לדלג לתוכן

ArtScroll

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארטסקרול)
לוגו המחלקה
לוגו המחלקה

ArtScroll (ארטסקרול) היא המחלקה לתרגומים, ספרי מקור וספרי פרשנות מנקודת מבט יהודית אורתודוקסית של הוצאת ספרים מסורה שבסיסה היה בברוקלין, ניו יורק, ובשנים האחרונות עברה לראהווי (אנ'), ניו ג'רזי.

עורכיה הראשיים של ארטסקרול-מסורה הם הרבנים נתן שערמאן (אנ') ומאיר זלוטוביץ.

המהדורה האנגלית של פירוש ותרגום על פירוש רש"י לתורה בהוצאת ארטסקרול

בשנת 1975 עסק מאיר זלוטוביץ, בוגר מתיבתא תפארת ירושלים, בניהול סטודיו לגרפיקה בניו יורק בשם ArtScroll Studios שהפיק בעיקר חוברות. נתן שרמן, אז מנהלה של ישיבת קרלין סטולין בבורו פארק, קיבל המלצות על יכולות העריכה הלשונית וההפקה של זלוטוביץ' ושיתף עמו פעולה בכמה פרויקטים.

בסוף אותה שנה, חברו הקרוב של זלוטוביץ', הרב מאיר פוגל, נפטר בשנתו. הדבר עורר את זלוטוביץ' לחפש כיצד להנציח ולכבד את זכרו. חג הפורים היה במרחק של כמה חודשים והוא החליט לכתוב תרגום ופירוש באנגלית למגילת אסתר וביקש משרמן לכתוב את המבוא. הספר ראה אור לקראת יום השלושים לפטירת החבר וזכה להצלחה גדולה, המהדורה הראשונה נמכרה ב-20,000 עותקים בתוך חודשיים. בעקבות ההצלחה קיבלו השניים את ברכתם של הרבנים יעקב קמנצקי ומשה פיינשטיין ורבנים נוספים ליצור תרגומים ופירושים לשאר חמש המגילות. בהמשך הפיקו תרגומים ופירושים לחמישה חומשי תורה לנביאים וכתובים, לסידור התפילה ולמחזורים. לשישה סדרי משנה, ופרויקט הדגל על התלמוד הבבלי שהתפרסם ברחבי העולם כ"ש"ס שוטנשטיין", על שם הפילנתרופ ג'רום שוטנשטיין שמימן חלק ניכר מעלות ההפקה. הבנקאי אדמונד ספרא מימן חלק מהפקת הגרסה הצרפתית של המהדורה שזכתה בהמשך לתרגומים לשפות נוספות. בהמשך, תרגמו גם את התלמוד הירושלמי, מדרש רבה ועוד הרבה ספרים קלאסיים.

ב-25 השנים הראשונות לפעילותה פרסמה ארטסקרול-מסורה למעלה מ-700 ספרים, כולל רומנים, ספרי היסטוריה, ביוגרפיות, ספרי ילדים וספרי לימוד; והיא נחשבת כיום לאחת מהוצאות הספרים הגדולות של ספרים יהודיים בארצות הברית.

ספרי ההוצאה מאופיינים באלמנטים עיצוביים קבועים, גופנים קבועים ופריסת עמוד זהה ואופיינית לכל אחת מסדרות ההוצאה.

ארטסקרול הואשמה רבות בצנזורה למטרות דתיות, בתרגום או ישירות. לדוגמה, בתרגום לשיר השירים הושמטו התיאורים המיניים ותחת זאת הוצגו באנגלית הפירושים המדרשיים שלהם. כך גם נמחקה פרשנות הרשב"ם לבראשית א' ה', שאינה עולה בקנה אחד עם ההלכה המקובלת לגבי מועד תחילת היום, והקטעים ברש"י המתייחסים לתיקוני סופרים בתורה. גם הפרשנות לסידור וביוגרפיות שונות (למשל של רש"ר הירש) גונו כמוטים לכיוון ההשקפה החרדית העכשווית.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]