אריה פומרנצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אריה פּוֹמֶרַנְצ'יק (ט"ו בניסן תרס"ח, אפריל 1908 - ח' בשבט תש"ב, ינואר 1942) היה מתלמידי הרב מבריסק והחזון איש, מחבר הספרים תורת זרעים, עמק ברכה, יהגה האריה.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבריסק לזאב וגיטל פומרנצ'יק. למד בישיבת תורת חסד בבריסק בראשות הרב משה סוקולובסקי. החברותא שלו היה הרב יעקב ניימן, לימים ראש ישיבת אור ישראל. שניהם נמנו עם חמשת הבחורים שהשתתפו ב'קיבוץ' מיוחד ששמע את שיעורו של הרב מבריסק, יצחק זאב סולובייצ'יק. פומרנצ'יק שימש אותו במשך כעשור ונמנה עם תלמידיו הקרובים.

בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב מתתיהו שצ'יגל. עם בואו נכנס ללמוד בישיבת בית יוסף בבני ברק. היה מתלמידיו הקרובים של הרב יעקב ישראל קנייבסקי. התקרב אל החזון איש ושוחח עמו בדברי תורה.

בתקופת לימודיו בישיבת בית יוסף עסק בסוגיות הקשורות לסדר זרעים ולמצוות התלויות בארץ. בסוף שנות ה-30 פרסם את ספרו בתחום זה, "תורת זרעים". הספר קיבל את הסכמת הרב מבריסק. בין השאר כתב: "אני ידעתי היטב את רב חין ערכו של הרב הגאון שיחי', משעה שלמד וגדל אצלנו והוא מבני עליה המצוינים, מרגניתא דלית ליה טימי (מרגלית שאין לה שומא וערך) בתורה ויראת שמים ובכל יקר וסגולה... ונפש עמל עמלה לו... ויהגו רבים במאור תורתו כי הוא תלמיד חכם מצוין בכל הפרטים."

בחשוון תרצ"ו (1935) נישא לפעשא (פנינה), בת הרב ישראל זיסל דבורץ. התגורר סמוך לחותנו בפתח תקווה ולמד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בעיר. באותה תקופה העמיק בסדר מועד, ולימים יצא ספרו "עמק ברכה". לאחר מותו יצא גם ספרו "יהגה האריה", שבו כונסו חידושי תורה שהותיר.

בשנת תש"ב, בהיותו בן 34, נפטר בפתאומיות. נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה, ובהלווייתו השתתף החזון איש. במאמר הספד של הרב ראובן גליק, מרבני הכולל לתורת ארץ ישראל, כתב עליו בקובץ הזיכרון "תורת הארץ" שיצא על ידי הכולל: "איש פלא היה ופלא היה דרכו בקודש".

בנו, טוביה פומרנצ'יק, הוא מנהל החברה קדישא בפתח תקווה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]