תל קשיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
Wiki Loves Monuments Logo Hebrew-800px.png
Wikimediaisrael-logo.png
הערך בשלבי עבודה במסגרת התחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים
נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 13 בדצמבר 2019. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
תל קשיש
תל קשיש מבט לכוון צפון מכביש 70
תל קשיש מבט לכוון צפון מכביש 70
שטח 10 דונם
גובה מעל פני הים 250 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות ברונזה בייניימית
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג תל
אתר ארכאולוגי
חפירות האוניברסיטה העברית 1978-1987
ארכאולוגים אמנון בן-תור
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ליד קריית חרושת
קואורדינטות 32°41′04″N 35°06′32″E / 32.6845°N 35.109°E / 32.6845; 35.109
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תל קשיש במרכז על רקע שדות עמק יזרעאל, משמאל בתי קריית חרושת. צולם מקרן הכרמל
מראה ראשו של התל והפילבוקס המנדטורי

תל קָשִׁישׁ (ידוע גם כתל קסיס) הוא אתר ארכאולוגי השוכן על הגדה הצפונית של נחל קישון באחד מפיתוליו, באופן שבו הנחל תוחם אותו משני צדדיו. התל ממוקם ליד קריית חרושת כ-2 ק"מ מצפון לתל יקנעם, וניתן לראות ממנו את תל יקנעם בבירור.

זיהוי התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה התל מוארך וממדיו 180X60 מטרים. שטחו 10 דונם והוא משתפל בתלילות רבה לכל עבריו, פרט לצידו הצפוני-מזרחי. חציו המערבי של התל גבוה בכחמישה מטרים מחציו המזרחי. יוחנן אהרוני הציע לזהותו עם העיר "חלקת" המופיעה ברשימות תחותמס השלישי; ואמנון בן-תור הציע לזהותו עם "דַבָּשֶׁת" (יהושע יט י - יא). בערבית קרוי התל בשם "תל אל-קסיס", היינו, "תל הכמרים", וייתכן שהשם קשור להריגת נביאי הבעל בידי אליהו. במאורעות 1939-1936 נבנה בראש התל פילבוקס למטרות שמירה.

המחקר באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר התנהלו 8 עונות חפירה בראשות אמנון בן-תור שנמשכו בין 1978 ועד 1987. נמצאו בו שכבות ארכאולוגיות מתקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הפרסית ושרידים נוספים מתקופות מאוחרות ומוקדמות. השרידים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם מגוון כלי צור מכל חלקי התקופה הניאוליתית (10,000 - 4500 לפנה"ס), בעיקר מהתקופה הקדם-קראמית (עד סביבות 5500 לפנה"ס). כלים נוספים מהתקופה הכלכוליתית (4,500 - 3,300 לפהנ"ס). מקורם של שרידים אלו אינו ברור לגמרי אך הוא יכול להעיד על תקופות יישוב בתל מתקופות שקדמו לזמנם של השרידים האדריכליים הקדומים באתר.[1] בנוסף לתל עצמו, ב2010 התקיימו חפירות הצלה לקראת הנחת צינור גז, בראשות עוזי עד ואדווין ואן-דר-ברינק, שמישור הנמצא צפונית לתל. חפירות נוספות התקיימו באותו איזור ב2011 על ידי ואן-דר-ברינק, לקראת העבודות על מסילת העמק.

תקופת הברונזה הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הקדומה ביותר שנמצאה בתל הייתה תקופת הברונזה הקדומה I, היא התקופה העירונית הראשונה בארץ ישראל (3300 - 3000 לפנה"ס). שרידי התקופה הזו נמצאו בשטח מצומצם כך שלא ניתן להבין את תכנית היישוב, אך כן זוהתה פינה של מבנה בעל פינות מעוגלות שמבפנים הן ישרות, בנייה המאפיינת את התקופה. הכלים הרבים שנמצאו משכבה זו מעידים על כך שהיישוב השתרע על שטח גדול. יש לציין כי המצאות של שרידי ישוב מתקופת הברונזה הקדומה מעידים על כך שהיישוב בתל קשיש קדום יותר מזה בתל יקנעם השכנה, שהפכה במרוצות השנים לעיר-אם של תל קשיש. בין הממצאים יש לציין חותם גליל הדומה לפריטים שנמצאו באיזור תל שדוד ותל יריחו. במהלך תקופת הברונזה הקדומה Iב' (סביבות 3000 לפנה"ס), התרחב היישוב לשטחים גם מצפון לתל. גם באיזורים אלו נראו מבנים בעלי פינות מעוגלות, שבאחד מהם נראתה רצפת אבן איכותית. סמוך לאחד המבנים נראתה מפולת של אבני בוץ, דבר העמיד על כך שיסודות האבן של מבני התקופה היה בסיס של בתים עשויים בוץ. הממצאים, הכוללים כלי חרס, צור ועצמות בעלי חיים, מעידים על אורך חיים המשלב בין חקלאות למרעה. במהלך תקופות הברונזה הקדומה II (בין 3000 - 2700 לפנה"ס) התקיים בתל יישוב המבוצר בחומה שעוביה בין 2.5 ל3 מטר והיא נשתמרה לגובה של מעל מטר אחד. רוב אבני החומה, כמו גם השער המשוער של האתר (על פי סקירה גיאוגראפית) נסחפו. היישוב הזה כלל מבני אבן בעלי פינות מעוגלות הבנויים היטב. נחשף גם תוואי של רחוב או סמטה בעובי 1.5 מטר שעבר לאורך החומה. על חלק מכלי החרס שנמצאו באתר ניתן לראות טביעות של חותם גליל, שרובן מראות צורות גיאומטריות אך באחת מן הטביעות נמצאה סצנה עם מאפיינים פולחניים המציגה אדם המחופש לחיה וחיה נוספת על יד מה שנראה כמו מקדש או מבנה מסוג אחר. ניכר כי באיזורי החפירה לא נמצאו פריטים ממשפחת כלי בית ירח הנפוצים באיזור זה, בתקופה זו. בשלהי תקופת הברונזה הקדומה III (בין 2700 -2200 לפנה"ס) יצאה החומה מכלל שימוש, מאחר ונבנו עליה בתים חדשים שהרחיבו את היישוב. המבנים הללו נתגלו לאורך צלעותיו של התל והם בעלי קירות דקים יותר, באיכות טובה פחות מזו של התקופה הקדומת. הבתים הללו יצרו מעין חומת הגנה בפני עצמם והם שייכים לטיפות "בית המרחב הקדמי" כשאר בכניסה לבית מצויה חצר עם מתקנים ומאחוריה חדר המגורים. נראה כי יישוב זה אינו נחרב אלא ניטש, כאשר נגמרה התקופה העירונית הראשונה בארץ ישראל עם סוף תקופת הברונזה הקדומה.[2]

תקופת הברונזה התיכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופה של פער ברצף ההתיישבות שנמשך לאורך תקופת הברונזה הביניימית (2200-2000 לפנה"ס), שהיא תקופת מעבר שבין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה, בה קרס היישוב העירוני בארץ ישראל ועברו רוב התושבים חזרה למרחב הכפרי ולנוודות. ייתכן ובתקופה זו התקיים באתר יישוב דל, אך הממצאים לא מספיקים בשביל לאשר את גודלו ואופיו של יישוב כזה. היישוב בתל קשיש התחדש באופן מובהק בתקופת הברונזה התיכונה II (בסביבות 1750 לפנה"ס). השרידים נמצאו בחלקו הגבוה של האתר והם בנויים בחלקם על גבי השרידים הקדומים. נראה כי השרידים הישוביים מתקופת הברונזה הקדומה עדיין נראו על פני השטח כשאר בוני תל קשיש הגיעו החלו לבנות באתר. היישוב שנבנה היה יישוב מתוכנן בעל מערכת בצורים המורכבת מחומה בעובי 2 מטר שעל גבי חלקה הפנימי היתה מושתתת חלקלקה עשויה עפר ואבן. תוכנית היישוב דומה לתכנית היישובים בתקופת הברונזה התיכונה בה חלקו החיצוני של היישוב מורכב משורת בתי מגורים שמצדם החיצוני הם מחוברים למערכת הביצורים ומצדם הפנימי הם מחוברים לרחוב או סמטה. תוואי זה מוכר מתל תענך, תל בלאטה (שכם), תל שילה, תל גזר ועיר דוד. בדומה ליקנעם הסמוכה, שתקופת היישוב הראשונה שלה החלה במקביל לתקופה זו של תל קשיש, נמצאו באתר אתרי קבורה של ילדים בתוך קנקנים שנטמנו מתחת לרצפת הבית. המעבר מן היישוב בתקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת (שהתרחש בסביבות 1550 לפנה"ס) אינו ברור. נראו סימני שריפה בשלבים המאוחרים של היישוב מתקופת הברונזה התיכונה, השרידים הבאים הם בני אותה התקופה, מה שמעיד על חורבן אולי לפני זמן המעבר לתקופת הברונזה המאוחרת.[3]

תקופת הברונזה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל תקופת הברונזה המאוחרת (1550 - 1200 לפנה"ס) התקיים באתר יישוב שנראה שלא היה מבוצר, פרט למבנה אחד בעל קירות עזים בעובי 2 מטרים, שאולי היה חלק ממגדל שהוקם בתקופת מאוחרת. תחילה תוואי היישוב היה זהה לתוואי בתקופה הקודמת, שעד שחרב היישוב בשריפה במאה ה-14 לפנה"ס. היישוב הוקם מחדש מיד אך לא ניתן להבין את תוואי היישוב החדש, אם היה זהה לקודמו או היה חדש, בגלל הגבלת שטח החפירה. הכלים המקומיים באתר כוללים כלים ממשפחת הדו-גוניים, משפחת שוקולד על לבן וכלים המאותרים בדגם האיילות והתומר. באתר נמצאו גם כלים זרים מעטים שמקורם מקפריסין ומיקנה. סוף היישוב בתקופת הברונזה קשור בקריסת תקופת הברונזה המאוחרת בין המאה ה-13 וה-12 לפנה"ס. היישוב חרב בשריפה עזה שזוהתה בכל חלקי האתר.[4]

מצפון לתל קשיש נמצא מטמון של כ-200 כלי פולחן מהחלק השני של תולדות היישוב בתקופת הברונזה המאוחרת, בין 1400 ל1200 לפנה"ס. המטמון כולל כלים שלמים ובינהם כלים המיובאים מקפריסין ומיקנה, בדומה לממצאים בתל עצמו. לדעת החופרים ייתכן והמטמון שייך למקדש מקומי שעדיין לא נחשף. כלי החרס כוללים גביע שליו מפוסל פנים של אדם, ארבעה קנים בהם שמו גחלים שצורתם גלילית, מקטרים, נרות ועוד. כלי אחד שאינו עשוי חרס הוא קערה עשויה פאיינס. הממצא אינו מאפשר לדעת לאיזה אלים התפללו המקומיים או מה זהותם.[5]

תקופות הברזל והפרסית ואליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הברזל I (בין 1200 - 1000 לפנה"ס) התקיים באתר יישוב, שעיקרו היה בחלקו הגבוה של התל. באתר נמצאו כלים ובין השאר כלים בסגנון פלשתי. באתר נמצא גם מתקן אשר נראה כי שימושו היה קשור בהפקת שמן זית או תוצר חקלאי אחר, בדומה למתקן מקביל ביקנעם הסמוכה. בתקופת הברזל II (בין 1000 - 586 לפנה"ס, תקופת ממלכת ישראל והכיבוש האשורי.) התקיים היישוב על כל חלקי התל ונמצאו בו כלים בעלי אופי מיוחד שאינם היו מיועדים לשימוש יומיומי. השרידים שמתקופת הכיבוש הבבלי כוללים מספר מבנים בודדים. לא נראה כי במהלך ההכיבוש הפרסי נחרב האתר ויתכן שהוא המשיך להתקיים לתוך התקופה הפרסית. אם לא, באתר הוקם יישוב חדש ובו נמצאה חווה שלה אולי היו ביצורים. לאחר התקופה הפרסית, ששרידי נמצאו בחלקם על פני השטח, לא התקיימו באתר יישובים נוספים. עדות לפעילות אנושית זוהתה בעזרת כלים מן התקופה ההלניסטית (332-37 לפנה"ס) והתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה).[6]

אתר עין קשיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרגלות התל סמוך על גדות נחל קישון ממוקם אתר "עין קשיש", אתר פרה-היסטורי גדול, בו נערכה חפירת הצלה בשנים 2015–2017, לפני הקמת מחלף תל קשיש. באתר התגלה לראשונה בעולם יישוב ניאנדרטלי מחוץ למערה. החוקרים, אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עומרי ברזילי מרשות העתיקות ואלה בין מהקריה האקדמית אונו, הגיעו למסקנה כי בצפון הארץ חיה קבוצה יציבה של ניאנדרטלים במשך אלפי שנים, ערב הופעת האדם המודרני לפני 60 אלף שנה. הממצאים במקום סותרים את הנחה של חלק מחוקרי התקופה, לפיה הסיבה להיכחדות הניאנדרטלים באזור נעוצה בקושי שהיה להם להסתגל לאקלים מתייבש, בשל אי-יכולתם לחיות במרחבים פתוחים. שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר תוארכו על ידי נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי לישראל לתקופה הפלאוליתית התיכונה-מאוחרת (לפני 60–70 אלף שנים).[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל קשיש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון בן-תור ואחרים, 2003, עמ. 7, 397
  2. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל; עמ. 1432-1433
    אדווין ק"מ ון דן ברינק, "תל קשיש (רכבת העמק)", חדשות ארכיאולוגיות, גליון 126, 2014
  3. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ. 1435-1434
  4. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ. 1434-1435
  5. ^ אדווין ק"מ ון דן ברינק ועוזי עד, "תל קשיש", חדשות ארכאולוגיות, גליון 123, 2011
  6. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ. 1435
  7. ^ ניר חסוןמחקר ישראלי: האדם הקדמון באזור חי גם בשטחים פתוחים, מחוץ למערות, באתר הארץ, 7 ביוני 2017