אריה ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אריה ליפשיץ (ח' בכסלו תרס"ב 19 בנובמבר 1901 – אוגוסט 1986) היה חלוץ וחבר בגדוד העבודה, סופר, מסאי ועורך עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי גדוד העבודה בעמק יזרעאל, ראשית שנות העשרים
הנחת שכבת "סולינג" - חצץ סלעים, לבנית כביש על ידי חלוצים בעמק יזרעאל בראשית שנות העשרים

ליפשיץ נולד בעיר קרקוב שבגליציה, אז תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בפולין). עלה לארץ ישראל ב-1920, בתקופת העלייה השלישית. הוא היה חלוץ, חבר בגדוד העבודה, ועבד בחקלאות, בניין ובסלילת כבישים.

ליפשיץ החל לפרסם מיצירתו בשנת 1928 בעיתון "דבר", ואחר כך במבחר כתבי עת ועיתונים. הוא היה עורך ומייסד השבועון "ספרות צעירה", והמוסף הספרותי של העיתון "זמנים". במרכז יצירתו הספרותית עמדה החוויה המכוננת שלו כאדם צעיר בשנות העלייה השלישית וראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל; בתקופת שנים ייחודית זו עבור רבים ביישוב היהודי, הושמע בפרהסיה ללא תקדים והוכר בקהילה הבינלאומית מנעד התקוות הציוני על תקומת עם ישראל בארצו, והונח היסוד להתיישבות יהודית חדשה בדמותם של העיר תל אביב, הקיבוצים והמושבים.

רוב שנותיו התגורר אריה ליפשיץ בירושלים. בעבודתו במזכירות מחלקת עליית הנוער של הסוכנות היהודית החל בשנת 1939.

משנת 1923 היה נשוי לרבקה לבית הורביץ. היה אב ליאיר יָלִיף ולאילנה ניר.

בשנת 1976 זכה לאות יקיר ירושלים[1].

נפטר בקיץ 1986, בשנה ה-85 לחייו. נקבר בבית הקברות גבעת שאול בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחיד ברשות הרבים: מנחה למשה קול בהגיעו ל-75, תל אביב: הוצאת יסודות, תשמ"ו-1986. ‬
  • (עם שרה יעקובובסקי), בעל פה ובכתב: ספר ללימוד עברית למתחילים באולפנים ובאולפניות: לפי תוכנית הלימודים החדשה של משרד החינוך, תל אביב: חמו"ל, 1984.
  • ילקוט סיפורים / יצחק שנהר, תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, 1967, 1971.
  • ירושלים: שנתון לדברי ספרות והגות, ירושלים: אגודת שלם, תשכ"ה.
  • עד שבאו הביתה: סיפורים לבני הנעורים, ציורים: יהודה בקון, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1984.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בוסק, 'דברים על אריה ליפשיץ', ירושלים (שנתון לדברי ספרות והגות) יג (תשל"ט), 76–80.
  • משה קול, 'אריה ליפשיץ – דמות נדירה', כיוונים (כתב-עת ליהדות וציונות) 33 (1986), 75–77.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]