אפרים לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפרים לב

אפרים לב (נולד ב-1958 בישראל) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, המכהן גם כראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון וכראש המרכז למחקר הרב-תחומי של הגניזה הקהירית. לב מתמחה בהיסטוריה של הרפואה במזרח התיכון ובמיוחד בתקופת ימי הביניים וראשית העת החדשה.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' לב החל את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן במחלקה ללימודי ארץ ישראל ובמחלקה למדעי החיים, וב-1987 סיים תואר ראשון. בהמשך, השלים את תאריו המתקדמים בבר-אילן (תואר שני בביולוגיה ושלישי בלימודי ארץ ישראל).

את הפוסט דוקטורט ביצע בלונדון במרכז המחקר להיסטוריה של הרפואה של Wellcome Trust Centre for the History of Medicine(אנ') בהדרכת פרופ' רוי פורטר. החל מ-1999 מרצה אפרים לב באוניברסיטת חיפה. כיהן כעמית מחקר ושהה תקופות מחקר ארוכות במספר מוסדות בארץ ובחו"ל לדוגמה (Research fellow, T-S Genizah Research Unit, Cambridge University Library אשר באוניברסיטת קיימברידג').

פרופ' לב זכה במספר פרסים ומלגות מחקר יוקרתיות, ומהם ניתן לציין את פרס משה איינהורן של עיריית תל אביב יפו שהוענק לו ב-2003 על ספרו "סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים" ומלגות מחקר בקיימברידג' (Overseas Visiting Scholarships, St. John's College, Cambridge). כמו כן עמד במשך חמש שנים בראש מערך אשכול- המחלקה לתוכניות מיוחדות ורב-תחומיות לתואר ראשון של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. החל מ-2013, הוא מכהן כראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. ב-2013 זכה במדליה היוקרתית- George Urdang Medal for pharmaco-historical writing.[דרושה הבהרה]

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים לב בחזית בית הכנסת בן-עזרא בו נמצאו מגילות הגניזה בקהיר

מחקריו של פרופ' לב עסקו תחילה בבוטניקה ארכאולוגית. במסגרת תחום מחקר זה חקר את שרידי הארוחות של האדם הניאנדרטלי במערת כבארה בהר הכרמל, לפני כ-60 עד 47 אלפי שנים. מגוון מיני הצמחים שנתגלה מלמד על תפריט המזון מן הצומח של בני התקופה, אשר כלל בעיקר אכילה של מיני קטניות. במחקריו המאוחרים יותר התמחה פרופ' לב בהיסטוריה של הרפואה והרוקחות בימי הביניים ובתחילת העת החדשה. השילוב של היסטוריה וביולוגיה אפשר לפרופ' לב לחקור נושאים שנחקרים לעיתים רחוקות יחדיו. מספר פרויקטים נבחרים בהם עסק:

  1. מחקר מוקדם בשנת 1993 אשר עסק בשחזור ארכאולוגי של השימושים התזונתיים והרפואיים במשאבי טבע צמחיים של בני האדם בתקופת הפאליאולית במזרח התיכון.
  2. מחקר נוסף עסק בחומרי המרפא מהטבע שהיו בשימוש תושבי ארץ ישראל וסביבותיה מהכיבוש המוסלמי ועד מסע נפוליון.
  3. אתנו-פרמוקולוגיה ואתנו- בוטניקה, הם תחומים נוספים בהם מתמקד פרופ' לב. בעיקר באזור ישראל וירדן, מחקריו בתחומים אלו עוסקים במבנה, שימוש והישרדות של ידע תאורטי ומעשי של רפואה מסורתית מהפרה- היסטוריה ועד היום. במסגרת תחום זה עסק יחד עם פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן בתיעוד חומרי המרפא בשווקים השונים בארץ ובירדן.
  4. מחקר אחר בעל אספקט היסטורי, שנערך בשיתוף עם ד"ר ירון פרי מהחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה, עסק בכניסתה של הרפואה המערבית המודרנית לארץ ישראל בכלל ולאוכלוסייה היהודית בירושלים במאה ה-19 בפרט. במחקר זה נבחנה פעילותם של רופאים בריטים המיסיונרים אשר הגיעו במשלחות לארץ כדי לקדם את מצבם הבריאותי של היהדים ובכך השפיעו על התפתחות הרפואה המודרנית. מחקר זה התמקד בעיקרו בטכניקות רפואיות מודרניות ותרופות שהובאו מאנגליה ושאר אירופה והתהליך שבו השיטות החדשות החליפו את השיטות הפופולריות אשר התבססו על ידע רפואי מסורתי. במסגרת מחקר זה בוצעו גם מספר שחזורים של ביוגרפיות של רופאים בריטים עתירי מעש מתקופה זו.
  5. בראשית העשור השני של המאה ה-21 התמקד מחקרו של פרופ' לב בחקר היבטים שונים של הרפואה הערבית בימי הביניים על פי ממצא היסטורי שנתגלה בגניזה הקהירית. מסמכי הגניזה שחקר (מרשמים רפואיים, רשימות חומרי מרפא, מכתבים, מחברות רפואיות וחלקי ספרים רפואיים) שופכים אור על האוכלוסייה באזור אגן הים התיכון בכלל ובמצרים בפרט בעיקר בין המאה ה-10 למאה ה-13 בתחומי הרפואה והרוקחות המעשית שלהם, ומאפשר השוואה לידע התאורטי שנוצר על ידי הרופאים בתקופה זו.
  6. לב הקים בשותפות עם ד"ר משה לביא מרכז מחקר באוניברסיטת חיפה, הנקרא "המרכז למחקר הרב-תחומי של הגניזה הקהירית והטמעתה במערכת החינוך בארץ ובעולם" ועומד בראשו. המרכז מפיק הרצאות ותערוכות בארץ ובעולם במטרה להפיץ את תוצרי מחקר הגניזה בעשרות השנים האחרונות ולעודד מחקר רב תחומי. במסגרת הפרויקט מתקיים שחזור ביוגרפיות של רופאים ומטפלים יהודים שפעלו בארצות האסלאם במטרה להרחיב את הידע על המערכת הרפואית והחברתית כלכלית בתקופת הגניזה.
  7. בראשית העשור השני של המאה ה-21 השתתף פרופ' לב גם במחקר המקושר למנהל המחקר החקלאי ועוסק בצמחי מרפא וגידולים חקלאיים. במסגרת זו אחראי בעיקר לעיון במקורות היסטוריים והבנת השימושים המסורתיים הרלוונטיים באזור המזרח התיכון.
  8. פרויקט מחקר נוסף של פרופ' לב בשותפות עם פרופ' זוהר עמר עוסק בהשפעות חומרי המרפא שהכניסו והפיצו הערבים למזרח התיכון ולאירופה בתקופת ימי הביניים. חלק ניכר מהמסחר בחומרים אלה בוצע על ידי יהודים שישבו בתחנות המסחר בהודו, תימן, מצרים, סיציליה, סוריה, ואף ארצות צפון אפריקה (המגרב).
  9. במקביל לפרויקטים שהוזכרו לעיל, לוקח פרופ' לב חלק בתחום הרפואה המשלימה האלטרנטיבית. במסגרת זו הצטרף לכמה קבוצות מחקר העוסקות בשימוש בצמחי מרפא על ידי קבוצות אתניות שונות מתקופות קדומות ועד היום. ההתמקדות במחקר היא בהשפעת צמחי מרפא על חולי סרטן בישראל במהלך טיפוליהם הכימותרפיים. פרויקט זה הניב פרסומים של מספר מאמרים בשותפות עם חוקרים ממדינות שונות.

פרסומים בולטים בספרות המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Medical Materials and Their Use During the Medieval Era in Israel and Syria, 1998, (365 pages), Hebrew, Department of Land of Israel Studies, Bar-Ilan University. Supervisors: Dr. Joseph Drori and Prof. Eran Dolev.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E. Lev and M.E. Kislev, The Subsistence and the Diet of the “Neanderthal” Man in Kebara Cave, Mt. Carmel, Tel-Aviv: The Israeli Society for Protection of Nature and Yad Hanadiv. 1993. Hebrew. (63 pages).
  • Z. Amar and E. Lev, Physicians, Drugs and Remedies in Jerusalem from the 10th-18th Centuries. Tel-Aviv: Eretz publication, 2000. Hebrew. (320 pages).
  • E. Lev, Medicinal Substances of the Medieval Levant. Tel-Aviv: Eretz publication, 2002. Hebrew. (380 pages).
  • E. Lev and Z. Amar, Ethnic Medicinal Substances of the Land of Israel. Tel-Aviv: Eretz and Jerusalem: Yerid-Hasefarim. 2002, Hebrew, (330 pages).
  • E. Lev, Medicinal Substances in Jerusalem from Early Times to Present Day. Oxford: Archeopress, 2003 (BAR International Series 1112). (150 pages).
  • Y. Perry and E. Lev, Modern Medicine in the Holy Land, Pioneering British Medical Services in Late Ottoman Palestine. London: I.B. Tauris, (2007) (260 pages).
  • E. Lev and Z. Amar, Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah. Leiden: Brill (2008) (670 pages).
  • E. Lev and L. Chipman, Medical Prescriptions in the Cambridge Genizah Collections: Practical Medicine and Pharmacology in Medieval Egypt, Leiden: Brill (2012) (187 A4 pages).

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E. Lev and Z. Amar, "Ethnopharmacological Survey of Traditional Drugs Sold in Israel at the End of the 20th Century", Journal of Ethnopharmacology, (2000) 72:191-205.
  • E. Lev, "Reconstructed materia medica of the Medieval and Ottoman al- Sham”, Journal of Ethnopharmacology (2002) 80:167-179.
  • Y. Perry and E. Lev, “The Medical Activities of the London Jews' Society in Nineteenth Century Palestine”, Medical History, (2003) 47:67-88.
  • E. Lev, “Traditional Healing with Animals (Zootherapy): Medieval to Present-day Levantine Practice”, Journal of Ethnopharmacology (2003) 85:107-118.
  • E. Lev, M.E. Kislev and O. Bar-Yosef, “Mousterian Vegetal Food in Kebara Cave, Mt. Carmel”, Journal of Archeological Sciences (2005) 32:475-484.
  • E. Lev, "Drugs Held and Sold by Pharmacists of the Jewish Community of Medieval (11th -14th centuries) Cairo According to Lists of Materia Medica Found at the Taylor-Schechter Genizah Collection, Cambridge", Journal of Ethnopharmacology (2007), 110:275-293.
  • E. Lev and Z. Amar, "Practice Versus Theory: Medieval Materia Medica According to the Cairo Genizah", Medical History (2007) 51:507-526.
  • Z. Amar and E. Lev, "The Significance of the Genizah's Medical Documents for the Study of Medieval Mediterranean Trade", Journal of the Economic and Social History of the Orient, (2007) 50:524-541.
  • E. Lev, "Medieval Egyptian Judaeo-Arabic Prescriptions (and Edition of Three Medical Prescriptions)", Journal of Royal Asiatic Society (2008) 18(4): 449-464.
  • E. Lev, "Healing with Minerals and Inorganic Substances: A Review of Levantine Practice from the Middle Ages to the Present Day", International Geological Reviews (2010), 52:700-725.
  • E. Lev, "A Catalogue of the Medical and Para-Medical Manuscripts in the Mosseri Genizah Collection, together with several unpublished examples (X.37; I.124.2)", Journal of Jewish Studies (2011), 62:121-145.
  • E. Lev, “Mediators between Theoretical and Practical Medieval Knowledge: Medical Notebooks from the Cairo Genizah and their Significance” Medical History (2013) 57(4): 487-515.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי חורב, אפרים לב, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 210, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפרים לב בוויקישיתוף