליאמס (אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]