אראלה חוברס
 | |
| לידה |
1956 (בת 68 בערך)  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | נעמה גורן-ענבר |
| מוסדות |
|
  | |
אראלה חוברס (נולדה ב-1956) היא פליאונתרופולוגית ישראלית. כיום היא פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, עובדת במסגרת המכון לארכאולוגיה. רוב עבודת השטח שלה מתמקדת בקרן אפריקה, עם התמקדות עיקרית בעין קשיש ובמזרח אתיופיה. מחקריה מתרכזים בפיתוח השימוש בסימבוליזם בתקופת הפלאוליתית התיכונה הלבנטינית ותקופת האבן התיכונה. תחומי עניין נוספים של מחקר כוללים טכנולוגיה ליטית (שיטות לבניית כלי אבן קדומים), טפונומיה והתנהגות כללית של הומינידיים מוקדמים. [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוברס נולדה בחיפה, להורים שעלו ארצה ממזרח אירופה לאחר השואה. בשנת 1979 היא קיבלה תואר ראשון בארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1988 היא סיימה את לימודיה לתואר שני בהצטיינות בארכאולוגיה פרהיסטורית, גם היא מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1998 היא קיבלה את הדוקטורט שלה מהאוניברסיטה העברית, בהצטיינות יתרה בהנחיית פרופסור נעמה גורן-ענבר. מ-1998 עד 1999, חוברס הייתה פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת הרווארד.
תגליות במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אראלה חוברס קידמה משמעותית את הידע הכללי על התנהגויות ופעולות של הומינידיים כמו הומו סאפיינס מוקדם והומו האדם הניאנדרטלי.
בשנת 2001 מצאה עדויות לכך שהניאנדרטלים שחיו בישראל הצליחו לנצל את החי סביבם לטובתם. על פי מאמרה של חוברס "ניצול משאבי הצמח על ידי ניאנדרטלים במערת עמוד", על ידי מדידת שימור פיטוליתים במשקעים של מערת עמוד, נקבע שהניאנדרטלים השתמשו בעץ כדי לבנות ולהדליק שריפות, בעוד שצמחים עשבוניים שימשו למצעים ומזון כאחד". חוברס השתמשה במחקר זה כדי לערער על התפיסה הקודמת לפיה הקיום והניידות של ציידים-לקטים טרום-מודרניים היו תלויים בעיקר בנדידת בעלי חיים. במקום זאת, היא הציעה שזה נבע מהתפוצה מרחבית-זמנית של בעלי חיים מסוימים.[2]
המחקר של חוברס גם קידם באופן משמעותי את ההבנה של הקהילה המדעית לגבי התנהגות אנושית מודרנית בהומינידים מוקדמים. במאמרה משנת 2006, "'עכשיו אתה רואה את זה, עכשיו אתה לא' - התנהגות אנושית מודרנית בתקופת הפלאוליתית התיכון", חוברס מציעה שהסיבה לכך שהתנהגות אנושית מודרנית נראית רק לעיתים נדירות בתיעוד המאובנים ההומינידים התיכון הפלאוליתיים אינה כי ההומינידיים לא היו אינטליגנטים או בעלי יכולת מוחית מינימלית. במקום זאת, היא מציעה את הרעיון שדוגמאות כאלה להתנהגות מודרנית פשוט אינן מזוהות. הסיבה לכך היא שרק חלק קטן מפעילויותיהם היו פרוגרסיביות במהותן, כלומר הן אינן מובילות ממצב מסוים למטרה מסוימת. יתר על כן, מכיוון שהאידיאלים של המאה העשרים ואחת של חדשנות שונים באופן משמעותי מזה של הומינידיים מוקדמים, אנשים רבים פשוט לא יכולים לזהות מה היה נחשב "חדשני". [3][4]
בשנת 2016, עבודתה של חוברס משכה תשומת לב מחודשת לתיאוריה קודמת לפיה המסדרון הלבנטיני הוא הנתיב היבשתי העיקרי בו השתמשו ההומינינים המוקדמים כדי לנדוד מאפריקה לאירואסיה. באמצעות גילוי לוולואה נובית בהר הנגב, מצאה חוברס עדויות לכך שהומינינים מוקדמים נדדו בשלב מסוים דרך האזור הזה. [5] זה בתורו מצביע על המסלול שבו התרחש פיזור האדם.
בשנת 2017, חוברס הובילה את גילוי שרידי שני ניאנדרטלים, יחד עם מערכת כלי אבן וכמה עצמות בעלי חיים, מהאתר הפתוח מהתקופה הפלאוליתית התיכונה בעין קשיש בישראל. בעקבות הממצאים הללו, הקהילה המדעית הצליחה לקשור שרידי תרבות חומריים של ניאנדרטלים לאתר פתוח, כאשר בעבר הם היו קשורים אך ורק לאתרי מערות. תגלית זו הוכיחה את הרבגוניות של הניאנדרטלים, ומראה שהם לא היו רק הומינידים פשוטים המרותקים למערות. במקום זאת, הם יכלו להסתגל במידה מסוימת לסביבתם.[6][7][8]
בנוסף להיותה פרופסור במחלקה לארכאולוגיה פרה-היסטורית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים,[9] חוברס היא גם חוקרת בינלאומית של אוניברסיטת אריזונה סטייט [10] עם התמחות בארכאולוגיה פליאו-פליסטוקן במזרח אפריקה. היא משמשת גם כסגל בית ספר שדה בהאדאר, אתיופיה(אנ') עבור אוניברסיטת אריזונה סטייט.[11][12]
מחקריה העכשוויים מתמקדים באתר במלקה ווקנה, אתיופיה, אתר בן למעלה ממיליון שנה שבו נחקרות ההתנהגויות של ההומו ארקטוס. זהו אחד האתרים הקדומים ביותר שבהם נמצאה נוכחות אנושית בגבהים טופוגרפיים. באתר נבדקת מידת ההסתגלות של האדם לסביבות חדשות וההשפעה של הסביבה על אופן יצור הכלים.[13]
בישראל נחקרים האתרים במערת עמוד, בעין קשיש ובמערת שובך, אתרים מהתקופה הפליאולית התיכונה המאוחרת (80-50 אלף שנה), שבהם נמצאו שרידי האדם הניאנדרטלי. המחקר מתמקד בשימושים במרחב הגיאוגרפי של אותם נינדרטלים כפי שהם באים לידי ביטוי בממצאי כלי האבן, עצמות בעלי החיים, עצמות אדם ושרידים נוספים.[13]
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- An Early Case of Color Symbolism: Ochre Use by Modern Humans in Qafzeh Cave, 2003
- Transitions before the transition : evolution and stability in the Middle Paleolithic and Middle Stone Age, 2005
- Transitions Before the Transition Evolution and Stability in the Middle Paleolithic and Middle Stone Age, 2006
- Ein Qashish : a new Middle Paleolithic open-air site in northern Israel, 2008
- The lithic assemblages of Qafzeh Cave, 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Erella Hovers B-7211-2008 - ResearcherID.com". www.researcherid.com. נבדק ב-2018-10-28.
- אראלה חוברס באתר של האוניברסיטה העברית בירושלים
- אראלה חוברס, "חוקרים פרטיים": הסיפור שאינו נגמר - חקר הפרהיסטוריה הקדומה של האדם, ynet ה-7 בנובמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Institute of Archaeology - Departments & Units - Department of Prehistory".
- ^ Madella, Marco; Jones, Martin K.; Goldberg, Paul; Goren, Yuval; Hovers, Erella (2002-07-01). "The Exploitation of Plant Resources by Neanderthals in Amud Cave (Israel): The Evidence from Phytolith Studies". Journal of Archaeological Science (באנגלית). 29 (7): 703–719. doi:10.1006/jasc.2001.0743. ISSN 0305-4403.
- ^ Hovers, Erella; Belfer-Cohen, Anna (2006-01-01), "Now you see it, now you don't" – modern human behavior in the Middle Paleolithic, נבדק ב-2018-10-25
- ^ גדעון לב, חוקרים גילו מתי החל האדם לצעוד בדרך מכלי אבן פשוטים אל הבינה המלאכותית, באתר הארץ
- ^ Goder-Goldberger, M., et al., “Diffusion with modifications”: Nubian assemblages in the central Negev highlands of Israel and their implications for Middle Paleolithic inter-regional interactions, Quaternary International (2016), http:// dVxie.wdpuoblic.aotiorngst/at1s 0.1016/j.quaint.2016.02.008
- ^ מחקר ארכיאולוגי חדש חושף: שברי רגל שנמצאו במערת עמוד זוהו כשרידים של אישה ניאנדרטלית שחיה באזורנו, באתר האוניברסיטה העברית, 12 אוגוסט, 2020
- ^ ynet (2019-06-26). "מחקר: כך חיו הניאנדרטלים מחוץ למערות". Ynet. נבדק ב-2024-06-30.
- ^ JNi.Media. "New Study Shows Mid-East Neanderthals Were Not Only Cave Dwellers". נבדק ב-2018-10-25.
- ^ "Institute of Archaeology - Departments & Units - Department of Prehistory". archaeology.huji.ac.il. נבדק ב-2018-10-25.
- ^ "International Research Affiliates | Institute of Human Origins". iho.asu.edu. נבדק ב-2018-10-25.
- ^ "Hadar Faculty". www.public.asu.edu. נבדק ב-2018-10-25.
- ^ ynet (2023-05-21). "מלפני 1.5 מיליון שנה: נמצא המאובן הקדום של הזאב האתיופי". Ynet. נבדק ב-2024-06-30.
- ^ 1 2 פרופ' אראלה חוברס, באתר האוניברסיטה הישראלית