רות נצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות נצר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 באפריל 1944 (בת 80)
טירת צבי, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ruthnetzer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות נצר (נולדה ב-14 באפריל 1944) היא פסיכולוגית קלינית מומחית[1], אנליטיקאית יונגיאנית המשלבת בכתיבתה אמנות ופסיכולוגיה, חוקרת ספרות וקולנוע, ציירת, צלמת ומשוררת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר נולדה בקיבוץ טירת צבי להורים יוצאי גרמניה. סיימה תואר ראשון בספרות עברית ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב. תושבת הוד השרון.

עובדת כפסיכולוגית קלינית ומדריכת מטפלים על פי תורתו של קרל גוסטב יונג. מלמדת במסגרות שונות בישראל של לימודי יונג – במכללת סמינר הקיבוצים, בבית ספר לפסיכותרפיה יונגיאנית ובהכשרות של הארגונים היונגיאניים. חברה בעמותה היונגיאנית הישראלית החדשה ובארגון היונגיאני הבינלאומי. מלמדת שימוש בקלפי טארוט בטיפול ולהתיעצות עצמית.

פרסמה מאמרים רבים העוסקים בשילוב שבין פסיכולוגיה, אמנות, יהדות, קולנוע, ספרות ושירה. הציגה שתי תערוכות צילום ושתי תערוכות ציור. פרסמה מאמרי ביקורת רבים על ספרים וספרי שירה בכתבי עת לספרות ובמוספי ספרות, של 'דבר', 'מקור ראשון' ושל העיתון "הארץ". פרסמה מסות לספרות בכתבי עת, ומאמרים בכתבי עת: חיים אחרים, כן, נפש, מעגלי נפש, מעגלי קריאה. מאמרים בכתבי עת לפסיכותרפיה – "שיחות" ו"מארג". פרסמה שירים בכתבי עת עתון 77, מאזניים, עתר, שבו, כרמל, משיב הרוח, גג, הליקון, מראה. פרסמה אחד עשר ספרי עיון ואחד עשר ספרי שירה, עליהם זכתה במענקי הוצאה לאור וחמישה פרסים ספרותיים .

ילדיה - יואב ורחלי. נכדיה - אלעד, עידן ואלונה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים מתוך ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על הקבצן העוור. מתוך: החיים כגעגוע. בעריכת ר. הורן. ידיעות ספרים. 2010
  • הכאב שלם כאמונה – על הסבל ומשמעותו מנקודת מבט החלום, המיתוס ותרבויות שונות. מתוך: חידת הייסורים. בעריכת ב. כהנא ; ח. דויטש. ידיעות ספרים. 2011
  • על מקומו של הקולקטיבי בתהליך האינדיבידואציה במבט יונגיאני. מתוך: אל העצמי – תהליכי אינדבידואציה ומעברי חיים. בעריכת ד. נוב; ב. כהנא. ראובן מס. 2014.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות נצר, שאול המלך, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 301–302, הוצאת כרמל, 2017.
  • רות נצר. גיהוץ. באנתולוגיה 'מלכה עירומה'. שירת מחאה חברתית נשית. בעריכת דורית וייסמן. הקיבוץ המאוחד. 3013. עמ' 56.
  • רות נצר. למטפל הראשון שלי ( עמ' 119); לודוויג קירשנר ( עמ' 269). באנתולוגיה 'נפש'. (שירת מצוקות נפש). בעריכת דורית וייסמן. כרמל. 2020.
  • רות נצר. מדבר. אנתולוגיה של שירים על ארץ הנגב. בעריכת אילנה שחף ( הקבוץ המאוחד 2015);
  • נורית גוברין, הכתיבה מחזיקה את העולם שלא יפול, ביקורת הספר "ההתחלה – נומה עמק – אוטוביוגרפיה משפחתית" מאת רות נצר, כיוונים חדשים- מס' 28, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, תשע"ג–2013, עמודים 272–294
  • שירים של רות נצר באתר יקום תרבות, באתר של נילי דגן, באתר של אסתר קמרון (גם מתורגמים לאנגלית), באתר של איגוד הסופרים ובאתר מגזין גלויה.
  • שירים וציורים על דמויות מקראיות - באתר של לאה מזור.
  • ראיונות מודפסים:
  • ניצה גורביץ. כלים שלובים. דבר. 18.1.87.
  • מיה ירון. המחויבות ליצירה. צומת השרון. 11.12.87.
  • לאה שניר. מן הנסתר אל הנגלה. על המשמר. 29.5.92.
  • סוזי רוסק אושרוב. זן בשלוש שורות. צומת השרון. 8. 1992.
  • תלמה דינשטיין - החלום כמקור השראה. עבודה סמינריונית תיאר שני לאורי ברנשטיין. ינואר 2000
  • דב אלבוים - חוצה ישראל. ראיון טלוויזיה. על הספר 'מסע אל העצמי'. 2004.
  • צילה טנא. ראיון אישי. חוברת פסיכואקטואליה של הסתדרות הפסיכולוגים. ינואר 2016.
  • מירי גלעד. רוב השירים מלמדים אותי לחיות. חוברת גג. אגוד הסופרים. גיליון 16. 2016.
  • שירים מולחנים:
  • 'אז'. הלחנה - שרון מעיין. יוטיוב.
  • 'לפתע הביטה בי הצפור'. הלחנה - רותם שרמן. יוטיוב.
  • 'לא רדת נשיה', כשהקנאה עוברת', גיהוץ'. הלחנה - שרון לגון.
  • 'דבר אינו שלי' + 'הכל'. הלחנה - סער ליבן.
  • 'אמצע' + 'צידה לדרך'. הלחנה - עדיה גודלבסקי
  • 'אור'. הלחנה - אדם כהן. פרס ראשון בתחרות הלחנת וביצוע שירה מתוך חוברות של 'משיב הרוח'. 2009.

רישומים וצילומים של רות נצר על כריכות ובתוך ספרים-כתבי עת:

עלי שיח 25. כתב עת לספרות. הקבוץ המאוחד. קיץ 1988. צילום בעטיפה אחורית.

עלי שיח 44. כתב עת לספרות. הקבוץ המאוחד. חורף 2000. צילום על העטיפה הקדמית ובתוך החוברת.

חוברת מאזניים. אגודת הסופרים. 1999. רישומי נשים מלווים את כל החוברת.

אשה - שירים ורישומים. ספר שירים מלווה ברישומי נשים . 2003. הוצאת כרמל.

עפאים - ספר שירים מלווה ברישומים. 2019. כרמל.

חוברת פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים. אפריל 2021. מספר ציורי צבע ורישום אחד של נשים בעטיפה הקדמית.

גיליון קשורים בחבל. יצירות של אחים ואחיות. נהריה. 9.6.2022. רישום נשים.


תערוכות

תערוכות ציור – 1985, 1987 (מלון השרון – דצמבר 1985 . בית עמנואל. רמת-גן – אפריל 1987).

תערוכות צילום – 1986, 1990 .(צוותא – אוקטובר 1986. קפה-גלריה פרוזה. דיזנגוף 1990)

תערוכות קבוצתיות : יד-לבנים רעננה (יוני 1989. אמני רעננה), היכל התרבות כפר-סבא (מאי 1990 .אמני השרון), מוזיאון הרצליה (יולי 1987. אמני השרון).  בית ביאליק תל אביב .מרס 2002  (נשים יוצרות). תערוכת אמנים במדרש יוצר 'אלול' (משכנות אמנים הרצליה. אפריל 2003. 2005)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מס' רישיון 27-62