מערת כבארה

מערת כבארה
חפירות ארכאולוגיות במערת כבארה
חפירות ארכאולוגיות במערת כבארה
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום חטם הכרמל, ישראל
קואורדינטות 32°33′28″N 34°56′12″E / 32.557719444444°N 34.936672222222°E / 32.557719444444; 34.936672222222
גובה מעל פני הים 60 מטר
מגלה משה שטקליס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
נחקרה לראשונה 1930
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מערת כַּבַּארַה היא מערת אבן גיר הממוקמת בשמורת חוטם הכרמל, צפונית-מערבית לרמת הנדיב. המערה שוכנת בגובה של כ-60 מטרים מעל גובה פני הים וכ-3 ק"מ מחוף הים. המערה ממוקמת במורדות הערוץ היורד ממזרח אל אזור ביצות כבארה לשעבר. המערה היא המערה הדרומית שבמערות הפרהיסטוריות שבכרמל, ובה אולם מרכזי שאורכו כ-26 מטר ורוחבו כ-20 מטר. המערה יושבה לפרקים החל מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ועד סוף התקופה האפיפלאוליתית בין השנים 11,000–60,000 לפני זמננו, והתפרסמה בשל ממצאים ארכאולוגיים ושרידי שלד אנושיים חשובים שהתגלו בה בחפירותיהם של הארכאולוגים פרנסיס טרוויל-פיטר, משה שטקליס, עופר בר-יוסף, ושותפיהם.

המערה התגלתה על ידי משה שטקליס בשנת 1929 ונערכו בה חפירות רבות: ב-1930 על ידי דורותי גארוד ות"ד מקקאון, בשנת 1931 על ידי טרוויל-פיטר ודורותי ביינס מבית הספר הבריטי בירושלים ובית הספר האמריקני לחקר הפרהיסטוריה, בשנים 1951–1957[1], 1964–1965 על ידי שטקליס מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1968 על ידי עופר בר-יוסף ואיתן צ'רנוב, ובשנים 19821990, על ידי צוות ישראלי-צרפתי, בראשותם של עופר בר-יוסף, ברנאר ונדרמרש וברוך ארנסבורג.

באתר שש שכבות עיקריות, המסומנות ב-A ועד F.

שכבה A - השכבה העליונה ביותר, שייכת לבין ימינו לתקופה הכנענית.

שכבה B - שכבה נאטופית (לפני כ-11,000–12,000 שנים).

שכבה C - שכבה כבארית (לפני כ-16,000–18,000 שנים, הכינוי בא משם המערה).

שכבה D - שכבה אוריניאקית.

שכבה E - שכבה אוריניאקית.

שכבה F - שכבה מוסטרית (לפני כ-41,000 שנים ויותר).

בחפירות שטקליס ב-1965 נתגלה שלד תינוק ניאנדרתלי כבן שבעה חודשים מהתקופה המוסטרית, שנקבר קבורה ראשונית מכוונת[2].

שלד אדם ניאנדרתלי שנמצא במערת כבארה, המכונה "משה" על שם משה שטקליס

הממצא העיקרי שנמצא במערה בחפירות בשנת 1982 על ידי הצוות הישראלי-צרפתי, הוא שלד של אדם ניאנדרתלי. השלד, שכינויו "משה", תוארך בשיטת הלומינסצנסיה התרמית לסביבות 60,000 לפנה"ס. זהו השלד המקיף והשמור ביותר של האדם הניאנדרתלי שנמצא עד כה. השלד שנמצא כלל עמוד שדרה, צלעות ואגן, אך לא נמצאו הגולגולת והגפיים התחתונות. מאז שנת 1856, התבסס חקר הניאנדרתלים ברובו על גולגולות שונות שנמצאו בחפירות. עם זאת עד ל"משה" לא התגלה אף לא חלק קטן משלד הגוף של אדם ניאנדרתלי, ובשל כך חשיבותו הרבה. הממצא עורר הדים בעולם ופתר חלק מהמחלוקות שהיו בנושא זה במשך תקופה ארוכה.

בשכבה C נמצאו עצמות שרופות של ילדים ומבוגרים, המעידות על מנהג של שריפת מתים. נמצאו כלים רבים ומגוונים השופכים אור רב על הכלים של בני האדם והחומרים מהם יוצרו בתקופות הקדומות (בעיקר כלי צור וכלים עשויים מעצמות כמו צלצלים, חכות, מגרדים וידית מגל). כמו כן נמצאו שרידים של בעלי חיים שונים, שחלקם נכחדו מארץ ישראל (כמו קרנף), שיש בהם ללמד על החיות שהיו קיימות בארץ ישראל, השימוש של בני האדם בבעלי חיים בתקופות הנאטופית והכבארית, בארץ ישראל, ועל שינויים גאוגרפיים שחלו במקום בתקופות אלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הנדיב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
בית חוריחורבת עלקעין צורחורבת עקבצוקי חוטםחוטם הכרמלמחצבת בנימינהכביש 4מחלף מעגן מיכאלמסילת החוףנחל תניניםמערת כבארהשמורת חוטם הכרמלפארק ז'בוטינסקיכביש 652יקבי תשביתל צור (אום אל-עלק)זכרון יעקברמת הנדיב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת כבארה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת כבארה - תבניות ניווט