אסון נחל דרגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסון נחל דרגה
ערוץ נחל דרגה
ערוץ נחל דרגה
סוג שיטפון בזק
תאריך התרחשות 30 בספטמבר 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרות נחל דרגה
הרוגים ארבעה בני גרעין נח"ל שהיו בשל"ת בחפץ חיים ושתי בנות שירות לאומי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסון נחל דרגה אירע ב-30 בספטמבר 1975, ובו נספו שישה מטיילים מקיבוץ חפץ חיים. המטיילים, שהיו בני גרעין בתקופת השל"ת, בנוסף לבנות קיבוץ ובנות מהחוץ שהיו בשירות לאומי, נקלעו בדרכם לשיטפון בזק, בעיצומו של פרק גשם.

רקע גאוגרפי ואקלימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטפונות בזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיטפון בזק

שיטפון בזק הוא שטף מים פתאומי בוואדיות ובאפיקי נחל יבשים במרבית ימות השנה. השיטפון נגרם כאשר יורד גשם בכמות המספיקה להיספג ולהפוך את האדמת הלס המדברית לאטומה, כך שאינה מאפשרת עוד למי הגשם לחלחל, ומי הגשמים המוסיפים לרדת מתחילים לזרום על פני האדמה, מתנקזים לערוצי נחלים ועשויים להפוך כעבור זמן קצר לזרם מים עז, כתלות בכמות הגשמים שירדה באופן מרחבי באגן הניקוז של הנחל.

במדינת ישראל מתרחשים שיטפונות בעיקר במדבר יהודה ובנגב. אזורים אלה דלים במשקעים, אך לערוצי הנחלים העוברים באזורים אלו שטח ניקוז רחב שמקורותיו בהרי יהודה והרי חברון. מודלים לחיזוי מזג אוויר מסוגלים להתריע על סכנת שיטפונות במרחב בטווח זמן של מספר שעות עד מספר ימים, אך מיקומם ומועדם המדויק של השיטפונות קשה לחיזוי. זיהוי מוקדם של שיטפון מתקרב קשה מאחר שהגשם יורד במרחק גדול מאזור השיטפון עצמו, והמים מתקדמים במהירות רבה וללא רעש רב. הנקיקים הצרים שבהם זורמים המים מסתירים את השיטפון המתהווה, והבדלי הגבהים המשמעותיים בין גב ההר לבקעת הירדן ולבקעת ים המלח (הבדלים הנמדדים במאות מטרים) גורמים למים לזרום במהירות רבה, לצבור תאוצה ואנרגיה, ובדרכם לסחוף סלעים וצמחייה ולגרום לנזק רב. השיטפון העז עלול להפתיע מטיילים בקטעים צרים של ערוצי הנחלים ולגרום לאסון קטלני.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה בת 20 חברים בליווי שני מדריכים יצאה לטיול מחפץ חיים בשעה חמש לפנות בוקר והגיעה דרך ירושלים למצפה שלם בשעה תשע לערך. הקבוצה ירדה לנחל ועשתה דרכה בערוץ הוואדי. לקראת סיום המסלול והמפל האחרון החל לטפטף אך המפל היה עדיין יבש לחלוטין. קבוצה ראשונה של המטיילים ירדה בסולם שהותקן לאורך המפל והחלה ללכת בערוץ לכיוון כביש 90. לפתע הגיע שיטפון בזק ששטף אותם. בהרוגים היו ארבעה בני גרעין שהיו בשל"ת מוקדם בחפץ חיים ושתי בנות שירות לאומי. שאר חברי הקבוצה הצליחו לטפס מהערוץ ולהיחלץ מהשטפון[1].

זיהוי האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתצפית הצבאית שהייתה מאוגדת בזמנו בתפקידי ההיאחזות, ראה התצפיתן בעקבות מניפת בוץ שפרצה לים המלח, ששיטפון פקד את נחל חצצון אשר נמצא דרומית למקום. הוא זיהה במשקפת שמשאית טיולים חונה על יד שפך נחל דרגות ונהגה מתהלך בעצבנות סביבה, ולכן הסיק שקבוצת מטיילים עדיין נמצאת בתוכו והזעיק את מפקדי ההיאחזות[2]. מניסיון העבר היה ברור שגם בנחל דרגות יפרוץ שיטפון לאחר זמן קצר ולכן מיהרו החיילים לפאתי הוואדי וניסו להזהיר בצעקות את המטיילים, אך ללא הועיל. ניסיונות החיפוש וההצלה החלו מיידית ובמקביל הוזעקה יחידת החילוץ של חיל האוויר.

חיפוש וחילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיפושים אחר הנערים שנסחפו ובחילוצם השתתפו לוחמי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), שהסתייעו במסוקים וחיילי היאחזות הנח"ל מצפה שלם. חיילי ההיאחזות הצליחו לחלץ חמישה מהמטיילים באמצעות חבלים, מסוק חילץ 2 מטיילים וארבעה אחרים נשארו במשך הלילה בנקיק מעל הנחל וחולצו בבוקר[1][3].

חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר האירוע פתחה המשטרה בחקירת נסיבות האירוע. מדריך הטיול מטעם חפץ חיים והאחראי על גרעין הנחל, שגם הוא יצא לטיול, נחקרו והוגש נגדם כתב אישום[4]. בית משפט השלום זיכה אותם, המדינה ערערה, ובבית המשפט המחוזי הם הורשעו. הקיבוץ ערער לבית המשפט העליון שזיכה אותם בשנית מכל אשמה[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]