את חכי לי ואחזור

"את חכי לי ואחזור" (במקור הרוסי: "Жди меня", "חכי לי") הוא שיר שנכתב על ידי המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב ב-1941 כדי לעודד את החיילים הרוסים שלחמו בחזית בתקופת מלחמת העולם השנייה. השיר זכה לשני תרגומים לעברית (של אברהם שלונסקי ושל שלמה אבן שושן) והולחן על ידי שלמה דרורי בתקופת שירותו בבריגדה היהודית באיטליה. השיר נחשב כמשקף בצורה נאמנה ואמיתית את געגועי הלוחמים בחזית לנשותיהם וחברותיהם והוא נקשר במיוחד ללוחמי הבריגדה שנותקו לתקופה ארוכה ממשפחותיהם.

ההיסטוריה של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטין סימונוב, שהיה סופר, משורר, תסריטאי ומחזאי, החל לכתוב שירים כבר ב-1935. עם גיוסו לצבא הרוסי שירת תחילה ככתב צבאי ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה לקומיסר גדודי והשתתף במלחמה עד סיומה בברלין. במהלך המלחמה המשיך לכתוב שירים ומחזות, ובמקביל לחיי הנישואים שלו ניהל מערכת יחסים עם שחקנית תיאטרון בשם ולנטינה פולוביק. כחלק מהחיזור אחריה כתב ב-1941 מחזור שירים שהתפרסם בשם "עמך ובלעדייך" וכלל את השיר "חכי לי".

סימונוב קרא את השיר בפני החיילים ובהמשך פרסם אותו בביטאון הכוכב האדום והקריא אותו ברדיו. השיר נפוץ במהרה ברחבי רוסיה, ורבים שמרו עותק שלו בכיסם^[1]. הפופולריות של השיר נבעה מכך שנגע בכאבם של החיילים בשל המרחק מהבית, הגעגועים והפחד מהמוות, וזאת בניגוד לרוב השירים שפורסמו באותה תקופה, שפיארו ורוממו את גבורת הצבא האדום.

ב-1943 תורגם השיר לעברית על ידי שניים:

התרגומו של שלמה אבן שושן שמר על השם המקורי "את חכי" וכן נצמד לתרגום מדויק מרוסית. תרגום זה פחות התפרסם.
בתרגומו של אברהם שלונסקי שונה שם השיר ל"את חכי לי ואחזור" וכן ננקטה גישה יותר חופשית בתרגום השיר. גרסה זו של השיר פורסמה לכבוד הניצחון בקרב סטלינגרד.

באותה שנה נחשף שלמה דרורי (אז סולומון דויטשר) לשיר (בתרגומו של שלונסקי), בעת שהיה בשמירה בנמל חיפה במסגרת שירותו בלהקת הבידור מעין זה של הבריגדה היהודית^[2]. קריאת המילים יצרה בראשו לחן, ומכיוון שלא ידע תווים, פגש בבוקר שלמחרת השמירה את חברו לצוות הבידור, צבי בן יוסף, שהפך את הלחן לתווים. שיר זה הפך לחלק מהרפטואר של הלהקה והושר על ידי דרורי. יחד עם הבריגדה יצאה הלהקה לאיטליה, ובזמן שהופיעו בעיר בארי התברר לדרורי שאימו, עימה ניתק הקשר בתחילת המלחמה, נמצאת בקהל. בשל ההתרגשות מהפגישה לא הצליח דרורי לשיר את השיר באותו ערב.

מספר שנים לפני פטירתו של דרורי ב-2010 ביקר אותו בארץ אלכסיי קיריליץ' (בנו של מחבר השיר סימונוב), שאמר שהלחן שיצר לשיר של אביו היה היפה ביותר מבין 25 לחנים בעולם^[3].

בנוסף לביצועו המקורי של שלמה דרורי התפרסם השיר בביצועיהם של אריק לביא ושמשון בר-נוי.

ב-2023 פורסם על תרגום נוסף של השיר על ידי בוריס ארנבורג^[4].

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ראשון	בית שני	בית שלישי
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזׂר, אַךְ חַכִּי הֵיטֵב. אַתְּ חַכִּי לִי גַם בִּקְדׂר מִסַּגְרִיר הַלֵּב. אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים, אַתְּ חַכִּי בַּחֹם, אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם. אַתְּ חַכִּי, חַכִּי וְלוּ לֹא יָבוֹא מִכְתָּב, אַתְּ חַכִּי, אִם גַּם יִלְאוּ הַמְחַכִּים לַשָּׁוְא.	אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזׂר, וְאָרוּר הַסָּח בְּבִטְחָה גְמוּרָה לֵאמׂר: "מֵת הוּא... וְנִשְׁכָּח..." יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב כִּי אֵינֶנִּי חַי, יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא כָּל רֵעַי, אַחַי, וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מָר זֵכֶר נִשְׁמָתִי... אַתְּ חַכִּי וְכוֹס נִמְהָר אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.	אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזׂר – חַי אֶחְזוֹרָה, חַי! הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמׂר: "נֵס הוּא, בְּוַדַּאי!" הֵמָּה לֹא חִכּוּ, וְאֵיךְ בִּין תָּבִין נַפְשָׁם, כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ הִצַּלְתִּנִי שָׁם. אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע רַק אֲנִי וָאַתְּ: כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ.