התקופה הפלאוליתית התיכונה
התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט | |||
תקופת האבן | התקופה הפלאוליתית | הפלאוליתית התחתונה | |
הפלאוליתית התיכונה | |||
הפלאוליתית העליונה | |||
התקופה האפיפלאוליתית | |||
התקופה הנאוליתית | |||
תקופת המתכות | התקופה הכלקוליתית |
התקופה הפלאוליתית התיכונה (באנגלית: Middle Paleolithic) היא התת-חלוקה השנייה של התקופה הפלאוליתית או תקופת האבן העתיקה, כפי שמקובל להתייחס אליה באירופה, אפריקה ואסיה. התקופה החלה לפני כ-300,000 והסתיימה לפני כ-30,000 שנים. ישנם הבדלי תיארוך ניכרים בין האזורים. התקופת הפלאוליתית התיכונה באה לפני התקופה הפלאוליתית העליונה, שהחלה לראשונה בין 50,000 ל-40,000 שנה.[1] פטי ווייט (Pettit and White) מתארכים את התקופה הפלאוליתית התיכונה הקדומה בבריטניה לפני כ-325,000 עד 180,000 שנים (האיזוטופ הימי המאוחר שלב 9 (אנ') עד השלב ה-7 של האיזוטופ הימי המאוחר (אנ')), ואת התקופה הפלאוליתית התיכונה המאוחרת לפני כ-60,000 עד 35,000 שנים.[2]
בארכאולוגיה האפריקאית משמש המונח תקופת האבן התיכונה (אנ') כמקבילה או כמילה נרדפת לתקופה הפלאוליתית התיכונה.[1] על פי התיאוריה של המקור האפריקאי האחרון של בני אדם מודרניים, מבחינה אנטומית החלו בני אדם מודרניים לנדוד מאפריקה במהלך תקופת האבן התיכונה/הפלאוליתית התיכונה לפני כ-125,000 שנה והחלו להחליף מיני הומו קדומים יותר כמו האדם הניאנדרטלי וההומו ארקטוס.
מקור מודרניות התנהגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
העדות המוקדמת ביותר למודרניות התנהגותית מופיעה לראשונה בתקופת הפלאוליתית התיכונה. עם זאת, עדויות חד-משמעיות למודרניות התנהגותית נפוצו רק במהלך התקופה הפלאוליתית העליונה.[1]
קבורה פלאוליתית תיכונה באתרים כמו קראפינה בקרואטיה (מתוארכת לכ-130,000 לפנה"ס) ומערות קדומים והגדי בישראל (כ-100,000 לפנה"ס) הובילו מספר אנתרופולוגים וארכאולוגים (כגון פיליפ ליברמן) להאמין שלתרבויות בתקופה הפלאוליתית התיכונה הייתה אידאולוגיה דתית מתפתחת שכללה מושגים כמו חיים לאחר המוות. חוקרים אחרים טוענים שהגופות נקברו מסיבות חילוניות.[3][4]
על פי ממצאים ארכאולוגיים עדכניים מאתרי הומו היידלברגנסיס בהרי אטאפוורקה, ייתכן שהתרגול של קבורה מכוונת החל הרבה קודם לכן, בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, אך תיאוריה זו מוטלת בספק רב בקהילה המדעית. סימני חיתוך על עצמות הניאנדרטלים מאתרים שונים - כמו Combe Grenal ומקלט הסלע מולה בצרפת - עשויים לרמוז שניאנדרטלים, כמו מספר תרבויות אנושיות בנות זמננו, עשויים לבצע נטילת בשר מסיבות דתיות ככל הנראה.
העדות הודאית המוקדמת ביותר לביטוי אמנותי במהלך התקופה הפלאוליתית מגיעה מאתרים ארכאולוגיים מהזוהים עם התקופה הפלאוליתית/תקופת האבן התיכונה (אנ') כגון מערת בלומבוס (אנ') בצורת צמידים,[5] חרוזים,[6] סלע אמנותי,[7] אוכרה המשמשת כצבע גוף בטקסים,[1][7] אם כי דוגמאות מוקדמות יותר של ביטוי אמנותי כמו ונוס מטאן-טאן (אנ') ודפוסים שנמצאו על עצמות פילים מבילזינגסלבן (אנ') שבתורינגיה עשויות להיות מיוצרות על ידי משתמשי כלים אשליים כמו הומו ארקטוס לפני תחילתה של התקופה הפלאוליתית התיכונה.[8] פעילויות כמו תפיסת דגים גדולים וציד חיות טרף גדולות עם כלים מיוחדים מעידות על שיתוף פעולה קבוצתי מוגבר וארגון חברתי משוכלל יותר.[1]
בנוסף לפיתוח תכונות תרבותיות מתקדמות, בני אדם החלו גם, לראשונה, לקחת חלק בסחר למרחקים ארוכים בין קבוצות עבור סחורות נדירות (כגון אוכרה (ששימש לעיתים קרובות למטרות דתיות כגון טקסים[7][9])) וחומרים גלם בתקופת הפלאוליתית התיכונה כבר לפני 120,000 שנה.[1][10] ייתכן שמסחר בין-קבוצתי הופיע בתקופת הפלאוליתית התיכונה מכיוון שמסחר בין להקות עזר להבטיח את הישרדותן בכך שאיפשר להן להחליף משאבים וסחורות כגון חומרי גלם בתקופות של מחסור יחסי (כלומר, רעב או בצורת).[10]
ריבוד חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדויות מארכאולוגיה ואתנוגרפיה השוואתית מצביעות על כך שהאדם מהתקופה הפלאוליתית התיכונה חי בחברות-להקות קטנות ושוויוניות הדומות לאלו שהתקיימו גם בתקופה הפלאוליתיות העליונה ומספר ציידים-לקטים מודרניים כמו העמים ǃקונג (אנ') ומבוטי.[1][11] הן החברות הניאנדרטליות והן החברות האנושיות המודרניות דאגו לקשישים בחברותיהן בתקופת הפלאוליתית התיכונה.[10] כריסטופר בוהם (Christopher Boehm, 1999) שיער שייתכן ששוויוניות נוצרה בחברות הפלאוליתית התיכונה בגלל הצורך לחלק משאבים כמו מזון ובשר באופן שווה כדי למנוע רעב ולהבטיח אספקת מזון יציבה.[12]
בדרך כלל, ההנחה הייתה שנשים אספו צמחים ועצי הסקה וגברים צדו ואכלו חיות מתות במהלך התקופה הפלאוליתית.[13] עם זאת, סטיבן ל. קון ומרי סטינר מאוניברסיטת אריזונה מציעים שחלוקת עבודה זו מבוססת מין לא הייתה קיימת לפני התקופה הפלאוליתית העליונה. ייתכן שחלוקת העבודה המינית התפתחה לאחר מכן, לפני 45,000 שנה, כדי לאפשר לבני אדם לרכוש מזון ומשאבים אחרים בצורה יעילה יותר.[13]
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שליקוט וציד היוו את רוב אספקת המזון בתקופה הפלאוליתית התיכונה, החל האדם להשלים את תזונתו בפירות-ים ולייבש ולעשן בשר כדי לשמרו ולאחסנו. לדוגמה, תושבי תקופת האבן התיכונה של האזור השייך כיום לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו צדו שפמנונים גדולים באורך 1.8 מטרים בנקודות דיג נבחרות באמצעות דוקרנים כבר לפני 90,000 שנה,[1][14] והניאנדרטלים וההומו סאפיינס מהתקופה הפלאוליתית התיכונה באפריקה החלו לתפוס רכיכות למאכל ולבשלן, כפי שהתגלה באתרי ניאנדרטלים באיטליה המתוארכים לכ-110,000 שנה לפני זמננו, ואתרי הומו סאפיינס מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ב-Pinnacle Point (אנ'), באפריקה.[1][15]
אנתרופולוגים כמו טים וייט סבורים כי קניבליזם היה נפוץ בחברות אנושיות לפני תחילת התקופה הפאלאוליתית העליונה, בהתבסס על הכמות הגדולה של עצמות "אנושיות שחוטות" שנמצאו ב-Neandertal ובאתרים פלאוליתיים ניאנדרטליים אחרים.[16] ייתכן כי קניבליזם התרחש בתקופה הפלאוליתית התיכונה עקב מחסור במזון.[17]
עם זאת ייתכן גם שקניבליזם פלאוליתי תיכוני התרחש מסיבות אשר עמדו בקנה אחד עם התפתחות פרקטיקות דתיות שחשבו שהתרחשו בתקופת הפלאוליתית העליונה.[18][19] אף על פי כן, נותר בגדר הסביר שחברות פלאוליתיות תיכוניות מעולם לא נהגו בקניבליזם ושהפגיעה בעצמות האדם הייתה תוצאה של טורפים כגון שנחרב, אריות וצבועים.[19]
טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 200,000 לפנה"ס, ייצור כלי אבן פלאוליתיים תיכוניים הולידו טכניקת ייצור כלים הידועה בשם טכניקת הליבה המוכנה (Prepared-core technique), שהייתה משוכללת יותר מטכניקות אשליות קודמות.[20][21] וואלאס ושיאה מחלקים את טכניקות הליבה לשני סוגים שונים: ליבות רשמיות וליבות שימושיות. ליבות רשמיות נועדו לחלץ את הכמות המקסימלית מחומר הגלם ואילו ליבות שימושיות מבוססות יותר על צורך פונקציונלי.[22] שיטה זו הגדילה את היעילות בכך שאפשרה יצירת נתזים מבוקרים ועקביים יותר.[21] שיטה זו אפשרה לבני אדם מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ליצור חניתות בעלות קצה אבן, שהיו הכלים המרוכבים הקדומים ביותר, על ידי הצמדת נתזי אבן חדים ומחודדים על מוטות עץ. נראה כי קבוצות פלאוליתיות כגון הניאנדרטלים שהיו בעלות רמה טכנולוגית פלאוליתית תיכונה צדו חיות גדולות באותה מידה כמו בני אדם מודרניים מהתקופה הפלאוליתית העליונה[23] והניאנדרטלים בפרט צדו גם הם עם נשק הטלה.[24]
אף על פי כן, שימוש ניאנדרטלי בנשק הטלה בציד התרחש לעיתים רחוקות מאוד (או אולי אף פעם לא) והניאנדרטלים צדו חיות גדולות בעיקר על ידי מארב ותקיפתן בנשק התכתשות כגון דקירה באמצעות חניתות במקום לתקוף אותן ממרחק עם כלי נשק.[10][25] מחלוקת מתמשכת לגבי טבעם של הכלים הפלאוליתיים התיכוניים היא האם הייתה סדרה של צורות כלים ספציפיות ותפקודיות מראש או שמא היה רצף פשוט של מורפולוגיה של כלים המשקפת את מידת תחזוקת הקצוות, כפי שהציע הרולד ל. דיבל.[26]
השימוש באש הפך נפוץ לראשונה בפרהיסטוריה האנושית בתקופת הפלאוליתית התיכונה, ובני האדם החלו לבשל את מזונם לפני כ-250,000 שנים.[27][28] מספר מדענים משערים כי הומינידים החלו לבשל מזון כדי להפשיר בשר קפוא, מה שעזר להבטיח את הישרדותם באזורים קרים.[28] רוברט ק. וויין, ביולוג מולקולרי, טען באופן שנוי במחלוקת, בהתבסס על השוואה של DNA של כלבים, שייתכן שכלבים בויתו לראשונה במהלך התקופה פאלאוליתית התיכונה בסביבות או אפילו לפני 100,000 לפני הספירה.[29]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Miller, Barbra; Bernard Wood; Andrew Balansky; Julio Mercader; Melissa Panger (2006). Anthropology (PDF). Boston Massachusetts: Allyn and Bacon. p. 768. מסת"ב 978-0-205-32024-0. Archived (PDF) from the original on 2008-04-09. Retrieved 2008-04-04.
- ^ Pettit, Paul; White, Mark (2012). The British Palaeolithic: Human Societies at the Edge of the Pleistocene World. Abingdon, UK: Routledge. pp. 209, 293. מסת"ב 978-0-415-67455-3.
- ^ Ben Harder (2001-12-15). "Evolving in their graves: early burials hold clues to human origins". Archived from the original on 2012-06-23.
- ^ Lieberman, Philip (1991). Uniquely Human: The Evolution of Speech, Thought, and Selfless Behavior. Harvard University Press. מסת"ב 978-0-674-92183-2. Archived from the original on 2016-05-02. Retrieved 2016-05-16.
- ^ Jonathan Amos (2004-04-15). "Cave yields 'earliest jewellery'". BBC News. Archived from the original on 2011-10-16. Retrieved 2008-03-12.
- ^ Hillary Mayell. "Oldest Jewelry? "Beads" Discovered in African Cave". National Geographic News. Archived from the original on 2011-08-22. Retrieved 2008-03-03.
- ^ 1 2 3 Sean Henahan. "Blombos Cave art". Science news. Archived from the original on 2011-08-07. Retrieved 2008-03-12.
- ^ "Human Evolution", Microsoft Encarta Online Encyclopedia 2007. Microsoft Corporation. Contributed by Richard B. Potts. Archived 2009-11-01.
- ^ Felipe Fernandez Armesto (2003). Ideas that changed the world. New York: Dorling Kindersley Limited. p. 400. מסת"ב 978-0-7566-3298-4.
- ^ 1 2 3 4 Hillary Mayell. "When Did "Modern" Behavior Emerge in Humans?". National Geographic News. Archived from the original on 2013-11-02. Retrieved 2008-02-05.
- ^ Boehm, Christopher (2009). Hierarchy in the Forest: The Evolution of Egalitarian Behavior. Harvard University Press. מסת"ב 978-0-674-02844-9., p. 198
- ^ Boehm, Christopher (2009). Hierarchy in the Forest: The Evolution of Egalitarian Behavior. Harvard University Press. מסת"ב 978-0-674-02844-9., p. 192
- ^ 1 2 Stefan Lovgren. "Sex-Based Roles Gave Modern Humans an Edge, Study Says". National Geographic News. Archived from the original on 2018-07-15. Retrieved 2008-02-03.
- ^ "Human Evolution," Microsoft Encarta Online Encyclopedia 2007 Archived 2008-04-08 at the Wayback Machine Contributed by Richard B. Potts.
- ^ John Noble Wilford (2007-10-18). "Key Human Traits Tied to Shellfish Remains". New York Times. Archived from the original on 2014-05-02. Retrieved 2008-03-11.
- ^ Tim D. White (2006-09-15). Once were Cannibals. Evolution: A Scientific American Reader. University of Chicago Press. מסת"ב 978-0-226-74269-4. Retrieved 2008-02-14.
- ^ James Owen. "Neandertals Turned to Cannibalism, Bone Cave Suggests". National Geographic News. Archived from the original on 2011-09-24. Retrieved 2008-02-03.
- ^ Pathou-Mathis M (2000). "Neandertal subsistence behaviours in Europe". International Journal of Osteoarchaeology. 10 (5): 379–395. doi:10.1002/1099-1212(200009/10)10:5<379::AID-OA558>3.0.CO;2-4.
- ^ 1 2 Karl J. Narr. "Prehistoric religion". Britannica online encyclopedia 2008. Archived from the original on 2008-04-09. Retrieved 2008-03-28.
- ^ Hu, Yue; Marwick, Ben; Zhang, Jia-Fu; Rui, Xue; Hou, Ya-Mei; Yue, Jian-Ping; Chen, Wen-Rong; Huang, Wei-Wen; Li, Bo (19 November 2018). "Late Middle Pleistocene Levallois stone-tool technology in southwest China". Nature. 565 (7737): 82–85. doi:10.1038/s41586-018-0710-1. PMID 30455423. S2CID 53873016.
- ^ 1 2 "Human Evolution," Microsoft Encarta Online Encyclopedia 2007. Microsoft Corporation. Contributed by Richard B. Potts. Archived 2009-11-01.
- ^ Wallace, Ian; Shea, John (2006). "Mobility patterns and core technologies in the Middle Paleolithic of the Levant". Journal of Archaeological Science. 33 (9): 1293–1309. doi:10.1016/j.jas.2006.01.005.
- ^ Ann Parson. "Neandertals Hunted as Well as Humans, Study Says". National Geographic News. Archived from the original on 2011-10-03. Retrieved 2008-02-01.
- ^ Boëda, E.; Geneste, J.M.; Griggo, C.; Mercier, N.; Muhesen, S.; Reyss, J.L.; Taha, A.; Valladas, H. (1999). "A Levallois point embedded in the vertebra of a wild ass (Equus africanus): Hafting, projectiles and Mousterian hunting". Antiquity. 73: 394–402. doi:10.1017/S0003598X00088335. S2CID 163560577.
- ^ Cameron Balbirnie (2005-02-10). "The icy truth behind Neanderthals". BBC News. Archived from the original on 2011-08-11. Retrieved 2008-04-01.
- ^ Dibble, H.L. (1995). "Middle paleolithic scraper reduction: Background, clarification, and review of the evidence to date". Journal of Archaeological Method and Theory. 2 (4): 299–368. doi:10.1007/bf02229003. S2CID 143516307.
- ^ Nicholas Toth and Kathy Schick (2007). Handbook of Paleoanthropology. Springer Berlin Heidelberg. p. 1963. doi:10.1007/978-3-540-33761-4_64. מסת"ב 978-3-540-32474-4.
- ^ 1 2 Wrangham, Richard; Conklin-Brittain, NancyLou (September 2003). "Cooking as a biological trait" (PDF). Comparative Biochemistry and Physiology A. 136 (1): 35–46. doi:10.1016/S1095-6433(03)00020-5. PMID 14527628. Archived from the original (PDF) on 19 May 2005. Retrieved 5 June 2014.
- ^ Christine mellot. "stalking the ancient dog" (PDF). Science news. Archived (PDF) from the original on 2011-06-29. Retrieved 2008-03-01.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Veldwezelt-Hezerwater
- Picture Gallery of the Paleolithic (reconstructional palaeoethnology), Libor Balák at the Czech Academy of Sciences, the Institute of Archaeology in Brno, The Center for Paleolithic and Paleoethnological Research
אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה | ![]() |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית |
תרבויות פלאוליתיות ואפיפלאוליתיות בארץ ישראל | ||
---|---|---|
תרבויות התקופה הפלאוליתית התחתונה | התרבות האולדובאית (2,600,000–1,000,000) • התרבות האשלית (1,750,000–400,000) • התרבות האשלו־יברודית (400,000–220,000) | |
תרבויות התקופה הפלאוליתית התיכונה | התרבות המוסטרית (250,000–40,000) | |
תרבויות התקופה הפלאוליתית העליונה | התרבות האחמרית (45,000–25,000) • התרבות האוריניאקית (37,000–33,000) • התרבות העתליתית (26,000–23,000) • התרבות המשראקית (23,500–19,000) | |
תרבויות התקופה האפיפלאוליתית | התרבות הכבארית (23,000–18,000) • התרבות הכבארית הגאומטרית (18,000–15,000) • התרבות הנאטופית (15,000–11,700) • התרבות הרמונית (14,500–11,000) • התרבות המושאבית (14,500–11,000) • התרבות החריפאית (12,800–11,700) |
מערכת שלוש התקופות | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
התקופות |
|