אלבר ממי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבר ממי
ألبير ممّي
Albert Memmi
לידה 15 בדצמבר 1920
תוניס
פטירה 22 במאי 2020 (בגיל 99)
הרובע הרביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה מרדכי אלכסנדר בנילוש
מדינה צרפת, תוניסיה הצרפתית, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום צרפתי
מקום לימודים סורבון, אוניברסיטת אלג'יר, Carnot Lyceum of Tunis עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית
זרם ספרותי קידמה, פוסטקולוניאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הגזענות
דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש
(ספריו בעברית)
תקופת הפעילות 1953 – 22 במאי 2020 (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Germaine Memmi (19462009) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס האיגוד הרציונליסטי (1994)
  • פרס הפרנקופוני של האקדמיה הצרפתית (2004)
  • פרס פנאון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלבר מֶמי (במקור מרדכי אלכסנדר בנילוש, בצרפתית: Albert Memmi;‏ בערבית: ألبير ممّي; 15 בדצמבר 192022 במאי 2020) היה סופר, סוציולוג, אינטלקטואל ופילוסוף יהודי-צרפתי ממוצא תוניסאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבר ממי נולד ב-15 בדצמבר 1920 בגטו בתוניס, בירת תוניסיה למשפחה יהודית, הבכור מבין שמונה ילדים לאביו פרנסואה שהיה ממוצא יהודי איטלקי ולאמו מרגריט (לבית צרפתי). הוא למד בבית ספר יסודי של אליאנס, ומאחר שהיה התלמיד הטוב בכיתתו, קיבל מלגה שאפשרה לו ללמוד בתיכון צרפתי בתוניס (Lycée Carnot de Tunis), אחר כך למד פילוסופיה באוניברסיטת אלג'יר והמשיך ללמוד בסורבון.

בזמן הכיבוש הגרמני של תוניסיה, בשנים 1942 עד 1943 נשלח למחנה עבודת כפייה. בשנת 1944 חזר ללימודי הפילוסופיה, תחילה באלג'יר, אחר כך בפריז.

לאחר מלחמת העולם השנייה נישא לאישה צרפתייה והשניים חיו בתוניס. ממי עמד בצומת של שלוש תרבויות: ערבית, צרפתית ויהודית, ועבודתו התבססה על הדרכים לשלב בין תרבות המזרח לתרבות המערב. המעבר החד מתרבות צפון אפריקה לתרבות המערב הייתה חוויה שעיצבה את יצירתו וכל חייו עסק בשאלות של זהות.

ממי פעל למען דו-קיום יהודי ערבי, ביקר בישראל פעמים רבות ופעל למען השתלבותה של ישראל במרחב הערבי[1][2]. ממי תמך גם במאבקה של תנועת הפנתרים השחורים[3][4].

ממי נפטר ב-22 במאי 2020 בגיל 99[5].

יצירתו הספרותית והעיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 יצא לאור ספרו הראשון, הרומן "נציב המלח" (La Statue de sel). את ההקדמה לרומן כתב אלבר קאמי. ממי שלח את הספר לז'אן-פול סארטר שפרסם אותו בהמשכים בכתב העת הפילוסופי-ספרותי שלו "זמנים מודרניים" וכך זכה להכרה והצלחה[6]. הספר זכה בפרס קרתגו, הפרס הספרותי החשוב ביותר בתוניסיה.[7] בשנת 1980 יצר הבמאי חיים שירן דרמה טלוויזיונית על פי סיפורו של ממי "נציב המלח", שזכתה בפרס אונסק"ו הבינלאומי ובפרס "כינור דוד"[8].

בשנת 1957 יצא לאור ספרו "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש" (Portrait du colonisé, précédé de Portrait du colonisateur). את ההקדמה לספר כתב ז'אן-פול סארטר. זה ספר עיון הדן בנושא הכיבוש, הקולוניאליזם והסוגיות הקשורות בהם.

בשנת 1982 יצא לאור ספרו "הגזענות" הדן בתופעה ממגוון של זוויות.

בשנת 1998 פרסם ספר המוקדש לתוניסיה ביחד עם עבד אל-והאב מדב, גם הוא יליד תוניסיה.

ספרי אלבר ממי בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי אלבר ממי בצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • À contre-courants. Paris: Nouvel Objet, c1993. מסת"ב 2-84085-002-8
  • Ah, quel bonheurécédé de L'exercice du bonheur. Paris: Arléa: Diffusion Seuil, c1995. מסת"ב 2-86959-250-7
  • Albert Memmi : un entretien avec Robert Davies suivi de Itinéraire de l'expérience vécue à la théorie de la domination. Montréal: Éditions L'Étincelle; distributeur, Réédition Québec, c1975.
  • Bonheurs: 52 semaines. Paris: Arléa, c1992. מסת"ב 2-86959-142-X
  • Le buveur et l'amoureux: le prix de la dépendance. Paris: Arléa : Diffusion Seuil, c.1998. מסת"ב 2-86959-391-0
  • Ce que je crois. Paris: B. Grasset, c1985. מסת"ב 2-246-31171-3
  • La dépendance: esquisse pour un portrait du dépendant. Paris: Gallimard, c.1979.
  • Le désert: ou, La vie et les aventures de Jubair Ouali El-Mammi. Paris: Gallimard, c1977.
  • Dictionnaire critique à l'usage des incrédules. Paris: Kiron/Editions du Félin, c.2002. מסת"ב 2-86645-430-8
  • L'écriture colorée, ou, Je vous aime en rouge: essai sur une dimension nouvelle de l'écriture, la couleur. Paris: Périple : Distribution Distique, c1986. מסת"ב 2-904549-03-X
  • L'Homme dominé. Paris: Gallimard, 1968.
  • L'Homme dominé; le Noir, le colonisé, le prolétaire, le Juif, la femme, le domestique, le racisme. Nouvelle éd. Paris: Payot, 1973. מסת"ב 2-228-32230-X
  • L'individu face à ses dépendances. Paris: Vuibert, c2005. מסת"ב 2-7117-6181-9
  • Le juif et l'autre. Etrepilly: C. de Bartillat, c1995. מסת"ב 2-84100-025-7
  • Juifs et Arabes. Paris: Gallimard, 1974.
  • Le nomade immobile : récit. Paris: Arléa, c2000. מסת"ב 2-86959-521-2
  • Le personnage de Jeha dans la littérature orale des Arabes et des Juifs. Jerusalem: Institute of Asian and African Studies, Hebrew University of Jerusalem (1974?)
  • Le pharaon : roman. Paris: Julliard, c1988. מסת"ב 2-260-00535-7
  • Portrait du colonisé, précédé du portrait du colonisateur ... Preface by Jean-Paul Sartre. Paris: Payot, 1973.
  • Portrait du colonisé, précédé du portrait du colonisateur; preface by Jean-Paul Sartre. Suivi de Les Canadiens francais sont-ils des colonisés? Ed. rev. et corr. par l'auteur. Montréal: L'Etincelle, 1972. מסת"ב 0-88515-018-X
  • Portrait du colonisé, précédé de portrait du colonisateur: et d'une préface de Jean-Paul Sartre. Paris: Gallimard, c1985. מסת"ב 2-07-070550-1
  • Portrait du décolonisé arabo-musulman et de quelques autres. Paris: Gallimard, c2004. מסת"ב 2-07-077110-5
  • Portrait du décolonisé arabo-musulman et de quelques autres. Ed. corr. et augm. d'une postface. Paris: Gallimard, c2004. מסת"ב 2-07-077377-9
  • Portrait d'un Juif. Paris: Gallimard, 1962–66.
  • Le racisme : description, définition, traitement. Paris: Gallimard, c1982. מסת"ב 2-07-035461-X
  • Le Scorpion, ou, La confession imaginaire. Paris: Gallimard, 1969.
  • La statue de sel, roman. Paris: Correa [1953].
  • La statue de sel. Préf. d'Albert Camus. Éd. revue et corr. Paris: Gallimard, 1966.
  • Térésa et autres femmes: récits. Paris: Félin, c2004. מסת"ב 2-86645-568-1
  • La terre intérieure: entretiens avec Victor Malka. Paris: Gallimard, c1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]