אלבר ממי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבר ממי
ألبير ممي
Albert Memmi par Claude Truong-Ngoc décembre 1982.jpg
לידה 15 בדצמבר 1920
תוניס
פטירה 22 במאי 2020 (בגיל 99)
הרובע הרביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה מרדכי אלכסנדר בנילוש
עיסוק סופר, מסאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Germaine Memmi (19462009) עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום צרפתי
מקום לימודים סורבון, אוניברסיטת אלג'יר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית
זרם ספרותי קידמה, פוסטקולוניאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הגזענות
דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש
(ספריו בעברית)
שנות הפעילות 1953–22 במאי 2020 (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פנאון
  • פרס הפרנקופוני של האקדמיה הצרפתית (2004)
  • פרס האיגוד הרציונליסטי (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלבר מֶמיצרפתית: Albert Memmi;‏ 15 בדצמבר 192022 במאי 2020) היה סופר, סוציולוג, אינטלקטואל ופילוסוף יהודי-צרפתי ממוצא תוניסאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבר ממי נולד ב-15 בדצמבר 1920 בגטו בתוניס, בירת תוניסיה למשפחה יהודית, הבכור מבין שמונה ילדים לאביו פרנסואה שהיה ממוצא יהודי איטלקי ולאמו מרגריט (לבית צרפתי). הוא למד בבית ספר יסודי של אליאנס, ומאחר שהיה התלמיד הטוב בכיתתו, קיבל מלגה שאפשרה לו ללמוד בתיכון צרפתי בתוניס (Lycée Carnot de Tunis), אחר כך למד פילוסופיה באוניברסיטת אלג'יר והמשיך ללמוד בסורבון.

בזמן הכיבוש הגרמני של תוניסיה, בשנים 1942 עד 1943 נשלח למחנה עבודת כפייה. בשנת 1944 חזר ללימודי הפילוסופיה, תחילה באלג'יר, אחר כך בפריז.

לאחר מלחמת העולם השנייה נישא לאישה צרפתייה והשניים חיו בתוניס. ממי עמד בצומת של שלוש תרבויות: ערבית, צרפתית ויהודית, ועבודתו התבססה על הדרכים לשלב בין תרבות המזרח לתרבות המערב. המעבר החד מתרבות צפון אפריקה לתרבות המערב הייתה חוויה שעיצבה את יצירתו וכל חייו עסק בשאלות של זהות.

ממי פעל למען דו-קיום יהודי ערבי, ביקר בישראל פעמיים רבות ופעל למען השתלבותה של ישראל במרחב הערבי[1][2]. ממי תמך גם במאבקה של תנועת הפנתרים השחורים[3][4]

ממי נפטר ב-22 במאי 2020 בגיל 99[5].

יצירתו הספרותית והעיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 יצא לאור ספרו הראשון, הרומן "נציב המלח" (La Statue de sel). את ההקדמה לרומן כתב אלבר קאמי. ממי שלח את הספר לז'אן-פול סארטר שפרסם אותו בהמשכים בכתב העת הפילוסופי-ספרותי שלו "זמנים מודרניים" וכך זכה להכרה והצלחה[6]. בשנת 1980 יצר הבמאי חיים שירן דרמה טלוויזיונית על פי סיפורו של ממי "נציב המלח", שזכתה בפרס אונסק"ו הבינלאומי ובפרס "כינור דוד"[7].

בשנת 1957 יצא לאור ספרו "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש" (Portrait du colonisé, précédé de Portrait du colonisateur). את ההקדמה לספר כתב ז'אן-פול סארטר. זה ספר עיון הדן בנושא הכיבוש, הקולוניאליזם והסוגיות הקשורות בהם.

בשנת 1982 יצא לאור ספרו "הגזענות" הדן בתופעה ממגוון של זוויות.

בשנת 1998 פרסם ספר המוקדש לתוניסיה ביחד עם עבד אל-והאב מדב, גם הוא יליד תוניסיה.

ספרי אלבר ממי בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי אלבר ממי בצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • À contre-courants. Paris: Nouvel Objet, c1993. ISBN 2-84085-002-8
  • Ah, quel bonheurécédé de L'exercice du bonheur. Paris: Arléa: Diffusion Seuil, c1995. ISBN 2-86959-250-7
  • Albert Memmi : un entretien avec Robert Davies suivi de Itinéraire de l'expérience vécue à la théorie de la domination. Montréal: Éditions L'Étincelle; distributeur, Réédition Québec, c1975.
  • Bonheurs: 52 semaines. Paris: Arléa, c1992. ISBN 2-86959-142-X
  • Le buveur et l'amoureux: le prix de la dépendance. Paris: Arléa : Diffusion Seuil, c.1998. ISBN 2-86959-391-0
  • Ce que je crois. Paris: B. Grasset, c1985. ISBN 2-246-31171-3
  • La dépendance: esquisse pour un portrait du dépendant. Paris: Gallimard, c.1979.
  • Le désert: ou, La vie et les aventures de Jubair Ouali El-Mammi. Paris: Gallimard, c1977.
  • Dictionnaire critique à l'usage des incrédules. Paris: Kiron/Editions du Félin, c.2002. ISBN 2-86645-430-8
  • L'écriture colorée, ou, Je vous aime en rouge: essai sur une dimension nouvelle de l'écriture, la couleur. Paris: Périple : Distribution Distique, c1986. ISBN 2-904549-03-X
  • L'Homme dominé. Paris: Gallimard, 1968.
  • L'Homme dominé; le Noir, le colonisé, le prolétaire, le Juif, la femme, le domestique, le racisme. Nouvelle éd. Paris: Payot, 1973. ISBN 2-228-32230-X
  • L'individu face à ses dépendances. Paris: Vuibert, c2005. ISBN 2-7117-6181-9
  • Le juif et l'autre. Etrepilly: C. de Bartillat, c1995. ISBN 2-84100-025-7
  • Juifs et Arabes. Paris: Gallimard, 1974.
  • Le nomade immobile : récit. Paris: Arléa, c2000. ISBN 2-86959-521-2
  • Le personnage de Jeha dans la littérature orale des Arabes et des Juifs. Jerusalem: Institute of Asian and African Studies, Hebrew University of Jerusalem (1974?)
  • Le pharaon : roman. Paris: Julliard, c1988. ISBN 2-260-00535-7
  • Portrait du colonisé, précédé du portrait du colonisateur ... Preface by Jean-Paul Sartre. Paris: Payot, 1973.
  • Portrait du colonisé, précédé du portrait du colonisateur; preface by Jean-Paul Sartre. Suivi de Les Canadiens francais sont-ils des colonisés? Ed. rev. et corr. par l'auteur. Montréal: L'Etincelle, 1972. ISBN 0-88515-018-X
  • Portrait du colonisé, précédé de portrait du colonisateur: et d'une préface de Jean-Paul Sartre. Paris: Gallimard, c1985. ISBN 2-07-070550-1
  • Portrait du décolonisé arabo-musulman et de quelques autres. Paris: Gallimard, c2004. ISBN 2-07-077110-5
  • Portrait du décolonisé arabo-musulman et de quelques autres. Ed. corr. et augm. d'une postface. Paris: Gallimard, c2004. ISBN 2-07-077377-9
  • Portrait d'un Juif. Paris: Gallimard, 1962–66.
  • Le racisme : description, définition, traitement. Paris: Gallimard, c1982. ISBN 2-07-035461-X
  • Le Scorpion, ou, La confession imaginaire. Paris: Gallimard, 1969.
  • La statue de sel, roman. Paris: Correa [1953].
  • La statue de sel. Préf. d'Albert Camus. Éd. revue et corr. Paris: Gallimard, 1966.
  • Térésa et autres femmes: récits. Paris: Félin, c2004. ISBN 2-86645-568-1
  • La terre intérieure: entretiens avec Victor Malka. Paris: Gallimard, c1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]