לדלג לתוכן

אסתי וינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתי וינשטיין
אסתי וינשטיין
אסתי וינשטיין
לידה 1966
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 21 ביוני 2016 (בגיל 50 בערך)
אשדוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יציאה בשאלה
בן זוג שלמה
מספר צאצאים 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתי וינשטיין (1966 – 21 ביוני 2016) הייתה חסידת גור ישראלית שיצאה בשאלה. היא מוכרת בזכות ספרה "עושה כרצונו", שיצא לאור בישראל לאחר שהתאבדה. בספר היא תארה מסכת חיים אלימה בסביבה שמרנית ודכאנית. הספר עורר עניין רב בקהילה ובנסיבות האישיות של ויינשטיין ובהמשך אף עובד להצגה.

אסתי נולדה למשפחת אירנשטיין בבני ברק בשנת 1966, נישאה בגיל 19 לשלמה וינשטיין. בגיל 42 החליטה לעזוב את העולם החרדי, לאחר שלדבריה עברה חיי זוגיות קשים ומשפילים[1]. שלמה בעלה דחה את הטענות וכתב שכל מה שעשה למען אשתו היו דברים המותרים על פי ההלכה.

ביוני 2016 נעלמו עקבותיה ולאחר שישה ימים נמצאה גופתה ברכבה ליד חוף הירקון במצב ריקבון לאחר ששמה קץ לחייה. בדיון שנערך בבית המשפט בשאלה האם לערוך לה לוויה דתית או חילונית, פסק בית המשפט שייערכו שתי לוויות – אחת דתית והשנייה חילונית[2]. מאות אנשים השתתפו בהלווייתה בבית העלמין ירקון[3].

במכתב שהניחה אחריה, תיארה את הנסיבות שהביאו אותה להחלטה לשים קץ לחייה[4]. הנתק המוחלט עם שש מתוך שבע בנותיה הביא אותה לתחושות של חוסר מוצא, ייאוש תהומי ועמדה של חולשה[5].

בעקבות התאבדותה נערכו מספר תחקירים על סיפורה של וינשטיין. בשנת 2016 הציגה אילה חסון מסמכים שפירטו את ההתעללות המינית שעברה וינשטיין מצד בעלה ועדויות מצד גורמים כמו המעסה שסיפק עיסויים ארוטיים לה ולבעלה[6][7].

כמו כן, הופיע תחקיר בתוכנית המקור על "הסודות השמורים של חסידות גור"[8][9]. בתחקיר הובאו עדויות על חלוקת כדורים לדיכוי היצר המיני, "חקירות שב"כ" פנימיות ועוד[10]. בנוסף, נערכו דיונים על אורח חייהם של חסידי גור[11].

הספר "עושה כרצונו"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התאבדותה של ויינשטיין הביאה בתה שפרשה יחד איתה, תמי מונטג, תכריך כתבים שכתבה וינשטיין ובו סיפור, שעל פי הכותבת מקביל לחייה האישיים. הסיפור מתחיל בניסיון התאבדות של "דסי" – הכותבת, אשפוז כפוי במחלקה פסיכיאטרית, ועובר לתיאור חייה של דסי משלביה המוקדמים של ילדותה עד לאמצע חיי הנישואין שלה. בסיפור מתואר כיצד הבעל, יעקב, מקפיד על תקנות גור ובכללן שלא לקרוא לאישה בשמה הפרטי אלא "בואי רגע", או "תגידי" וכיוצא באלו. כאשר ביקשה הכותבת, המכונית בספר "דסי", לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה מהמקובל בחסידות, יצא יעקב מהבית לשיחת טלפון עם ה"מדריך" – הרב שמדריך זוגות בגור בנושא התקנות – וחזר כעבור שעתיים בסירוב. הוא אמר לה לטענתה שאם לא תקבל את עמדתו הוא יישן בסלון או בשטיבל. בסיטואציות נוספות מסופר בו כיצד הלכו השניים לטיפולים זוגיים ומיניים, ובין היתר המעסה קיים איתה יחסי מין בצורה חלקית. הספר יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן[12].

הספר הוא רב מכר[13][14], ובעקבותיו נכתבה הצגה[15][16]. בהצגה דמותה של אסתי מגולמת על ידי השחקנית אסנת פישמן[17].

יעל פלוסר כתבה ביקורת על הספר שטענה כי הוא טקסט מבולבל ולא עקבי שאמינותו בעייתית והוצאה לאור שלו תפגע לא רק בווינשטיין ובמסר שרצתה להעביר, אלא גם בנפגעות תקיפה מינית ובנשים באשר הן[18].

לספר גרסה מקוצרת הזמינה להורדה ברשת[19].

גרסת המשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחתה טענו כי הם עברו "לינץ' תקשורתי". לטענתם הם שמעו רק בתקשורת על כך שהם הולכים "לחטוף את הגופה", כשהאמת היא שלא הייתה שום כוונה כזאת. לטענתם בית המשפט הודיע להם על פשרה של שתי לוויות נפרדות, הלוויה חרדית והלוויה חילונית, אף על פי שכלל לא ביקשו הלוויה שונה. הם שמעו על אכזריות מצידם בניתוק הבנות אף על פי שלטענתם "אף אחד לא יידע שהיא זו שבחרה לעזוב והשאירה את הבנות לבכות אל תוך הכרית כמעט בכל לילה"[20].

לפי המשפחה, אסתי עזבה את ביתה ואת העולם החרדי בפתאומיות וללא התרעה מראש, השאירה פתק שאומר שהיא אוהבת את הילדים והלכה[21]. בני המשפחה מצביעים על כך שבשנה הראשונה עשתה וינשטיין מאמצים לשמור על קשר עם בנותיה והן נענו לכך, אך לאחר מכן היא הייתה באה לשכונה בלבוש לא צנוע והעלתה פוסטים עם תמונות קשות לעיכול במגזר החרדי, מה שגרם להם לנתק עימה כל קשר[22].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מנדי גרוזמן, מאות השתתפו בהלוויתה של אסתי וינשטיין, באתר nrg‏, 28 ביוני 2016
  2. ^ בעולמם של חרדים, בית המשפט קיבל את טענת הבת תמי מונטג - הלוויה של אסתי וינשטיין ע"ה תתקיים ביום שלישי בשעה 17:00 בשער החסד בבית העלמין ירקון, באתר בעולמם של חרדים, ‏יום שני, 27 ביוני 2016
  3. ^ בעולמם של חרדים, יוצאים בשאלה שרים בשקט ובכאב שירי רגש חסידיים בלויה של אסתי וינשטיין, באתר בעולמם של חרדים, ‏יום ראשון, 3 ביולי 2016
  4. ^ אתר למנויים בלבד תמר רותם, הנשים שברחו והתינוקות שנשבו: הסוד האפל של החברה החרדית, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2017
  5. ^ במותה ציוותה: אסתי ויינשטיין חשפה את סיפורה כדי שלא נוכל להישאר אדישים, בית אבי חי
  6. ^ 103FM, ‏"בעלה של אסתי וינשטיין ז"ל פתח לה את שערי הגיהנום", באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2016
  7. ^ אילה חסון, חשיפה: מסכת ההתעללות המינית וההשפלות שעברה אסתי וינשטיין עד שבחרה להתאבד, באתר חדשות 10, ‏1 ביולי 2016 (ארכיון)
    אילה חסון, הסודות של אסתי וינשטיין: העיסויים, השקרים והבת שלא סולחת, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 17 בנובמבר 2017
  8. ^ המקור - אחרי מותה הטראגי של אסתי וינשטיין ז"ל הגיע הזמן... (בסווהילי), נבדק ב-2022-01-30
  9. ^ חדשות 13 - 5 חודשים לאחר התאבדותה של חסידת גור, אסתי..., נבדק ב-2022-01-30
  10. ^ המקור: הסודות השמורים של חסידות גור, באתר רשת 13
  11. ^ תיק תקשורת: סיקור הטרגדיה של אסתי וינשטיין, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 21:02)
  12. ^ בעולמם של חרדים, תמי מונטג על ההצלחה של מכירת הספר של אמה אסתי וינשטיין, באתר בעולמם של חרדים, ‏יום חמישי, 25 באוגוסט 2016
  13. ^ מה עומד מאחורי תמי מונטג מ'האח הגדול'?, באתר ניוז חיפה והקריות
  14. ^ טליה פלד-נתנאל, עשרת הספרים הנמכרים ביותר בישראל ב 2016, באתר ריאלי, ‏בundefined 2017
  15. ^ אורין ויינברג, "עושה כרצונו": סיפורה של אסתי ויינשטיין מצמרר על הבמה, באתר ynet, 6 בפברואר 2018
  16. ^ מאיה נחום שחל, "עושה כרצונו" - אחת ההצגות החשובות שחושפת עולם חשוך, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-02-11
  17. ^ "עושה כדברו" - מחזה בתיאטרון הבימה על פי ספרה של אסתי ויינשטיין - Photour, באתר www.photour.co.il
  18. ^ יעל פלוסר, ‏אל תפרסמו את הספר הזה, באתר ‏מאקו‏, 7 ביולי 2016
  19. ^ עושה כרצונו
  20. ^ ישראל כהן, ‏משפחתה של אסתי וינשטיין מגיבה לראשונה: 'זו טרגדיה שלנו', באתר כיכר השבת, 21 ביולי 2016
  21. ^ כיכר השבת, ‏ההספד המצמרר שכתבה בתה החרדית של אסתי וינשטיין: "נזכור ולא נשכח את השנים בהן גידלת אותנו", באתר כיכר השבת, 27 ביוני 2016
  22. ^ יהודה שלזינגר, "זו טרגדיה משפחתית שלנו, לא פחות משלה", באתר ישראל היום, 22 ביולי 2016;
    יהודה שלזינגר, מלכוד משפחתי, באתר ישראל היום