בוב גוצ'יונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוב גוצ'יונה
Bob Guccione
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בדצמבר 1930
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 2010 (בגיל 79)
פלאנו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית בלייר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט צ'ארלס ג'וזף אדוארד סבאטיני גוצ'יונהאנגלית: Robert Charles Joseph Edward Sabatini Guccione;‏ 17 בדצמבר 193020 באוקטובר 2010) היה צלם ומוציא לאור אמריקאי. מייסדו של המגזין "פנטהאוז" בשנת 1965. המגזין נוצר בכוונה להתחרות במגזין "פלייבוי" של יו הפנר, באמצעות תוכן הנוטה יותר לכיוון הפורנוגרפיה

ב-1982 נאמד הונו ב-400 מיליון דולר והוא היה הבעלים של אחת האחוזות הכי גדולות במנהטן. גוצ'יונה ביצע כמה עסקאות לא מוצלחות ועם התפשטות הפורנוגרפיה באינטרנט הצלחתו דעכה ובשנת 2003 הכריז על פשיטת רגל והתפטר מתפקידו כיושב ראש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוצ'יונה נולד בברוקלין, ניו יורק. הוא בן למוצא סיציליאני וגודל כקתולי בברגן שבניו ג'רזי. אביו, אנתוני, היה רואה חשבון ואמו, נינה, הייתה עקרת בית. את לימודיו התיכוניים סיים ב"אקדמיית בלייר" שבניו ג'רזי.

בנעוריו נישא גוצ'יונה לליליאן בייקר ולזוג נולדה בת, טונינה. גוצ'יונה עזב את אשתו ובתו ועבר לאירופה כדי לעסוק בציור. הוא פגש לבסוף אישה בריטית בשם מוריאל ועבר ללונדון שם הם התחתנו. לזוג היו ארבעה ילדים: רוברט ג'וניור, נינה, טוני וניקי.

על מנת לכלכל את משפחתו גוצ'יונה ניהל רשת של מכבסות אוטומטיות עד שהתקבל לעבודה כקריקטוריסט בשבועון האמריקאי "The London American".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין "פנטהאוז" החל להתפרסם בשנת 1965 באנגליה ובשנת 1969 הופץ גם באמריקה הצפונית. המגזין נועד להתחרות ב"פלייבוי", אך בזמן שפלייבוי התמקד בנושאים מסוימים המגזין של גוצ'יונה הציע תוכן וכתיבה חוקרת ומעמיקה שהתמקדה בטיוחים וסקנדליים ממשלתיים על ידי כתבים כדוגמת סימור הרש.

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 חווה המגזין תקיפות מצידן של קבוצות פמיניסטיות. בנוסף נמתחה על גוצ'יונה ביקורת בכך שהוא לא מסקר ספורט בכלל בניגוד לשאר מגזיני הגברים ומתמקד בעולם האומנות. בתחילת ימי המגזין גוצ'יונה התקשה למצוא צלמים מקצועיים וצילם את התמונות במגזין בעצמו.

סגנון הצילום במגזין היה שונה ממגזיני גברים אחרים של תקופת השחרור המיני של שנות ה-70 של המאה ה-20 והיו חושפניים יותר והראשונים שהראו שיער ערווה נשי במגזין.

במהלך השנים, פנטהאוז הציג מספר של תמונות עירום, שחלקן היו מאושרות לפרסום וחלקן לא אושרו, של סלבריטאיות שהצטלמו בתחילת הקריירה שלהן כדוגמת מדונה וונסה ויליאמס. במקרה של ויליאמס, לאחר פרסום התמונות היא התפטרה מתואר מיס אמריקה לשנת 1984. גיליון ספטמבר של שנת 1984 הכיל תמונות של ויליאמס לראשונה יחד עם תמונות של השחקנית טרייסי לורדס שמאוחר יותר התגלה כי הייתה בת 15 בלבד בזמן שהתמונות צולמו. 

בתחילת שנות השבעים גוצ'יונה השקיע בסביבות 45 מיליון דולר בשיפוץ מלון יוקרה ברייקה שביוגוסלביה. והשקיע בנוסף עוד חצי מיליון דולר על פרסום המלון. המלון נפתח לראשונה בשנת 1972 ובין אורחיו נמנה נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין. המלון פשט רגל שנה לאחר מכן.

בשנת 1976 גוצ'יונה השתמש ב-17.5 מיליון דולר מהונו הפרטי כדי לממן את הפקת הסרט "קליגולה" בכיכובם של מלקולם מקדואל, הלן מירן, ג'ון גילגוד ופיטר או'טול. הסרט, שיצא ב-1979, הופק באיטליה ובוים על ידי טינטו בראס.

ב-1982 ג'וציונה נכנס לרשימת 400 העשירים השנתית של מגזין "פורבס" והונו נאמד ב-400 מיליון דולר.

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכן שבמגזין זכה להכרה בכמה מוסדות אקדמיים ובשנת 1975 גוצ'יונה זכה להוקרה על ידי אוניברסיטת ברנדייס על התמקדותו בתכנים אקטואליים של אותה תקופה כגון מלחמת וייטנאם.

באפריל 1978 זכה גוצ'יונה לתואר "המוציא לאור של השנה" על ידי אגודת המפיצים העצמאיים של החוף האטלנטי.

ב-2013 הבמאי בארי אבריץ' ביים סרט שעסק בחייו של גוצ'יונה ונקרא "Filthy Gorgeous: The Bob Guccione Story". הסרט הופק על ידי ג'רמי פרומר וריק שוורץ. הסרט הוקרן לראשונה ב-9 בספטמבר 2013 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו.

התפטרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר עסקאות ענק שנכשלו גרמו להפסדים של מיליוני דולרים מכספו של גוצ'יונה. בניסיון להעלות את המכירות גוצ'יונה ניסה לגרום למוניקה לווינסקי שהייתה בכותרות באותה תקופה לדגמן עבור המגזין, אך ללא הצלחה. המגזין גם החל לפרסם תוכן מיני בוטה יותר. בנוסף, גדילת האינטרנט בסוף שנות ה-90 והגישה לפורנוגרפיה בחינם גרמה לירידה בתפוצת המגזין ובהכנסותיו.

ב-2003 חברת ההוצאה לאור של המגזין הכריזה על פשיטת רגל וגוצ'יונה התפטר מתפקידו כיושב ראש ומנכ"ל חברת "Penthouse International, Inc". המגזין ממשיך להתפרסם גם כיום.

עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוצ'יונה הקים מגזינים נוספים כגון "Omni", "Longevity" ו-"Viva". גוצ'יונה העסיק את אנה וינטור בעבודתה הראשונה בתור עורכת אופנה במגזין שלו, "Viva". גוצ'יונה היה בין המשקיעים בסרטים " צ'יינה טאון" ו"ויומו של הארבה". 

מאוחר יותר הקים גוצ'יונה את "Penthouse Forum" שהיה מגזין עם יותר כתבות תוכן וטורים אישים מאשר תמונות ארוטיות. בין 1994 ל-1998 פורסם מגזין "Penthouse Comix" שהכיל רצועות קומיקס ארוטיות. המגזין פורסם במשך 32 גיליונות עד שבוטל לבסוף אך המשיך להתפרסם בגרסות אחרות. המגזין פורסם באנגליה, צרפת, איטליה, גרמניה, יוון, ניו זילנד, אוסטרליה, דרום אפריקה, מקסיקו והגרסה הספרדית הגיעה למאה גליונות ב-2010.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 עבר גוצ'יונה ניתוח לטיפול בסרטן בגרונו ומאוחר יותר אובחן כחולה סרטן ריאה סופני ומת ב-20 באוקטובר 2010, חודשיים לפני יום הולדתו ה-80. גוצ'יונה נפטר בבית חולים בעיר פלאנו שבטקסס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]