אריק דלויה
 | |
| לידה |
1946 (בן 78 בערך) מרקש, הרפובליקה הצרפתית הרביעית  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| מקום לימודים |
סורבון |
| שפות היצירה |
צרפתית |
  | |
אריק דלויה (בצרפתית: Arrik Delouya; נולד ב-1946), הוא ד"ר לסוציולוגיה, סופר ועיתונאי יהודי צרפתי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלויה נולד במרקש שבמרוקו, בן למשפחת רבנים ידועה ממרקש וצאצא של רבי יצחק דלויה. כבר בילדותו בהיותו חבר בתנועה הנוער השומר הצעיר חווה פן יוצא דופן בזהותו: הוא היה ציוני וסוציאליסט נלהב בארץ ערבית ומונרכית. ב-1962 בגיל 16 הגיע לראשונה לישראל על מנת לממש את מצוות העלייה לארץ ישראל.
הוא חזר למרוקו לבקשת הוריו אך לא לזמן רב: ב-1964 בהגיעו לגיל 18 חזר לארץ על מנת להצטרף לקיבוץ כרמיה, שם השתקע כחבר קיבוץ מן המניין והיה פעיל במיוחד במילוי תפקידים חינוכיים ובקידום יוזמות לרווחה חברתית. במקביל ללימודיו בסמינר גבעת חביבה ובאוניברסיטה העברית בירושלים שימש מדריך לגרעיני השומר הצעיר בנתניה וחיפה כהכנה להשתלבותם של הצעירים בתנועה הקיבוצית בסיום שירותם הצבאי.
חילוקי הדעות עם הקיבוץ החלו על רקע פעילותו במסגרת תנועת הפנתרים השחורים שקמה בירושלים בתחילת שנות ה-70 דלויה הזדהה עם מאבקם ועם מחאתם של אותם צעירי שוליים, רובם ילידי מרוקו, ועזר להם יחד עם אקדמאים ומלומדים אחרים בני עדות המזרח ביציקת תשתית אידאולוגית להתארגנותם ולמחאתם.
דלויה המשיך לתמוך בתנועת הפנתרים ונאלץ לעזוב את הקיבוץ.[דרוש מקור: ראו דף השיחה] ב-1973 עבר לצרפת על מנת להמשיך את לימודיו באוניברסיטת פריז. במאי 1976 קיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה בהנחייתו של הסופר והאינטלקטואל הנודע, פרופסור אלבר ממי. עבודת הדוקטורט שלו חקרה תופעה פרדוקסלית לכאורה: קיומן של מעמדות חברתיים בתוך הקיבוץ.
ב-2008 ארגן כינוס בינלאומי שמטרתו הייתה להפגיש בין פרויקטים מדעיים ותעשייתיים של חברות ישראליות וצרפתיות עם משקיעים בינלאומיים, וזאת על מנת לקדם ולשפר את היחסים בין צרפת לישראל.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלויה פרסם עד כה שמונה ספרים, ביניהם "תולדות היהודים במרוקו" (בצרפתית "Les juifs du Maroc")[1] הכולל 3000 מאמרים על דת, אמנות וחברה. המחקר על ספרו נערך בעידודם של יד בן צבי, מכון ון- ליר, האקדמיה ללשון העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אוניברסיטת בר-אילן.
דלויה החל את דרכו באיסוף המידע ב-1986, בעודו סטודנט בפריז. על מנת להגיע לנושאים החשובים ביותר היה צורך בתרגום טקסטים וספרים בשפות שונות, עברית, ספרדית, אנגלית וערבית. 120 תלמידים מוסלמים מהערים הגדולות במרוקו הלומדים עברית לקחו חלק פעיל באיסוף החומר והגישו עבודות גמר על תולדות היהודים במדינה. הם אספו חומר חשוב שנעלם מעיני חוקרים אחרים מחוץ למרוקו ועמד להיעלם, הספר מבוסס על חלק גדול מהחומר שנאסף.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריק דלויה, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arrik Delouya (2001), Les Juifs du Maroc: bibliographie générale : résumés, annotations, recensions. Librairie orientaliste Paul Geuthner, Paris.