אתנסיוס קירכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתנסיוס קירכר
אתנסיוס קירכר, איור מאת Cornelis Bloemaert, ‏2 במאי 1665
אתנסיוס קירכר, איור מאת Cornelis Bloemaert, ‏2 במאי 1665
לידה 2 במאי 1602
Geisa, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1680 (בגיל 78)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מחקרים אוריינטלים, גאולוגיה ורפואה
מקום מגורים גרמניה, איטליה
מקום קבורה רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תרומות עיקריות
"Oedipus Aegyptiacus", מחקר מקיף על אגיפטולוגיה ודת השוואתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אתנסיוס קירכרגרמנית: Athanasius Kircher, בלטינית: Athanasius Kircherus;‏ 2 במאי 1602 או 160127 בנובמבר 1680) היה מלומד ואיש אשכולות ישועי גרמני אשר פרסם עבודות רבות, החשובות שבהן הן אלו שעסקו במחקרים אוריינטלים, גאולוגיה ורפואה. קירכר הושווה ללאונרדו דה וינצ'י במבחינת ההיקף העצום של תחומי העניין שלו, וזכה לכינוי "מאסטר של מאה אמנויות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירכר נולד ב-2 במאי בשנת 1602 או 1601 (הוא עצמו לא ידע) בגייזה, הסמוכה לפולדה שבהסן, גרמניה. ממקום הולדתו הוא לקח את הכינויים בוכו, בוכוניוס, ופולדנוס אשר הוא לפעמים הוסיף לשמו.

בגיל 13–14 הצטרף לבית הספר הישועי שבפולדה, ואחר כך לסמינר לכמרים. בנוסף למד אודות התפרצויות געשיות וסלעים. כמו כן למד עברית בעזרת רב.

בשנת 1628 הוא הפך לפרופסור באוניברסיטת וירצבורג וכן הצטרף לשורות הכמורה. את ספרו הראשון (אודות מגנטיות) הוא פרסם בשנת 1631. באותה שנה, בעקבות מלחמת שלושים השנים הוא עזב את גרמניה, ועבר לאוניברסיטת אביניון בצרפת. לאחר שנתיים, הוא הוזמן לווינה על ידי פרדיננד השני כדי לסייע ליוהאנס קפלר כמתמטיקאי.

לבסוף, עקב טביעת ספינתו הוא הגיע לרומא שם השתקע, ושימש כפרופסור של האוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית לפיזיקה ולשפות מזרחיות.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו כרופא המציא כלי נגינה לטיפול במלנכוליה, הכלי נקרא "katzenklavier" והוא כלל שורה של חתולים הממוקמים עם זנבותיהם מתחת למערכת קלידים. כאשר הקיש המטופל על המקלדת, זנבות החתולים היו נפגעים והם היו מייללים בכאב.

קירכר היה מפענח ההירוגליפים המפורסם ביותר של תקופתו. אף על פי שנכשל בפיענוח הכתב משום שייחס לסימנים הוראות מיסיטיות אשר מנעו ממנו את הצלחת הפיענוח. מחקרו על הירוגליפים מצריים קבע את הקשר הלשוני ביניהם לבין השפה המצרית העתיקה קופטית, ועל כן הוא נחשב למייסד האגיפטולוגיה. קירכר היה מרותק מסינולוגיה, וכתב אנציקלופדיה על סין ועל התפשטות הנצרות הנסטוריאנית לערבות מרכז אסיה.

עבודתו של קירכר בגאולוגיה כללה מחקרים על הרי געש ומאובנים. כאחד האנשים הראשונים שצפו במיקרובים באמצעות מיקרוסקופ, הוא הקדים את זמנו בכך שהציע שמגפות נגרמו בגלל מיקרואוגניזמים מזהמים ואף הציע דרכים אפקטיביות למנוע את התפשטותן. קירכר גילה עניין רב בטכנולוגיה והמצאות מכניות ואחרות מיוחסות לו. בין השאר מיוחס לו המצאת השעון המגנטי הראשון, מספר אוטומציות והמגאפון הראשון. בטעות מיוחסת לו ההמצאה של פנס הקסם, אף על פי שהוא ביצע מחקר על עקרונות הנושא בחיבורו "Ars Magna Lucis et Umbrae".

חיבוריו בפילוסופיה נזנחו במהלך המאה ה-20, עם עליית קרנה של הרציונליזם של רנה דקארט. במהלך המאה ה-21 הם זכו לעדנה. הפילוסוף אדוארד וו. שמידט כינה אותו כ"אחרון אנשי האשכולות".

קירכר פרסם מספר רב של עבודות חשובות בתחומים רבים, כגון אגיפטולוגיה, גאולוגיה ותאוריה מוזיקלית. הגישה הסינקרטית שלו לא אפשרה כלל קיום גבולות שכיום נראים קונבנציאליים: חיבורו "Magnes", למשל, הוא לכאורה דיון על מגנטיות, אך הוא חוקר גם צורות אחרות של משיכה כמו כבידה ואהבה. אולי עבודתו הידועה ביותר של קירכר כיום היא "Oedipus Aegyptiacus" ‏(16521654), מחקר מקיף על אגיפטולוגיה ודת השוואתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Latium, 1671
  • Umberto Eco: Serendipities: Language and Lunacy. Columbia University Press (1998). ISBN 0-231-11134-7.
  • John Edward Fletcher: A brief survey of the unpublished correspondence of Athanasius Kircher S J. (1602–80), in: Manuscripta, XIII, St. Louis, 1969, pp. 150–60.
  • Fletcher, John E. A Study of the Life and Works of Athanasius Kircher, ‘Germanus Incredibilis’. Edited by Elizabeth Fletcher. Brill Publications, Amsterdam, 2011. ISBN 978-90-04-20712-7
  • Paula Findlen: Athanasius Kircher: The Last Man Who Knew Everything. New York, Routledge, 2004. ISBN 0-415-94016-8
  • John Edward Fletcher: Johann Marcus Marci writes to Athanasius Kircher. Janus, Leyden, LIX (1972), pp. 97–118
  • John Edward Fletcher: Athanasius Kircher und seine Beziehungen zum gelehrten Europa seiner Zeit Wolfenbütteler Arbeiten zur Barockforschung, Band 17, 1988.
  • John Edward Fletcher: Athanasius Kircher : A Man Under Pressure. 1988
  • John Edward Fletcher: Athanasius Kircher And Duke August Of Brunswick-Lüneberg : A Chronicle Of Friendship. 1988
  • John Edward Fletcher: Athanasius Kircher And His Correspondence. 1988
  • Edward Chaney: "Roma Britannica and the Cultural Memory of Egypt: Lord Arundel and the Obelisk of Domitian", in Roma Britannica: Art Patronage and Cultural Exchange in Eighteenth-Century Rome, eds. D. Marshall, K. Wolfe and S. Russell, British School at Rome, 2011, pp. 147–70
  • Godwin, Joscelyn: Athanasius Kircher's Theatre of the World: The Life and Work of the Last Man to Search for Universal Knowledge. Inner Traditions (2009). ISBN 978-1-59477-329-7
  • Michael John Gorman, Between the Demonic and the Miraculous: Athanasius Kircher and the Baroque Culture of Machines, unabridged version of essay published in The Great Art of Knowing: The Baroque Encyclopedia of Athanasius Kircher, ed. Daniel Stolzenberg, Stanford: Stanford University Libraries, 2001, pp. 59–70
  • Michael John Gorman, The Angel and the Compass: Athanasius Kircher's Magnetic Geography, in Paula Findlen, ed., Athanasius Kircher: The Last Man Who Knew Everything, New York, Routledge, 2004, pp. 229–249
  • Caterina Marrone, I geroglifici fantastici di Athanasius Kircher,Viterbo: Nuovi Equilibri, 2002, pp. 166, ISBN 88-7226-653-X.
  • Caterina Marrone, Le lingue utopiche,Viterbo: Nuovi Equilibri, 2004 [1995], pp. 338 ISBN 88-7226-815-X.
  • Schmidt, Edward W. :The Last Renaissance Man: Athanasius Kircher, SJ. Company: The World of Jesuits and Their Friends. 19(2), Winter 2001–2002.
  • Jean-Pierre Thiollet, Je m'appelle Byblos, Paris, H & D, 2005 (p. 254). ISBN 978-2-914266-04-8
  • Cybèle Varela: Ad Sidera per Athanasius Kircher. Rome, Gangemi, 2008. ISBN 978-88-492-1416-1
  • Zielinski, Siegfried. Deep Time of the Media. The MIT Press (April 30, 2008) ISBN 978-0-262-74032-6. p. 113-157.
  • Giunia Totaro, L'autobiographie d'Athanasius Kircher. L'écriture d'un jésuite entre vérité et invention au seuil de l'œuvre. Introduction et traduction française et italienne, Bern: Peter Lang 2009, p. 430 ISBN 978-3-03911-793-2.
  • Tiziana Pangrazi, La Musurgia Universalis di Athanasius Kircher, Firenze: Olschki 2009, pp. 206, ISBN 978-88-222-5886-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתנסיוס קירכר בוויקישיתוף