אר דאלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המערה באר דאלם
חתך סכמטי של המערה
שלד פיל ננסי שהתגלה במערה מוצג במוזיאון הסמוך לה
המחשת הסטרטיגפיה של המערה

אר דאלםמלטזית: Għar Dalam - "מערה חשוכה" או "מערת החשיכה") היא מערה השוכנת סמוך לעיר בירזבוג'ה (Birżebbuġa) בדרום-מזרחו של האי מלטה. במערה התגלו מספר שכבות מאובנים של בעלי חיים, שהמוקדמים שבהם הם בני 200,000 שנים, והמאוחרים בני פחות מ-10,000 שנה. עוד התגלו במערה עדויות לנוכחות האנושית המוקדמת ביותר הידועה במלטה, והמתוארכת לסביבות 5400 לפנה"ס. המערה העניקה את שמה לתקופת התיישבות זו המכונה תקופת אר דאלם. במקום המתוחזק על ידי מורשת מלטה, שוכן מוזיאון קטן המציג את שפע הממצאים מהמערה.

היווצרות המערה וממצאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה שוכנת על הגדה הצפון-מזרחית של ואדי דאלם (Wied Dalem), כ-500 מטרים מחופי הים התיכון. זוהי מערה טבעית ממקור קרסטי, שנוצרה עקב שחיקת אבן הגיר המקומית על ידי מים. הכניסה אליה שוכנת בגובה של 15.5 מטרים מעל פני הים ועומקה 144 מטרים. רק 70 המטרים העליונים פתוחים לביקור קהל.

שרידי בעלי החיים המוקדמים ביותר שהתגלו במערה הם מתקופת הפליסטוקן וגילם כ-200,000 שנים. בתקופה זו חיבר גשר יבשתי בין מלטה ובין סיציליה, ובעלי החיים נדדו דרומה כדי להימלט מהאקלים הקר. אף ששכבת הקרח לא הגיעה אל מלטה, גרמו שינויי האקלים לעושר במשקעים ולעיצוב הנוף. ואדי דאלם התחפר אט אט בשכבת הסלע, ולבסוף קרסה תקרתה של המערה, ושרידי בעלי החיים נשאבו לתוכה.

השכבה התחתונה במערה (שכבה 6) עשויה מחרסית ואיננה מכילה מאובנים. מעליה נמצאת "שכבת ההיפופוטם" (שכבה 5), שבה התגלו שרידי פיל ננסי והיפופוטם (Hippopotamus melitensis), ומעליה שכבת אבנים קטנות (שכבה 4). השכבה הבאה מכונה שכבת האיילים (שכבה 3) והיא זכתה לשמה בגלל ממצאים רבים של שרידי איילים. לצידם נמצאו גם מאובני שועלים, זאבים, דובים, צפרדעים, עטלפים, חדפיים ועוד. את שכבת האיילים מכסה שכבת אבן גיר דקה החותמת את תקופת הפליסטוקן (שכבה 2), ומעליה שוכנת השכבה המתורבתת שבה התגלו שרידים הקשורים ליישוב האנושי המוקדם באי. בין היתר נמצאו בשכבה זו גרזני אבן, כלי קדרות, אבנים מעובדות מצור ומזכוכית געשית, חרוזים עשויים מצדפות, ומאובני אדם וחיות משק בית.

המחקר והמוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה נזכרה לראשונה בכתובים ב-1647, אך רק ב-1865 הובהרה חשיבותה המדעית, עת נתגלו בה שרידי אדם. בין השנים 1892-1937 נערכה סדרה של חפירות מעמיקות באתר, ונידרש פתרון לעפר ולאדמה שחולצו מהמערה. לכן הוקם במקום מוזיאון קטן ב-1930 והוא נפתח לקהל ב-1933. במוזיאון שני אולמות גדולים השוכנים משני צידי הכניסה למערה, ובהם אלפי ממצאים ערוכים בתיבות עץ. בנוסף מוצגים במקום שלדי דוב, פיל אפריקני צעיר, היפופוטם וגולגולת של נקבת אדם בוגרת. בשנת 2002 נחנכה במוזיאון תצוגה חדשה הסוקרת, בין היתר, את היווצרות המערה, את ממצאיה ואת תולדות המחקר במקום, וכן עומדת על השלכותיה של תקופת הקרח על מלטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אר דאלם בוויקישיתוף