ארז לוסטיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארז לוסטיג
ISRAEL BASKETBALL TEAM. R-L 1ST. ROW, A. HEMO (cropped).jpg
לוסטיג במדי נבחרת ישראל, הטורניר הקדם אולימפי 1960
לידה 30 באפריל 1933 (בן 86)
עמדה רכז
גובה 1.79 מטרים
קבוצות כשחקן
1953- 1964
1965- 1967
הפועל תל אביב
אס"א תל אביב
הישגים כשחקן
אליפויות 2 (1960, 1960)
גביעים 1 (1962)
חמישיית העונה עונת 1959/1960

ארז לוסטיג (נולד ב-30 באפריל 1933) הוא כדורסלן עבר ישראלי בגובה 1.79 מטרים, ששיחק בעמדת הרכז, בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל. היה שותף לשתי אליפויות וגביע אחד של הפועל תל אביב, ונחשב לאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסטיג נולד וגדל בתל אביב. ביסודי למד בבית הספר "במרכז" ליד כיכר דיזנגוף.[1] כבר בגיל בית הספר היה ספורטאי מצטיין והגיע ראשון בכל תחרות.[2]

בגיל 14 עבר ללמוד בתיכון חדש, שם בספסל הלימודים ישב ליד יצחק פרלשטיין, לימים כדורסלן בהפועל תל אביב, אשר הפציר בו להצטרף לקבוצת הנוער של הקבוצה.

לוסטיג החל לשחק בקבוצה, ובתוך מספר חודשים בלט בקליעת הניתור שלו והפך לשחק חמישייה. לימים, הגדיר אותו אריק איינשטיין כמייקל ג'ורדן של אותה תקופה.[1] בהמשך התגייס לצה"ל, ותוך כדי שירותו הצבאי הגיע סיים במקום השני באליפות צה"ל בריצת 5,000 מטר. לאורך הקריירה שלו עבד בקבלנות בניין, היות שהכדורסל היה אז חובבני.[1]

כדורסלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-50, טרם נוסדה הליגה הראשונה בכדורסל, והפועל באותן שנים שיחקה במשחקי ידידות במסגרת "אליפות הפועל" ובמשחקים בינלאומיים בעיקר מול קבוצות צבאיות שונות.[3]

עונת 1953/1954 הייתה העונה הראשונה של הליגה הלאומית בכדורסל. בהתאם לרוח התקופה, הורכבה הליגה בשיטת ה""50-50", כשמרכזי הפועל ומכבי שולחים כל אחד ארבע קבוצות, על מנת ליצור ליגה בת שמונה קבוצות. את הפועל הדריך באותה עונה המאמן ברוך שליין, ובסגל בלטו, בנוסף ללוסטיג, השחקנים שמעון שלח, דני ארז, משה בארי, עזרי לובושיץ(איט'), דוד הייבלום ואחרים. במשחק הליגה הראשון אי פעם, אירחה הפועל במגרש במתנ"ס שלווה את הפועל גבע, וגברה עליה בתוצאה 30–45. בהמשך הליגה הפסידה הפועל בשני הדרבים העירוניים, וסיימה את העונה במאזן של עשרה ניצחונות מול ארבעה הפסדים - במקום שלישי אחרי מכבי תל אביב והפועל חולון.[3] בעונת הליגה הראשונה, סיים לוסטיג כסגן מלך הסלים של הקבוצה עם 294 נקודות (באותה עת מלך הסלים היה לפי כמות נקודות, לעומת ממוצע הנקודות היום), אחרי עמוס קופפר-תובל.[4]

בעונה הבאה, עונת 1954/1955, הפועל תל אביב שסבלה מעזיבתו של דני ארז לאשדות יעקב, סיימה במקום הרביעי, לאחר הפסד ביתי 68:53 למכבי תל אביב שזכתה באליפות שנייה ברציפות. לוסטיג השתתף ב-20 משחקים, וקלע בממוצע 14.7 נקודות למשחק.[5] בשנת 1954 קלע סל ניצחון נגד נבחרת בלגיה באליפות הסטודנטים.[2]

בעונה הבאה 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב סכסוכים באיגוד הכדורסל בישראל, ונערכו משחקי גביע המדינה בלבד. הפועל תל אביב העפילה לגמר הגביע נגד היריבה העירונית מכבי. במשחק הדרבי הראשון שאותו אירחה מכבי, הצטיין לוסטיג עם 14 נקודות, והפועל הפסידה בהפרש קטן 49:52. גם בגומלין הפסידה הפועל 56:60, ובכך הפסידה למכבי את הגביע.[6]

בעונת 1956/1957 המשיך סטטוס הקוו בצמרת הכדורסל בישראל, כאשר מכבי זכתה שוב באליפות ובגביע. אולם נרשמה היסטוריה כאשר לראשונה בתולדותיה הצליחה הפועל לנצח את מכבי במשחק הדרבי 51–56 בסיבוב הראשון של העונה.[7] לוסטיג שיחק ב-11 משחקים וקלע בממוצע 7.4 נקודות למשחק.[8]

את עונת 1957/1958 סיים לוסטיג כמלך הסלים של הקבוצה. באותה עונה, זכתה מכבי תל אביב שוב באליפות, לאחר ששתי הקבוצות מתל אביב סיימו בשיווין בטבלת הליגה, אולם מכבי ניצחה בשובר שוויון: ניצחה את הפועל בדרבי בסיבוב הראשון 41 - 36, והפסידה בסיבוב השני רק 36 - 37.[9] גם בעונה הבאה, 1958/1959, סיימה הפועל סיימה כסגנית של מכבי. לוסטיג שמר על ממוצע שלו עם 11.8 נקודות למשחק, וסיים שוב כמלך הסלים של הקבוצה. בשנת 1959 השתתף לוסטיג במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1959 שנערכה באיסטנבול.

חמישיית האלופה הפועל תל אביב בתחילת שנות השישים. מימין לשמאל: עזרי לובושיץ, אורי גוטהלף, צבי לובצקי, ארז לוסטיג וחיים חזן.

עונת 1959/1960 הייתה עונת האליפות ההיסטורית של הפועל תל אביב, ששברה את ההגמוניה של מכבי תל אביב, עת סיימה ביתרון של שתי נקודות עליה.[10] לוסטיג, שהיה קפטן הקבוצה,[11] קלע בממוצע של 12.5 נקודות למשחק, והיה חלק מחמישיית הקבוצה (בתמונה) יחד עם חיים חזן, אורי גוטהלף, עזרי לובושיץ וצבי לובצקי. בסיום העונה נבחר לוסטיג לחמישיית העונה.[8] בשנת 1960 השתתף לוסטיג במדי הנבחרת בטורניר הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת רומא (1960). לוסטיג כיכב באותו טורניר בניצחון הגדול על יוון, בו הוא כונה בתקשורת כ"אדריכל הניצחון".[12] מצד שני, הוא זכור במיוחד במשחק נבחרת יוגוסלביה, שנחשבה לנבחרת הטובה באירופה, כאשר בשורותיה שיחק השחקן הטוב באירופה רדיבוי קוראץ', שעל שמו נקרא גביע קוראץ. מאמן הנבחרת היה יהושע רוזין. מספר שניות לסיום הובילה יוגסלביה בנקודה והכדור היה של ישראל. רוזין הורה למסור את הכדור לאברהם הופמן, שעד אז קלע 28 נקודות, אבל לוסטיג היה זריז יותר, וקמינסקי הרכז מסר אליו. לוסטיג זרק לסל, הכדור הסתובב על הטבעת ויצא, ונבחרת ישראל הפסידה. לימים הגדיר לוסטיג את ההחטאה הזו, כאכזבה הכי גדולה שהייתה לו בקריירה.[1]

בעונה הבאה, היה שותף לוסטיג לאליפות שנייה ברציפות של הפועל תל אביב, בזכות הפרש סלים טוב יותר מזה של סגניתה מכבי.[13] כן לוסטיג לקח חלק במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1961 שנערכה בבלגרד.

בעונת 1961/1962 אחרי שתי אליפויות רצופות, כשלה הפועל בהגנה על התואר, וסיימה במקום השלישי בלבד, אחרי מכבי תל אביב והפועל חיפה. במהלך העונה קלע לוסטיג בממוצע 11.2 נקודות למשחק ב-18 משחקים. עם זאת, בעונה זו רשמה הפועל היסטוריה כאשר זכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה, אחרי ניצחון בגמר על מכבי תל אביב. המשחק הדרמטי הגיע לשוויון 48-48, והוכרע על ידי לוסטיג בסל ניצחון, 20 שניות לסוף, שקבע 48–50 להפועל. לוסטיג קלע 10 נקודות בגמר.[14][15] לימים הגדיר לוסטיג את סל הניצחון בגמר 1962 כרגע השיא בקריירה שלו.[1]

בשתי העונות הבאות, 1962/1963 ו-1963/1964, לא זכתה הפועל תל אביב בתארים, וכמויות המשחקים של לוסטיג ירדו משמעותית, 8 ו-6 משחקים בכל עונה בהתאמה.

לקראת עונת 1964/1965 צירפה הפועל תל אביב לשורותיה שני שחקנים חדשים - דוד קמינסקי ועמי שלף, ולוסטיג לא רשם דקות משחק באותה עונה.

בעונת 1965/1966 הצטרף לאס"א תל אביב ששיחקה בליגה א', היא הליגה השנייה באותם ימים.[16] בעונת 1966/1967 עלתה הקבוצה לליגה הבכירה, אולם סיימה במקום האחרון ונשרה חזרה לליגה השנייה.[17] בסיום העונה, בגיל 34, פרש לוסטיג מכדורסל מקצועני.

לוסטיג במדי נבחרת ישראל, קולע מעל שחקני נבחרת בלגיה, 1955

הישגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסטיג שיחק במשך 11 עונות בליגה הבכירה (10 מתוכן בהפועל תל אביב), בהן קלע 1,780 נקודות, ממוצע של 11 נקודות למשחק, שמדרגות אותו במקום ה-13 בין קלעי כל הזמנים של הפועל תל אביב.[18] היה שותף לזכייה ב-2 אליפויות וגביע המדינה אחד.[8] במדי נבחרת ישראל קלע לוסטיג 117 נקודות ב-25 משחקים והשתתף בשתי אליפויות אירופה.[1] חיים חזן ששיחק לצד לוסטיג בהפועל, קרא לבנו ארז חזן (כדורסלן עבר גם הוא) על שמו של לוסטיג. כן לדבריו של לוסטיג, גם ארז אדלשטיין נקרא על שמו.[1] בעונת 2007/2008 הפועל אוסישקין המחודשת קיימה לכבודו של לוסטיג טקס הוקרה לפני המשחק האחרון של העונה.[1]

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, שיחק לוסטיג מספר שנים בקבוצת "קאונטרי קלוב" בליגה השלישית. בשנת 1970 הורחק לאחר שזרק כדור על ראשו של שופט.[19] בשנים הבאות הפך בעלים של חברה לאיטום. בשנת 1986 התאבדה בתו, נדין לוסטיג.[20] בשנת 2002 היה מעורב לוסטיג במשפט שהוגדר בתקשורת כ"משפט הארוך בהיסטוריה", במהלכו הוציא כ-2 מיליון דולר על ניהול משפט שנמשך 28 שנה נגד הטניסאי לשעבר גבי דוביצקי.[21]

בתו היא דנה לוסטיג, מפיקת סרטים.[22] בן דודו הוא שמחה לוסטיג, שהיה איש עסקים וספורטאי ישראלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 ראיון במקומון זמן תל אביב, הובא מהערך "ארז לוסטיג" באתר ויקיפועל
  2. ^ 2.0 2.1 י. פורת, "הארז של הפועל תל אביב", מעריב, 16 בדצמבר 1960
  3. ^ 3.0 3.1 היסטוריה של הפועל תל אביב, אתר אולטרס הפועל
  4. ^ סיכום עונת 1953/1954, אתר ויקיפועל
  5. ^ סיכום עונת 57–1956 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  6. ^ סיכום עונת 1955/1956, אתר ויקיפועל
  7. ^ סיכום עונת 1956/1957, אתר ויקיפועל
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
  9. ^ סיכום עונת 1956/1957, אתר ויקיפועל
  10. ^ יהושע נילי, סיכום עונה, דבר, 20 באוגוסט 1961
  11. ^ ארז לוסטיג, קפטן הפועל תל אביב בכדורסל, סרטון הוקרה
  12. ^ אהרן להב, "לוסטיג ־"אדריכל" הניצחון במשחק הדרמטי נגד יוון", עיתון דבר, 19 באוגוסט 1960
  13. ^ ישראל פז, "ליגה מרתקת שנוהלה בצורה שלומיאלית", על המשמר, 20 באוגוסט 1961
  14. ^ "גביע הכדורסל להפועל תל אביב", על המשמר, 15 באוגוסט 1962
  15. ^ ליגה לאומית גברים – סיכום עונת 1961/1962, אתר ספסל
  16. ^ "אס"א ת"א גבר על "אליצור" ת"א 73:77", הצפה, 26 בינואר 1966
  17. ^ סיכום עונת 67–1966 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  18. ^ קלעי הפועל תל אביב בכל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
  19. ^ "לוסטיג הורחק ל-4 שבועות", דבר, 21 בספטמבר 1970
  20. ^ אלי דנון, "המשטרה: בת הכדורסלן לשעבר התאבדה ואתר שנתקפה בדיכאון", מעריב", 24 באוקטובר 1986
  21. ^ משה גורלי, "המשפט הארוך בתולדות המדינה הסתיים, בינתיים", הארץ, 17 במרץ 2002
  22. ^ אור סיגולי, "דנה לוסטיג: "כולנו שורדים", כלכליסט, 9 באוקטובר 2017


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1959 (מקום אחד עשר)

1 שניאור • 2 חמו • 3 קסטן • 4 לין • 5 פריש • 6 אדליסט • 7 קליין • ‏8‏ ‏דר‏‏  •‏ 9 קמינסקי • 10 חזן • 11 לוסטיג • 12 בן-בסט • מאמן: עמיאל

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1961 (מקום אחד עשר)

1 כהן-מינץ • 2 לוסטיג • 3 שלף • 4 ברקון • 5 חמו • 6 אשד • 7 קמינסקי • ‏8‏ ‏קליין‏‏  •‏ 9 פריש • 10 הופמן • 11 חזן • 12 דר • מאמן: רוזין

ישראלישראל