ארנולד ארליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנולד בוגומיל ארליך
Arnold Bogumil Ehrlich
ArnoldBogomilEhrlich.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 בינואר 1848
ולודבה (פולין)
פטירה 5 בנובמבר 1919 (בגיל 71)
ניו רושל, מדינת ניו יורק
ידוע בשל מחבר "מקרא כפשוטו"
מקצוע חוקר ופרשן מקרא

ארנולד בוגומיל ארליך (Arnold Bogumil Ehrlich; בשמו העברי: שבתי בן יום טוב אבן בודד; 15 בינואר 1848, ולודבה (פולין) – 5 בנובמבר 1919, ניו רושל, מדינת ניו יורק) היה חוקר ופרשן מקרא, שביקש להנגיש את ממצאי הארכאולוגיה והכלים הפילולוגיים-היסטוריים המודרניים לניתוח טקסטים לציבור הרחב במסגרת פירוש חדש לתנ"ך. מחבר הספר "מקרא כפשוטו", שראה אור בעברית בשלושה כרכים בין השנים 18991901. התזה שהציג הייתה שהתנ"ך הוא ספר שנכתב על ידי בני אדם, ושהוא אינו חף משגיאות העתקה וניתן לזהות בו שכבות שונות ומקורות שנערכו יחדיו. ארליך התפרנס כמורה לעברית בבית הספר העברי שליד בית הכנסת עמנו-אל בניו יורק, שם השפיע על תלמידו מרדכי קפלן.[1]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארליך נולד בשנת 1848 בוולודבה (כיום במזרח פולין), בגיל 14 נשא אישה. כבר בגיל צעיר למד גרמנית וקרא את תרגומו של משה מנדלסון לתנ"ך לשפה זו. בשנת 1865, כשהיה בן 17, התגרש מאשתו ועזב אותה ואת בנו ועבר לגרמניה על מנת ללמוד לימודים כלליים. בין היתר עבד במחלקה השמית של הספרייה המלכותית בברלין ובמכון היהודי בלייפציג, שם נפגש עם הלותרני פרנץ דליטש וסייע לו בתרגום הברית החדשה לעברית. באותה עת למד על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, לפיה חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים.

ב-1874 היגר ארליך מהמבורג לניו יורק. התמחותו העיקרית הייתה בשפות שמיות, ככלי להבנה ומחקר טוב יותר של המקרא. הוא ידע גם את רוב שפות אירופה העיקריות וכן יוונית עתיקה, סנסקריט ולטינית. על אף ידענותו ויכולתו לשלוף על סמך זיכרונו נוסחאות מקבילות משלל לשונות, מיתולוגיות ומקורות קלאסיים – יכולת שהובילה מלומדים רבים להתייעץ עמו – הוא לא היה חבר סגל בשום מוסד אקדמי. מוסדות יהודיים (היברו יוניון קולג', בית המדרש לרבנים באמריקה, דרופסי קולג') נטו להסתייג ממנו משום שדבק בו החשד שסייע למיסיון באמצעות תרגום הברית החדשה לעברית וכן חשד שמא נטבל לנצרות.[2] מאידך, הוא הסתייג מביקורת המקרא כשהיא באה מפיהם של גויים, כי לטענתו "חכמת חכמי הגויים במקצוע זה לא רבה היא. כי ערלה אוזנם משמוע לשון המקרא לאמיתה, ורוחה זרה להם".[3]

את תובנותיו שיקע בעיקר במעשה הפרשנות למקרא, שראה אור בניו יורק בשלושה כרכים (תורה, נביאים, כתובים) בעברית בין השנים 1899-1901[4] ובשבעת כרכי "ההערות על התנ"ך העברי" שראו אור בגרמנית בברלין בין השנים 19081914.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשי פרקים: לקוטי אגדה ולקוטי הלכה עם קצור פירש"י ותוספות לחנוך לנער, ניו יורק, תרמ"ד
  • מקרא כפשוטו, ניו יורק, 1899-1901
  • Randglossen zur Hebräischen Bibel: textkritisches, sprachliches und sachliches, 7 vols, Leipzig: J.C. Hinrichs, 1908–14 - הערות על התנ"ך העברי (בגרמנית)
  • Die Psalmen: Neu uebersetzt und erklaer, Berlin 1905 - תרגום תהילים לגרמנית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Judaism Faces the Twentieth Century: A Biography of Mordecai M. Kaplan, p.45
  2. ^ ה-Encyclopedia of Modern Jewish Culture‏ (עמ' 102), למשל, טוענת ללא היסוס שנטבל לנצרות. וראו גם המאמר של יעקב קבקוב: "New Light on Arnold Bogomil Ehrlich," American Jewish Archives 36,2 (1984), pp. 202-224.
  3. ^ יוחאי עופרן, ביוגרפיה קצרה, גיליונות עיון בפרשת השבוע מאת נחמה ליבוביץ'
  4. ^ מקרא כפשוטו בויקיטקסט.