ישיבת בית יוסף (בני ברק)
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1931 – העשור של 1950  |
| מייסדים |
מתתיהו שציגל |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′22″N 34°49′38″E / 32.089428160402°N 34.827280294964°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת בית יוסף  | |
  | |
ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבני ברק הייתה הישיבה גדולה הראשונה בבני ברק ומהישיבות הוותיקות ביישוב החדש במאה ה-20. הישיבה הוקמה על ידי הרב מתתיהו שצ'יגל בשנת תרצ"א (1931), ונסגרה בשנות החמישים של המאה ה-20.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"סבא" מנובהרדוק ותלמידיו פעלו להפצת שיטת נובהרדוק והקימו רשת של ישיבות ברחבי פולין ורוסיה. לאחר פטירתו של ה"סבא" מנובהרדוק נקראה רשת הישיבות על שמו – "בית יוסף".
בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 הגיעו לארץ ישראל קבוצות מתלמידי ה"סבא" מנובהרדוק לארץ ישראל. בשנת תרפ"ט (1928) הקים הרב הלל ויטקינד סניף של ישיבת "בית יוסף" בתל אביב, חלוצת ישיבות נובהרדוק בארץ ישראל[1].
הישיבה בבני ברק הוקמה בידי הרב מתתיהו שצ'יגל, בסיוע הרב דוד בליאכר, שעמד בראשות ישיבת "בית יוסף" במזריטש. בשנת תרצ"א (1931) הגיעו השניים לבני ברק, אז מושבה צעירה בת פחות מעשור, וסמוך לבואם הקימו את הישיבה[2]. הרב בליאכר חזר כעבור זמן קצר לפולין. קבוצה של תלמידי נובהרדוק שעלתה באותה שנה לארץ ישראל היוותה הגרעין המייסד של הישיבה. בין התלמידים הראשונים: הרב יעקב שניידמן, לימים מייסד ישיבת תפארת ציון, הרב שרגא פייבל שטיינברג, לימים ראש ישיבת תפארת ציון, הרב שמעון יוז'וק, לימים דיין בפתח תקווה ואב"ד בנתניה, הרב אריה פומרנצ'יק, מחבר הספר "עמק ברכה", ושמואל בן ארצי. בתקופה הראשונה שכנה הישיבה בבית הכנסת הגדול שבמרכז המושבה.
בשנת תרצ"ד (1934) הונחה אבן הפינה לישיבה בגבעת רוקח. בטקס השתתפו גדולי הרבנים בארץ ישראל, ובראשם החזון איש, שעלה ארצה כחצי שנה קודם לכן והשתכן בסמוך למבנה החדש של הישיבה בגבעת רוקח. כמו כן השתתפו בטקס הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב ראובן כץ והרב יעקב משה חרל"פ. לאחר הטקס ביקר הרב קוק את החזון איש בביתו.
באותה תקופה עלה לארץ ישראל גיסו של ה"חזון איש", הרב יעקב ישראל קניבסקי, חניך ישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בביאליסטוק ור"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק. הוא התיישב בגבעת רוקח, וכעבור זמן קצר מונה לעמוד בראש הישיבה. מייסד הישיבה הרב שצ'יגל שימש כמנהל הרוחני ומסר שיחות מוסר לתלמידים. מדי פעם היה ה"חזון איש" מוסר שיעורים לתלמידי הישיבה.
הישיבה השפיעה על צביונה הרוחני והתורני של המושבה בני ברק. שתי ועדות מתושבי המושבה הוקמו למען הישיבה, האחת התגייסה למציאת מימון לאחזקת הישיבה והשנייה הייתה ועדת נשים שתפקידה היה לדאוג להקמת המטבח ואספקת מזון לתלמידים. בין תלמידי הישיבה נמנו תלמידי ישיבות נובהרדוק בחו"ל שעלו לארץ ישראל במהלך שנות ה-30 וה-40, ובהם הרב אברהם צוקרמן, וכן בחורים ארץ-ישראלים ממשפחות דתיות וחרדיות.
בשנות ה-40, לאחר הקמת הישיבות החדשות בבני ברק, ישיבת פוניבז' וישיבת סלבודקה (שהוקמה סמוך מאוד לישיבת "בית יוסף" במרכז גבעת רוקח), הועם זוהרה של הישיבה הוותיקה. בסוף שנות ה-50 נסגרה הישיבה. בשנת תשמ"א (1981) הוקמה במבניה ישיבת בית מתתיהו, הקרויה על שם מייסד הישיבה הרב מתתיהו שצ'יגל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה טיקוצ'ינסקי - גדלות האדם' ו'שפלות האדם' בארץ לא זרועה: ישיבות המוסר 'סלבודקה' ו'נוברדוק' עולות לארץ ישראל 1925 – 1935. חינוך ודת – בין מסורת לחידוש, (עמנואל אטקס ואחרים, עורכים) הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, עמ' 220 - 267.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ למען בניין ישיבת בית יוסף בירושלים, הצופה, 16 בינואר 1938
- ^ יסוד ישיבות "בית יוסף" בארץ ישראל, הצפירה, 6 באוגוסט 1931