נסטוריאניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנשי דת נסטוריאניים ביום ראשון של הדקלים (איור מכנסייה נסטוריאנית בסין, מסביבות המאה ה-7)
תאולוגיה נוצרית
תומאס מאקווינס, מחשובי התאולוגים הנוצריים
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
האלוהות

השילוש הקדוש · האל האב · ישו · רוח הקודש
קרדו · פסוקית "ומהבן" · אריאניות
הסבליאניות · המקדוניות

כריסטולוגיה

לוגוס · אינקרנציה
דיופיזיטיות · מונופיזיטיזם/מיאפיזיטיות
דונאטיזם · מונותליטיזם · נסטוריאניזם
הלידה הבתולית · עליית ישו · הביאה השנייה

האדם והאל

החטא הקדמון · כפרה · פלאגיאניזם
חטא · שבעת החטאים · חסד · גאולה
פרדסטינציה · יוסטיפיקציה · קדוש
הסקרמנטים · טרנסובסטנציאציה

תאולוגים חשובים

טרטוליאנוס · אוריגנס · פוליקרפוס
אתנסיוס · בזיליוס הגדול · גרגוריוס מנזיאנזוס
הירונימוס · אמברוזיוס · אוגוסטינוס
יוחנן כריסוסטומוס · קירילוס האלכסנדרוני
ברנאר מקלרבו · תומאס אקווינס · אנסלם
לותר · צווינגלי · קלווין · וסלי

נֶסְטוֹרְיאניזם היא אחת ההשקפות שהנצרות סימנה כמינוּת.

נֶסְטוֹריוֹסיוונית: Νεστόριος;‏ 386451 לערך) היה תלמידו של תאודור ממופסואטיה (350428), שטען כי מקורו של ספר איוב אלילי, ספר שיר השירים הוא בעל משמעות חושנית, נבואות הברית הישנה שעל פי האורתודוקסיה הנוצרית מכוונות לישו, הן היסטוריות ומכוונות לדורותיהם; מרים אינה אם האלוהיםיוונית: Θεοτόκος, תאוֹטוֹקוֹס – יולדת האל), אלא אמו של ישו כבשר ודם (ביוונית כריסטוטוקוס – יולדת המשיח). דעה זו הייתה בניגוד לדעתו של הפטריארך של אלכסנדריה קירילוס האלכסנדרוני, שראה את בנה של מרים כזהה עם הבן האלוהי (הלוגוס), שהוא צאצא נצחי של האל-האב.

בשנת 428 קיבל נסטוריוס את משרת ארכיבישוף קונסטנטינופוליס, ולקח עמו את טענתו ודעתו של מורו, תיאודור ממופסואטיה בנוגע למרים – היינו, שהיא אמו של האנושי בישו בלבד ולא גם של האלוהי שבו, על פי טענת האורתודוקסיה. ב-430 כונס ברומא סינוד, שתבע מנסטוריוס לחזור בו, אך הוא סירב. על-מנת לפתור אחת ולתמיד את המחלוקת בין נסטוריוס לקירילוס האלכסנדרוני, כינס בשנת 431 הקיסר דאז, תאודוסיוס השני, ועידה אקומנית באפסוס שידועה כוועידת אפסוס. ועידת אפסוס גינתה ונידתה את נסטוריוס, שחזר למנזרו באנטיוכיה, וכעבור שלוש שנים הגלה אותו הקיסר ולנטיניאנוס השלישי (425455) לנווה מדבר בלוב, שם הוא מת.

חסידי נסטוריוס בנו כנסיות, תרגמו לסורית את התנ"ך וכתבי אריסטו וקלאודיוס גלנוס (רופא יווני קדום, יליד פרגמון שבאסיה הקטנה). דרך הנסטוריאנים עברו המדע, הפילוסופיה והרפואה היווניים לערבים. הנסטוריאנים העבירו את מרכזם לניסיביס שבפרס. הכנסייה העצמאית שהקימו, הכנסייה האשורית, נקראה "כנסיית המזרח" או "הכנסייה הנסטוריאנית-אשורית". כנסייה זו שגשגה עד המאה ה-13, אבל מאז הצטמצמה מאד.

על פי ההשערה הרווחת, כיום יש לכנסייה זו כ-100,000 מאמינים, המרוכזים במזרח התיכון (בעיקר בעיראק), בארצות הברית ובמספר מדינות אחרות. ראש הכנסייה הנסטוריאנית מכונה "הפטריארך של בבל"; בעבר ישב בבגדד, וכיום מושבו בארצות הברית. חברי הכנסייה מבקשים כי הכנסייה תכונה הכנסייה "האשורית" וכי מאמיניה יכונו "אשורים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.