דייל אליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייל אליס
Dale Ellis
לידה 6 באוגוסט 1960 (בן 58)
מרייטה שבג'ורג'יה
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 2.01 מטר
מכללה אוניברסיטת טנסי‏ (1979 - 1983)
דראפט בחירה תשיעית, 1983
דאלאס מאבריקס
קבוצות כשחקן
1983 - 1986
1986 - 1991
1991 - 1992
1992 - 1994
1994 - 1997
1997 - 1999
1999 - 2000
2000
דאלאס מאבריקס
סיאטל סופרסוניקס
מילווקי באקס
סן אנטוניו ספרס
דנוור נאגטס
סיאטל סופרסוניקס
מילווקי באקס
שארלוט הורנטס
הישגים כשחקן
השתתפות במשחק האולסטאר (1989)
החמישייה השלישית של העונה (1989)
השחקן המשתפר של העונה (1987)
אלוף תחרות השלשות (1989)

דייל אליסאנגלית: Dale Ellis; נולד ב-6 באוגוסט 1960) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 17 עונות בליגת ה-NBA בעמדות הקלע והסמול פורוורד. התבלט כאחד מקלעי השלשות המובילים של תקופתו, ואף זכה בתחרות השלשות של ה-NBA בעונת 1988/1989. ממוצעיו לאורך הקריירה עומדים על 15.7 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק.[1]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983, בסיום לימודיו האקדמיים באוניברסיטת טנסי, נרשם אליס לדראפט ה-NBA בו נבחר על ידי דאלאס מאבריקס בבחירה התשיעית.[2] בשלוש עונותיו במאבריקס שימש כשחקן ספסל, וקלע 8.2 נקודות בממוצע למשחק כמחליפם של כוכבי הקבוצה רולנדו בלקמן ומארק אגוויר.[3]

עונת הפריצה בקריירה של אליס נרשמה ב-1986/1987, לאחר שנשלח בטרייד לסיאטל סופרסוניקס בתמורה לאל ווד.[4] בסיאטל תופקד לראשונה כקלע הפותח של הקבוצה והוביל את קלעיה עם 24.9 נקודות למשחק, מה שזיכה אותו בתואר השחקן המשתפר של העונה. לצד טום צ'יימברס ואקסבייר מקדניאל, סחב אליס את הסופרסוניקס למקום השביעי במערב עם מאזן 39-43, ובפלייאוף עצמו גברה סיאטל הן על דאלאס מאבריקס (3-1) והן על יוסטון רוקטס (4-2), לפני שהפסידה בגמר המערב ללוס אנג'לס לייקרס (4-0). בעונה הבאה שיפר אליס את תפוקתו הממוצעת ל-25.8 נקודות, ובעונת 1988/1989 היה הקלעי השלישי בטיבו בליגת ה-NBA כשקלע 27.5 נקודות למשחק (אחרי מייקל ג'ורדן וקארל מלון).[5] במסגרת סוף שבוע האולסטאר של אותה עונה נבחר לראשונה להשתתף במשחק האולסטאר, וכן זכה בתחרות השלשות.[6]

ברמה הקבוצתית כשלה סיאטל לשחזר את הישג ההעפלה לגמר האזורי, ובמהלך עונת 1990/1991 הועבר אליס למילווקי באקס בתמורה לקלע ריקי פירס.[7] בעונה וחצי ששיחק במילווקי חזר אליס לעמדת השחקן השישי, וקלע 16.4 נקודות למשחק. לקראת עונת 1992/1993 נשלח אליס בטרייד לסן אנטוניו ספרס בתמורה לרוקי טרייסי מארי, ושיחק בקבוצה, כקלע הפותח, עד סוף עונת 1993/1994. בשלוש העונות הבאות שיחק עבור דנוור נאגטס, עדיין כשחקן חמישייה יציב ואפקטיבי, ותרם 14.3 נקודות בממוצע למשחק. בעונות 1998 ו-1999 חזר לשחק בסיאטל, הפעם כמחליף של הרסי הוקינס, וקלע שלשות באחוזים הגבוהים ביותר ב-NBA בעונת 1997/1998 עם 46.4%.[8] את עונת 1999/2000 העביר במילווקי ובשארלוט הורנטס, ובסיומה פרש ממשחק, בגיל 40.

לאורך הקריירה שיחק אליס ב-1,209 משחקים, בהם העמיד ממוצעים של 15.7 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק, תוך שהוא קולע ב-47.9% מהשדה ו-40.3% מהשלוש. בעונת 1989/1990 קבע שיא NBA לדקות במשחק בודד, כששיחק 69 דקות (מתוך 73) במשחק של סיאטל מול מילווקי שכלל 5 הארכות. באותו משחק, בו ניצחה מילווקי בתוצאה 155-154, קבע אליס גם שיא קריירה של 53 נקודות.[9] בעת פרישתו דורג שני בתולדות ה-NBA במספר שלשות בקריירה, עם 1,719 (אחרי רג'י מילר).[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]