לדלג לתוכן

בוב מקדונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוב מקדונל
Bob McDonnell
מקדונל ב-2010
מקדונל ב-2010
לידה 15 ביוני 1954 (בן 70)
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא רוברט פרנסיס מקדונל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל וירג'יניה ה־71
16 בינואר 2010 – 11 בינואר 2014
(4 שנים)
סגן מושל וירג'יניה ביל בולינג
התובע הכללי של וירג'יניה ה־44
14 בינואר 2006 – 20 בפברואר 2009
(3 שנים)
תחת מושל וירג'יניה טים קיין
→ גודית' ג'גדמן
ביל מימס ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז הבחירה ה-84
8 בינואר 1992 – 14 בינואר 2006
(14 שנים)
→ גלן מקלנן
סאל איאקוינטו ←
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט פרנסיס מקדונל (באנגלית: Robert Francis McDonnell;‏ ‏נולד ב־15 ביוני 1954) הוא עורך דין, איש עסקים, איש מנהל באקדמיה, איש צבא לשעבר, ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1992–2006, לאחר מכן ועד 2009 כתובע הכללי ה-44 של מדינתו, ובשנים 2010–2014 כמושל וירג'יניה ה-71.

מקדונל נולד בפילדלפיה, ושירת כקצין בדרגת לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית. הוא נבחר לתפקיד המושל לאחר שבמסע הבחירות שלו עשה שימוש בסיסמה "Bob's for Jobs" (בוב למען המשרות). הוא הביס את חבר הסנאט המדינתי מטעם המפלגה הדמוקרטית קריי דידס בהפרש של 17 אחוזים בבחירות של 2009, שעמדו בסימן המיתון הגדול. מקדונל ירש בתפקיד את הדמוקרט טים קיין, שנמנע ממנו להתמודד על תקופת כהונה שנייה כמושל עקב הגבלת כהונה בחוקת וירג'יניה.

לאחר שהושבע כמושל, קידם מקדונל הפרטה וקידוחים ימיים מול חופי וירג'יניה. הוא פעל להרחבת החוזה למיקור חוץ של מערכות המחשוב של המדינה ושאף לממן שיפורים בתחבורה באמצעות מכירת נכסים, כולל הצעה למכירת חנויות למשקאות חריפים שהופעלו על ידי הרשות לפיקוח על משקאות חריפים של וירג'יניה. שיעור האבטלה במדינה ירד מ-7.4 אחוזים בינואר 2010 כאשר הושבע מקדונל כמושל, ל-5.2 אחוזים בדצמבר 2013, זאת בהשוואה לירידת שיעור האבטלה הלאומי באותה תקופה מ-9.8 אחוזים ל-6.7 אחוזים.

בינואר 2014 הואשמו מקדונל ורעייתו מורין בהליך משפטי פדרלי באשמת שחיתות כאשר קיבלו מתנות והלוואות מאיש עסקים מווירג'יניה. הם הורשעו ברוב סעיפי האישום על ידי חבר מושבעים פדרלי בספטמבר אותה שנה. מקדונל, שהיה ראשון מושלי וירג'יניה שהואשם והורשע בעבירה, נידון בינואר 2015 לשנתיים מאסר שלאחריהם היה אמור להיות שנתיים בשחרור על-תנאי. לאחר גזר הדין הוא שוחרר בערבות לצורך הערעור. ביוני 2016 הפך בית המשפט העליון של ארצות הברית פה אחד את הרשעתו של מקדונל על פיה, והחזיר את התיק לבית המשפט בערכאה הנמוכה. פחות משלושה חודשים לאחר מכן, הודיעה מחלקת המשפטים של ארצות הברית שהם לא יגישו את התיק שוב ופעלו לביטול ההרשעות נגד מקדונל ורעייתו. עלות ניהול כל התיק הגיעה ל-27 מיליון דולר.

כיום משמש מקדונל כפרופסור באוניברסיטת ריג'נט. הוא מנהל את קבוצת מקדונל, חברה לייעוץ מקרקעין, יחד עם אחותו.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוב מקדונל נולד בפילדלפיה, כבנם של אמה ב. מטה (לבית מילר) וג'ון פרנסיס מקדונל.[1] כשהיה בן שנה עברה המשפחה למחוז פיירפקס שבווירג'יניה. במשך ארבע שנים בתקופת ילדותו הוא גדל בגרמניה לאחר שאביו, קצין בחיל האוויר של ארצות הברית, הוצב שם.[2] אימו של מקדונל עבדה במאונט ורנון. ב-1972 הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון על שם הבישוף אירטון באלכסנדריה.

מקדונל למד באוניברסיטת נוטרדאם שבסאות' בנד, אינדיאנה במסגרת מלגה של גיס האימונים לקציני מילואים, וב-1976 סיים תואר בוגר אוניברסיטה במנהל עסקים.[2] מיד לאחר מכן הוא שירת כקצין אספקה רפואית בצבא ארצות הברית במשך ארבע שנים.[3] בשירותו הצבאי הוא היה מוצב במרפאות בגרמניה בשנים 1976 - 1979, ולאחר מכן ועד 1981 בניופורט ניוז שבווירג'יניה.[2][4]

במקביל הוא למד בלימודי ערב, וב-1980 קיבל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בוסטון.[2] לאחר סיום שירותו הצבאי ב-1981, עבד מקדונל בתאגיד האמריקאי לאספקה לבתי החולים.[5]

מסלול הקריירה של מקדונל עבר מעסקים למשפטים ולמדיניות ציבורית כאשר הוא בחר ללמוד בתוכנית ללימודי תואר משותף באוניברסיטה של רשת השידור הנוצרית, שכיום ידועה בשם אוניברסיטת ריג'נט, שם הוא סיים ב-1989 תואר בוגר אוניברסיטה ותואר במשפטים.[6] במהלך לימודיו שם, התמחה מקדונל אצל חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, הרפובליקני ג'רי לואיס מקליפורניה.[7]

חבר בית הנבחרים של וירג'יניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 התמודד מקדונל בבחירות לבית הנבחרים של וירג'יניה, ונבחר לאחר שהביס את נציג המפלגה הדמוקרטית המכהן, גלן מקלנן ביחס קולות של 53 מול 47 אחוזים.[8] ב-1993 הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת כאשר התמודד מול תומאס קירנס וניצח אותו ביחס קולות של 64 מול 36 אחוזים.[9] בשנים 1995, 1997, 2001 ו-2003 הוא נבחר מבלי שניצבו מולו מתמודדים יריבים, ובסך הכול הוא כיהן בבית הנבחרים בשבע תקופות כהונה. הבחירות של 1999, בהן הוא התמודד מול היריב הפופולרי, שריף פרנק דרו, היה מסע הבחירות היקר ביותר שנערך אי פעם לנציג בבית הנבחרים בהיסטוריה של וירג'יניה. הסכום הכולל של יותר מ-985,000 דולר שבר שיאים קודמים. מקדונל ייצג את מחוז הבחירה ה-84 בוירג'יניה ביץ'. על פי הסדר שהיה בתוקף בשנים 2001-1998 בין נציגי בית הנבחרים הדמוקרטים והרפובליקנים, היה מקדונל יושב ראש הוועדה לנהר צ'ספיק ויובליו בשנים 2001-2000. ב-2003 הוא נבחר כיושב ראש ועדת בתי המשפט. בשנים 2005-2000 הוא שימש כחבר ועדת הכללים, וכן היה עוזר מנהיג הרוב.[6][10] בזמן כהונתו בבית הנבחרים, המשיך מקדונל לשרת בכוחות המילואים של צבא ארצות הברית כקצין משפטי עד לפרישתו בדרגת לוטננט קולונל ב-1997. ב-1994 היה מקדונל שותף לקידום יוזמת החקיקה לביטול האפשרות לחנינה למורשעים בעברות פליליות.

התובע הכללי של וירג'יניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 התמודד מקדונל על משרת התובע הכללי של וירג'יניה. את מסע הבחירות שלו הוא ניהל על בסיס סוגיות שכללו את ההגנה על ילדים מפני תקיפות מיניות, אכיפת חוקי הסמים, גניבת זהויות, וטרור. תוצאות הבחירות הראשוניות הצביעו על יתרון שלו בהיקף של 323 קולות מתוך 1.9 מיליון בעלי זכות בחירה, מול יריבו, חבר הסנאט של וירג'יניה, הדמוקרט קריי דידס. דידס דרש ספירת קולות חוזרת, שהחלה ב-20 בדצמבר. החלטת בית משפט הגבילה את הספירה החוזרת לעיבוד מחדש של חישובי הקולות ולא לבחינה פרטנית של טופסי ההצבעה שנסרקו באופן אופטי.[11] לאחר שהמספרים הגולמיים הראו על 37 קולות נוספים לטובת מקדונל, ושדידס לא היה יכול בכל מקרה להירשם כמנצח, הוא הודה בהפסדו, וכך הוכרז מקדונל כמנצח בהפרש של 323 קולות.

תקציב מסע הבחירות של מקדונל עלה על זה של דידס בכמעט מיליון דולר.[12] ב-14 בינואר 2006 הוא הושבע לתפקידו לצד המושל הדמוקרטי טים קיין וסגן המושל הרפובליקני ביל בולינג.

ב-2007 היה למקדונלד תפקיד מפתח במשא ומתן המוקדם על חבילת התחבורה שהייתה סוגיית מפתח שבמחלוקת באספה הכללית של וירג'יניה. בסופו של דבר הוכרזה חבילה זו כנוגדת את החוקה על סמך ההסתייגויות שהגיש נגדה סנאטור רפובליקני.[13]

טרם הצגת "מופע האומנות של עובדות תעשיית המין" בקולג' ויליאם ומרי ב-2008, אסר מקדונל את מכירת הספרים של הקבוצה בתחומי המוסד.[14] הוא נקט בעמדה בתביעת המקרקעין של הקבוצה הפורשת של האפיסקופלים של צפון וירג'יניה על פני זו של הדיוקסיה האפיסקופלית של וירג'יניה להשבת רכוש הכנסייה.

בפברואר 2009 התפטר מקדונל מתפקידו כתובע הכללי כדי להקדיש את כל זמנו למסע הבחירות על משרת מושל וירג'יניה.[15]

מסע הבחירות לתפקיד המושל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל הודיע על ריצתו לתפקיד מושל וירג'יניה בכינוס נערי הלגיון האמריקאי של וירג'יניה ב-2007, ובכך היה לתובע הכללי השביעי שהתמודד על תפקיד המושל. מועמדי המפלגה הרפובליקנית לתפקידי הממשל המדינתי, כולל לתפקיד המושל, נבחרו בוועידת הרפובליקנים המדינתית, ולא בבחירות מקדימות.[16]

פחות משבועיים לאחר מכן, ניצח קריי דידס בבחירות המקדימות של מפלגתו, ובכך נוצרה התמודדות חוזרת זהה לזו שהייתה ארבע שנים קודם לכן על תפקיד התובע הכללי. בראשית יוני 2009 רשם דידס לזכותו יתרון קל ביחס של 47 מול 41 אחוזים בסקר דעת קהל של רסמוסן ריפורטס.[17] בהמשך מערכת הבחירות, נטו תוצאות הסקרים יותר לטובתו של מקדונל, כשבכמה מהם הוא הוביל.[18]

כאשר פרסם הוושינגטון פוסט את התזה של מקדונל שכתב באוניברסיטת ריג'נט, בה הוא תיאר נשים עובדות ופמיניסטיות כ"מזיקות" למשפחה ואמר שמדיניות הממשלה צריכה להעדיף זוגות נשואים על פני "חולקי דיור משותף, הומוסקסואלים או זנאים",[19] ההובלה שלו התנדנדה סביב שני אחוזים בלבד.[20] אך עם התקרב יום הבחירות, צבר מסע הבחירות של מקדונל תאוצה. בבחירות הכלליות הוא הביס את דידס ביחס קולות של 59 מול 41 אחוזים וקיבל את התוצאה הגבוהה ביותר של כל המועמדים למשרת המושל מאז 1961.[21] בה בעת, לשני התפקידים הבכירים הנוספים בממשל המדינתי, סגן המושל והתובע הכללי, נבחרו גם רפובליקנים.[22]

סוגיות במערכת הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקלים הפוליטי והכלכלי שעמד בסימן המיתון הגדול, הבטיח מקדונל שסדר העדיפויות שלו כמושל יהיה תעסוקה לתושבי וירג'יניה, תוך שהוא עשה שימוש בסיסמאות בחירות דוגמת "Bob's for Jobs" (בוב למען המשרות). הוא תמך בחוקי הזכות לעבוד (Right-to-work law), בעלות נמוכה לפעילות הממשל, ופישוט חוקי המס.[23] כמי שהתגורר בחלקים שונים של וירג'יניה, שלטי התעמולה שלו לצידי הדרכים השתנו על פי המיקום הגאוגרפי, ותיארו אותו כבן המקום הרלוונטי.[24]

אסטרטגיית מסע הבחירות של מקדונל התמקדה בסוגיות כלכליות, תחבורתיות ושל בטיחות הציבור.[25] סעיפי המצע שלו כללו יוזמות למשרות חדשות, חיזוק התיירות, הכנסת האורחים ותעשיית הסרטים במדינה, הפיכת האי וולפס (אנ') לנמל החלל המסחרי המרכזי של ארצות הברית, והרחבת צמיחתה של וירג'יניה הכפרית.

בתחום החינוך, הוא הציע העברת 480 מיליון דולר בשנה מגופי המנהל החינוכיים והעברת ישירות לבתי הספר, הקמת בתי ספר מקצועיים בהתמחויות ספציפיות כדי לענות על דרישות ענפי התעשייה, הרחבת ההוראה המקוונת באמצעות בתי ספר וירטואליים, ותמיכה בתוכניות הפיקוח החינוכי.[26] לעיתים קרובות הביע מקדונל את תמיכתו ברעיונות של הנשיא ברק אובמה להרחבת האפשריות של בחירות הוריות באמצעות בתי ספר בזיכיון.[27]

הפלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמי שזיהה עצמו כמתנגד לזכות להפלה מלאכותית, ניהל מקדונל מערכה כמתנגד להפלות מרצון. הוא לא נתן עדיפות לציפיות מקובלות להפלות במקרים של אונס וגילוי עריות.[28] עוד בימיו כמחוקק, הוא היה מוביל מרכזי ביוזמות חקיקה לאיסור הפלות בשליש האחרון של ההריון, וכן חקיקה שתדרוש הסכמה הורית להפלות של קטינות.[29]

אנרגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל טען לטובת הפיכתה של וירג'יניה כבירת האנרגיה של החוף המזרחי. הוא תמך בקידוחים ימיים מול חופי וירג'יניה, ובה בעת פיתוח טכנולוגיות להפקת אנרגיה באמצעות אנרגיית רוח, אנרגיה סולארית, ביומסה ואנרגיות מתחדשות אחרות.[30] הוא גם התכוון להרחיב את ההשקעות באנרגיות מתחדשות ולתמרץ יצירת מקומות עבודה ירוקים.

חוקי הנשק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי ארגון ראשי העיריות נגד כלי נשק בלתי חוקיים, שלח מקדונל מכתבים למושלי שאר המדינות ודחק בהם ללכת בעקבות מדינתו בסגירת הפרצות שאפשרו לאנשים בלתי יציבים נפשית לרכוש כל נשק. לאחר הטבח בווירג'יניה טק ב-2007, הפכה וירג'יניה את סוגיית הנשק למרכזית. במכתבו כתב מקדונל: "אני מאמין שאנו יכולים לעבוד ביחד כדי לעזור למנוע מעשים כאלו מלהתרחש שוב במקום כלשהו בארצנו. אני כותב כדי לבקש את תמיכתכם במתן מידע קריטי למערכת הלאומית לבדיקה מידית של רקע פלילי (National Instant Criminal Background Check System)".

את מסע הבחירות שלו ניהל מקדונל כתומך בזכות לשאת כלי נשק. הוא החזיק בדירוג A של איגוד הרובאים הלאומי וזכה לתמיכתם.[31]

זכויות להט"ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל התנגד לנישואים של זוגות מאותו המין. הוא קידם תיקון לחוקת וירג'יניה שבה יוגדרו נישואים בין גבר אחד לאישה אחת.[32]

מריחואנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדודנל התנגד להפיכת הקנאביס לחוקי. בהמשך הוא חתם על חוק להפללת השימוש בקנבינואידים סינתטיים. החוק אושר בשני בתי האספה הכללית של וירג'יניה ועל ידי שתי המפלגות.

תחבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הבחירות של מקדונלד נסוב גם על תחום התחבורה, סוגיה מרכזית באזורים צפופים בווירג'יניה, וקידם הוצאת 3 מיליארד דולר באיגרות חוב לטובת התחבורה שאושרו על ידי האספה הכללית של וירג'יניה ב-2007, אך לא תוקצבו עם מקורות ההכנסה, מודרניזציה של מחלקת התחבורה, ועידוד שותפויות ציבוריות-פרטיות לשיפור התשתיות.[33]

שקיפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל מתח ביקורת על המושל טים קיין על כך שלא חשף את סדר היום המלא שלו, ועל הפיכת הופעותיו מחוץ למדינה כיושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית. מקדונל אמר, "האזרחים חייבים להיות בטוחים שהמושל ממלא את התפקידים שאליהם הוא נבחר. המושל הוא ראש הרשות המבצעת של וירג'יניה, ומייצג את הקהילה בכל זמן ובכל עת". על כל פנים, במרץ 2010 נמתחה על מקדונל ביקורת דומה על כך שחשף מעט מאוד פגישות או הופעות פוליטיות בסדר היום שלו.[34]

התזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזה שכתב מקדונל ב-1989 במסגרת לימודיו באוניברסיטת ריג'נט הייתה מסמך באורך של 93 עמודים שנשא את הכותרת "חזון המשפחה של המפלגה הרפובליקנית: הנושא המרתק של העשור".[35] בעבודה נסקרה עליית מספר מקרי הגירושים והלידות מחוץ לנישואים, ונבחנו צעדי המדיניות הציבורית שהיו עשויות לתרום לשינויים אלו והפתרונות המוצעים. העבודה משכה תשומת לב במהלך מערכת הבחירות בשל סדר היום בן 15 הנקודות שהיא התוותה, כולל 10 נקודות שמקדונל דחף ליישומם במהלך שנותיו כמחוקק בווירג'יניה, זאת על פי ניתוח עיתונאי.[36]

סדר היום כפי שהותווה בתזה כלל התנגדות להפלות מלאכותיות, תמיכה בשיטת השוברים בחינוך וב"נישואי ברית" (Covenant marriage), ומדיניות מיסוי להעדפת משפחות הטרוסקסואליות.[37] בתזה כתב מקדונל ש"מדיניות הממשלה צריכה להעדיף זוגות נשואים על פני 'חולקי דיור משותף, הומוסקסואלים או זנאים'". הוא "תיאר נשים עובדות ופמיניסטיות" כמזיקות למשפחה.[36]

מקדונל גם "מתח ביקורת על פסק הדין גריזוולד נגד קונטיקט (Griswold v. Connecticut) מ-1965, שהגדיר את השימוש באמצעי מניעה כחוקי, בכותבו ש"טבעו הבסיסי של אדם רע מנעוריו, וכאשר מימוש החירות מקבל צורה של פורנוגרפיה, שימוש לרעה בסמים והומוסקסואליות, הממשלה חייבת לרסן, להעניש ולהרתיע".

מקדונל הגיב למאמר, בציינו "שווירג'יניה תשפוט אותי על 18 שנותי כמחוקק וכתובע כללי ועל התוכניות הספציפיות שהצגתי לקראת העתיד שלנו - לא על עבודה אקדמית מלפני עשרות שנים שכתבתי כסטודנט במהלך תקופתו של רונלד רייגן ושלא חשבתי עליה במשך שנים".[36]

הוושינגטון פוסט דיווח שמקדונל טען: "כמו כל אחד, השקפותיי בסוגיות רבות השתנו ככל שהתבגרתי". הוא אמר שעמדתו שהלכה והתפתחה על המשפחה הוצגה באופן הטוב ביותר ברפורמת חקיקת הרווחה שלו מ-1995, שם הוא "פעל לכלול את מעונות היום בהצעת חוק כדי שנשים תוכלנה לקבל חופש רחב יותר כדי לעבוד".[36]

ארגון מסע הבחירות ומימונו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה מסע הבחירות של מקדונל מוקם בריצ'מונד. בדוח המימון של הקמפיין מ-15 בספטמבר 2009 צוין שהוא קיבל תרומות מכמעט 1,500 תורמים חדשים בהשוואה לדידס, בסך הכול 6,329 תורמים שמתוכם 4,946 חדשים.[38] במהלך מסע הבחירות, התרומה האישית הגדולה למקדונל הייתה של איל הפחם לשעבר ריצ'רד בקסטר גיליאם, שהיה גם התורם החמישי בגודלו לאחר לשכת הסחר של ארצות הברית. מקדונל קיבל 1.5 מיליון דולר ממגזר האנרגיה ומשאבי הטבע, כולל 622,198 דולר מבעלי אינטרסים בכריית הפחם.

מטה הבחירות של מקדונל הדפיס מגוון של סטיקרים שפנו לקבוצות אינטרסים רבות, כולל "נשים למען מקדונל", "ספורטאים למען מקדונל" ו"עצמאיים למען מקדונל". כמה מהם פנו למגוון של קבוצות מיעוט בכל רחבי וירג'יניה. כמה מהם הציגו קמעות של מבחר אוניברסיטאות ציבוריות כמו אוניברסיטת וירג'יניה, וירג'יניה טק, אוניברסיטת ג'יימס מדיסון, המכון הצבאי של וירג'יניה ואוניברסיטת אולד דומיניון. סטיקרים עם הכיתוב "אירים למען מקדונל" הודפסו עבור תושבי וירג'יניה נבחרים שלמדו באוניברסיטת נוטרדאם. שלטי התעמולה שהוצבו בצידי הדרכים גוונו על פי המיקום הגאוגרפי שלהם, ותיארו אותו כבן המקום הרלוונטי.[24] הועלה חשד שמקדונל כשל בדיווח על מתנות בנוגע למתנה של 15,000 דולר מתורם מרכזי למסע הבחירות שלו, ג'וני ויליאמס האב, שנועד לכסות את עלות הכיבוד לחתונת בתו של מקדונלד. מקדונל עצמו שילם 8,000 דולר עבור הכיבוד והחזר של 3,500 דולר עבור תשלום יתר שהוא החזיר לו ולא לבתו.[39] בחוקי וירגיניה נדרשת חשיפה ציבורית של כל מתנה שניתנת לפקידי ציבור בסכום של מעל 50 דולר.[40]

תומכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל זכה לתמיכתם של שילה ג'ונסון, השותפה לייסוד ערוץ BET והבעלים של קבוצת כדורסל הנשים וושינגטון מיסטיקס;[41] קבוצת הפעולה הפוליטית של לשכת החוואים של וירג'יניה, שמייצגת יותר מ-147,000 חברים;[42] איגוד המתווכים של וירג'יניה, האיגוד המקצועי הגדול ביותר במדינה עם יותר מ-33,000 חברים;[43] ליגת איגודי האשראי של וירג'יניה, איגוד מקצועי שמייצג את 194 איגודי האשראי ללא רווח ואת 3 מיליון החברים-בעלים שלו המתגוררים בווירג'יניה;[44] סניף וירג'יניה של הפדרציה הלאומית של העסקים העצמאיים, קבוצה שחבריה כוללים יותר מ-6,000 עסקים קטנים ברחבי המדינה;[45];ואיגוד הרובאים הלאומי שהפך על פניה את תמיכתו בדידס במערכת הבחירות של 2005 לתפקיד התובע הכללי.[46]

מושל וירג'יניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקדונל בטקס השבעתו כמושל וירג'יניה

ב-6 בינואר 2010 הושבע מקדונל כמושל וירג'יניה ה-71, וירש בתפקיד את טים קיין.[47] היה זה טקס ההשבעה הראשון בתולדות המדינה שהתקיים על המדרגות החדשות המשופצות של קפיטול מדינת וירג'יניה. על פי המסורת, חתם מקדונל על צו מושל לאחר השבעתו. במקום שמירה על הנוהג בן 30 השנה של חתימה על צו מושל האוסר על אפליה בהעסקת עובדי המדינה, שעליו הוא חתם ב-5 בפברואר, חתם מקדונל על צווי מושל להקמת ועדה ליצירת מקומות עבודה ולהקמת הוועדה של וירג'יניה לרפורמה ולארגון מחדש של הממשלה.[48][49]

שניים מהמינויים של מקדונל ספגו ביקורת. ב-7 במאי הוא מינה את פרד מאלק כיושב ראש הוועדה המייעצת בת 31 החברים לרפורמה הממשלתית שהוקמה מתוקף צו המושל הראשון שלו.[50] ב-10 במאי מתחו כמה חברים דמוקרטים בבית המחוקקים המדינתי ביקורת על המינוי בשל צעדיו השנויים במחלוקת של מאלק כאשר היה איש ממשלו של ריצ'רד ניקסון ועל הסדר במסגרת חקירה מ-2007 של הוועדה לניירות ערך ולבורסות. ב-25 במאי נשאל מקדונל בנוגע למינוי של מאלק וציין שהוא לא היה מודע לתפקידו של מאלק בממשל ניקסון,[51] הערה שאותה הגדיר חבר הסנאט של וירג'יניה, הדמוקרט דונלד מקיצ'ן באוזני הוושינגטון פוסט כ"מדהימה לחלוטין, ולמען האמת, לא תאמן".[52] מקדונל גם מינה את רוברט סי. סלד כמזכיר המסחר, אך משך את המינוי לאור התנגדות דו-מפלגתית שהתרחשה עקב סירובו של סלד לוותר על תשלום על חברותו במועצות מנהלים שונות.[53]

ב-27 בינואר מסר מקדונל את תגובת הרפובליקנים לנאום מצב האומה של הנשיא ברק אובמה. התגובה הועברה למחוקקים של המפלגה ולחברים מוזמנים במליאת בית הנבחרים של וירג'יניה. מבקרים טענו שהשימוש במליאת הבית לנאומו של מקדונל לא תאמה את סעיף 82 של כללי הבית.[54]

באפריל 2010 חידש מקדונל את המשא ומתן וחידש את החוזה למיקור חוץ של פעילויות המחשוב של המדינה לנורת'רופ גראמן. באותה עת הוא הציע חקיקה, שעברה, ושעל פיה תדווח סוכנות טכנולוגיית המידע של וירג'יניה ישירות למושל במקום למועצה עצמאית.[55] כתוצאה מכך, ספג מקדונל ביקורת כאשר מערכות המחשוב של נורת'רופ חוו שבוע ארוך של תקלה מ-25 באוגוסט ועד 2 בספטמבר.[56][57] כתוצאה מכך, 45,000 איש לא יכלו לחדש את רישיונות הנהיגה שלהם. מערכות המחשוב של כמעט שליש מסוכנויות הממשל המדינתי הושפעו מהתקלה.[58] יותר מ-4,000 איש נאלצו להגיע למשרדי מחלקת התחבורה כדי להצטלם מאחר שהתקלה גרמה לתמונותיהם המקוריות להימחק.[59] המערכת חוותה גם השבתה קודמת שלא הייתה קשורה ב-9 באוגוסט. כתוצאה מכך הסכימה נורת'רופ לשלם 250,000 דולר לממן את חקירת המדינה על השבתת המחשבים.[57]

במושב בית המחוקקים המדינתי של 2010 עבר חוק שפטר ארגוני וטרנים מסוימים מדרישות הרישום והדיווח שהיו בתוקף עבור רוב ארגוני הצדקה שאספו תרומות בווירג'יניה. הצעת החוק הוגשה לבקשת בובי תומפסון, מנהל אגודת הווטרנים של הצי, שתרם רבות למועמדים רפובליקנים מסוימים. לאחר שהחוק עבר בשני בתי המחוקקים, דווח בעיתונים שנוהגי התרומות המפוקפקים גרמו לאחד ממגישי הצעת החוק לבקש ממקדונל להטיל וטו עליו, אך הוא חתם עליו בכל מקרה. כתוצאה מכך, הארגון, שהיה תחת חקירה בניו מקסיקו (שסגרה את פעילותו לפני קבלת החוק בווירג'יניה), פלורידה ומיזורי, בנוסף לארגוני ווטרנים אחרים, לא היו חייבים לדווח לווירג'יניה על האופן שבו הם הוציאו את כספי התרומות שלהם. מאוחר יותר תרם מקדונל לצדקה את התרומה למסע הבחירות שלו בסכום של 5,000 דולר שקיבל מתומפסון. באוגוסט 2010, הודיע התובע הכללי של אוהיו, ריצ'רד קורדריי שהוצא נגד תומפסון צו מעצר ארצי על גניבת זהות ומספרי ביטוח לאומי לאנשים שהיו קשורים לאגודת הווטרנים של הצי. קורדריי אמר, "אנו יודעים שהוא הונה תושבי אוהיו בלפחות 1.9 מיליון דולר, ואנו מעריכים שבכל רחבי ארצות הברית הוא צבר לפחות 20 מיליון דולר".[60]

ב-14 בינואר 2011 פרסם מקדונל צו מושל שהורה למחלקת השימור והפנאי לחדול לאכוף תקנות שאסרו על נשיאת כלי נשק בתחומי הפארקים המדינתיים. הוא גם נתן אישור מקדים לשנות את התקנות כך שיאפשרו לאנשים לשאת כלי נשק נסתרים בתחומי היערות המדינתיים. התקנות שונו כבר ב-2003 כך שהן אפשרו לשאת כלי נשק נסתרים בתחומי הפארקים.[61]

ב-15 באוגוסט 2011 נבחר מקדונל כיושב ראש אגודת המושלים הרפובליקנים.[62]

ההכרזה על חודש ההיסטוריה של הקונפדרציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבקשת ארגון "בני ותיקי הקונפדרציה" (Sons of Confederate Veterans), הכריז מקדונל על אפריל 2010 כעל "חודש ההיסטוריה של הקונפדרציה" בעקבות החלטות דומות של שניים מקודמיו הרפובליקנים בתפקיד, ג'ורג' אלן (ב-1995, 1996 וב-1997) וג'ים גילמור, אך לא כמו שני המושלים הדמוקרטים שכיהנו אחרי מקדונל שלא קיבלו החלטה כזאת.

שלא כמו ההכרזה של גילמור, שעשתה שימוש בלשון נגד העבדות, ההכרזה הראשונית של מקדונל התעלמה מאזכור ישיר לעבדות, ובכך משכה ביקורת מהלובי של השחורים בבית המחוקקים של וירג'יניה ומה-NAACP.[63][64][65] כאשר נשאל בתחילה מדוע הוא התעלם מסוגיית העבדות, ציין מקדונל ש"היו כמה היבטים לעימות הזה בין המדינות. ברור, העבדות הייתה קשור לזה. היו נושאים אחרים שקשורים לזה. אך התמקדתי באלו שסברתי שהיו הכי משמעותיים עבור וירג'יניה".[66]

ב-7 באפריל 2010 הודה מקדונל שמחיקת סוגיית העבדות מההכרזה הייתה "מחדל מרכזי". הוא התנצל ותיקן את נוסח המסמך. קודם לכן סירב מקדונל לשלול את האפשרות שהוא יתמודד על משרת סגן הנשיא ב-2012.[67] בעוד שפרשנים שיערו שהשגיאה שהייתה לה השפעה משמעותית על סיכויו למועמדות עתידית לסגנות הנשיא, מאמר של הטיים מגזין מ-22 במאי תיאר את מקדונל כ"פוליטיקאי שירה לעצמו ברגל באופן בלתי מוסבר".[68]

ב-24 בספטמבר 2010 נאם מקדונל בכינוס אקדמי בנושא העבדות והכריז שהוא יכריז על חודש אפריל 2011 כחודש "מלחמת האזרחים בווירג'יניה" ולא כ"חודש ההיסטוריה של הקונפדרציה". הוא גם תיאר את ההכרזה של אפריל 2010 כ"טעות שנבעה מחיפזון ושלא יצאה מן הלב".[69]

הטבות הבריאות לזוגות חד-מיניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 פתח המושל הקודם טים קיין בתהליך להרחבת הטבות הבריאות לעובדי המדינה עבור בני זוג חד-מיניים.[70] לבקשת מקדונל, פרסם התובע הכללי קן קוצ'ינלי חוות דעת משפטית שהשינוי הזה בתוכניות הבריאות של עובדי המדינה לא יכול היה להיעשות ללא חקיקה מפורשת שתאפשר אותו, ולפיכך בלם את התהליך המנהלי של השינוי.[71] על כל פנים, מקדונל חתם על חוק שמאפשר לעובדי המדינה של וירג'יניה לקבל ביטוחי בריאות פרטיים עם כיסוי לבני זוג חד-מיניים לאחר שהחוק עבר בתמיכה דו-מפלגתית.[72]

הוצאתה להורג של תרזה לואיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלטה שספגה ביקורת, דחה מקדונל בקשה להמתיק את עונש המוות של תרזה לואיס (אנ') למאסר עולם, והיא הוצאה להורג ב-23 בספטמבר 2010. לואיס הייתה האישה הראשונה שהוצאה להורג בווירג'יינה מאז 1912. נעשו פניות לחמול עליה על רקע יכולתה השכלית הנמוכה מהממוצע.[73]

הפלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 משכה את תשומת הלב הלאומית הצעת חוק שהוגשה לבית המחוקקים של וירג'יניה, שנשלט על ידי הרפובליקנים, שתחייב ביצוע אולטרסאונד וגינלי לכל אישה בווירג'יניה שתבקש לבצע הפלה מלאכותית. בתחילה תמך מקדונל בהצעת החוק, אך נסוג בו לאחר מחאות ציבוריות. הוא שכנע את המחוקקים להעביר תחת זאת גרסה מתונה שדרשה ביצוע אולטרסאונד בטני פולשני פחות לפני הפלה, ולפטור מחובה זו נשים שהרו כתוצאה מאונס או גילוי עריות, זאת בתנאי שהן דווחו על כך למשטרה. הצעת החוק המתוקנת ספגה התנגדות מצד קבוצות למען הזכות להפלה מלאכותית ושל בני מיעוטים בבית המחוקקים, אך ב-7 במרץ 2010 חתם מקדונל על החוק.[74][75]

השבת זכות הבחירה לעבריינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2010 נמתחה על מקדונל ביקורת מצד מנהיגים אפרו-אמריקאים וגופי זכויות האזרח כאשר טיוטת הצעת מדיניות נשלח בטעות ל-200 עבריינים, ובה הם יודעו על החלטתו לדרוש צירוף של חיבור כתוב לכל בקשה להשבת זכות הבחירה וכל זכות אזרחית אחרת.[76] קודם לכן, נדרשו המבקשים למלא טופס בן עמוד אחד. רק וירג'יניה וקנטקי דורשות מהמושל לטפל בכל בקשה אישית להשבת זכויות האזרח.[77]

ב-21 במאי הודיע מקדונל על מדיניות חדשה לאישור השבת הזכויות, וקבע תאריך יעד של 60 יום לממשלו לפעול בקשר לבקשות שהתקבלו בגינם כל המסמכים הנדרשים, הפחתת זמן ההמתנה לעבריינים בעבירות לא אלימות להשבת זכויותיהם משלוש שנים לשנתיים, וצמצום הזמן להגשת בקשה מחודשת במקרה שהבקשה נדחתה משנתיים לשנה. חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם הדמוקרטים, דייוויד אנגלין, אמר בתגובה, "על ידי יצירת תהליך מוגדר בזמן ובצורה ברורה יותר לעבריינים לשעבר שאינם אלימים המבקשים לקבל מחדש את זכויותיהם, למדיניות החדשה של המושל קיים פוטנציאל לנקיטת צעד חשוב בכיוון הנכון".[78] עד לתום כהונתו בינואר 2014, השיב מקדונל את זכויותיהם של 8,013 עבריינים לשעבר, יותר מכל מושלי וירג'יניה לדורותיהם.[79][80]

תחבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באפריל 2010 אישר מקדונל הוצאת 493 מיליון דולר באיגרות חוב לתחבורה במאי אותה שנה ו-1.493 מיליארד דולר במשך חמש שנים כדי לממן מיזמי תחבורה שאושרו קודם לכן. איגרות החוב היו חלק מחבילת תחבורה שהופעלה שלוש שנים קודם לכן, אך לא הונפקו כאשר חבר בית הנבחרים הרפובליקני בוב מרשל הגיש עתירה בנוגע לתאימותם לחוקה, ובעוד שכמה סעיפי הוצאות לתחבורה הוצאו בתקופת ממשלו של ג'ים גילמור אך עדיין לא שולמו. מבקרים ציינו שלווירג'יניה חסרו מקורות הכנסה לפרעון איגרות החוב.[81] ב-9 בדצמבר הכריז מקדונל על תוכנית מימון מחודשת לתחבורה שכללה 1.8 מיליארד דולר באיגרות חוב שאושרו ב-2007, וכן 1.1 מיליארד דולר נוספים שאותה הוא הציע לפרוע ממימון פדרלי עתידי לתחבורה. הוא גם הציע להוציא 150 מיליון דולר על סמך העודף התקציבי של 2010-2009 ו-250 מיליון דולר מהרזרבות כדי להגן מפני המחסור בהכנסות מהמס על הדלקים.[82] ב-9 בינואר 2011 הציע מקדונל מימון מיזמים לטיפול בגודש התנועה בצפון וירג'יניה ובהאמפטון באמצעות הסטת 0.25 אחוז ממס המכירות שנגבה באזורים אלו ממימון כללי למימון תחבורתי. נדרשה חקיקה כדי לאשר הצעה זו, והדמוקרטים הגיבו שההכנסות שנדרשו למימון כללי לבתי ספר ולבטיחות הציבור ושההכנסות הצפויות לא הספיקו דיין כדי להשפיע על הצרכים בתחום התחבורה.[83]

ב-10 במאי הגיש מקדונל בקשה למנהל הכבישים הפדרלי לקבלת אישור לגבות אגרה מהעוברים בכביש 95 הבין-מדינתי ליד גבול קרוליינה הצפונית. כביש זה נסלל במימון כספי משלמי המיסים, 90 אחוזים מכספי הממשל הפדרלי, ו-10 אחוזים מהמיסים על דלקים של וירג'יניה. על כל פנים, וירג'יניה טענה שאין ברשותה ההכנסות המספיקות כדי לתחזק את כביש 95 ברמת הבטיחות והציע העלאת האגרה בתחזית של 30 עד 60 מיליון דולר לשנה. מקדונל ביקש ממנהל הכבישים הפדרלי לאשר את גביית האגרה.[84]

ב-2008 הגיעו הממשלה הפדרלית ורשות התחבורה של האזור המטרופוליני של וושינגטון להסכמה על מימון פדרלי של 1.5 מיליארד דולר בשיפורים מותנים בווירג'יניה, מרילנד ובמחוז קולומביה למימון מערכת המטרו. הרשות הוקמה ב-1967 במסגרת הסכם בין-מדינתי, שדומה להסכם בין מדינות שחייב לקבל את אישור הקונגרס, וחברי מועצת המנהלים שלה מונו על ידי כל רשות מקומית בתחום השירות שלה, כולל ארבעה חברים מווירג'יניה שמונו על ידי ועדת התחבורה של צפון וירג'יניה. ביוני 2010 איים מקדונל להשהות את המימון של וירג'יניה לרשות אלא אם כן הרכב מועצת המנהלים שלה יותאם כך שיתאפשר לו למנות שניים מהחברים. ההסכם הבין-מדינתי להקמת הרשות הגדיר שהנציגים של וירג'יניה ימונו על ידי ועדת התחבורה שלה.[85] מנגד, חוקי וירג'יניה הגדירו שהרשויות המקומיות ימנו את חברי הוועדה. במקום להציע לתקן את החוק, איים מקדונל להשהות את המימון של וירג'יניה אם לא יותר לוועדת התחבורה של צפון וירג'יניה למנות שני חברים במועצה שהוא ייבחר במקום למנות נציגים מהרשויות המקומיות.[86] ב-17 ביוני 2010 דרש מנהל התעבורה הפדרלי פיטר רוגוף התחייבות רשמית של וירג'יניה להשוות את המימון שלה לזה הפדרלי במידה והמימון הפדרלי ימשיך.[87] ב-24 ביוני נסוג מקדונל מבקשתו למנות את שני החברים במועצה כתנאי מוקדם לתשלום על פי ההסכם של 2008.[88] ב-1 ביולי אישרה מועצת המנהלים של רשות התחבורה של האזור המטרופוליני של וושינגטון את ההסכם עם וירג'יניה כדי להתאים את המימון הפדרלי והמדינתי ללא קשר לבקשתו של מקדונל למנות חברים במועצה. בהתבסס על הסכם זה, אושר המימון הפדרלי מחדש והרשות חתמה על חוזה בהיקף של 886 מיליון דולר לרכישת 428 קרונות רכבת חדשים.[89]

בריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2010 חתם מקדונל על חוק לביטול הדרישות לרכישת ביטוח במסגרת הצעת חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה. ב-10 במרץ, לפני שהקונגרס סיים את הדיון הסופי שלו בחבילה, עבר בבית המחוקקים של וירג'יניה חוק לחופש הבריאות בתמיכה דו-מפלגתית וברוב של 80 תומכים מול 17 מתנגדים, שעליו חתם מקדונל ב-24 במרץ.[90] מקדונל תמך בערעור שהגישה וירג'יניה על תאימותו לחוקה של הנוסח הסופי של חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה.[91] אף על פי שלא הוגש ערעור על המימון להפלות במהלך המושב הרגיל של האספה הכללית, העלה מקדונל את הסוגיה באמצעות שימוש בסמכותו להטיל וטו על סעיפי חוקים. במהלך הדיון על החלטת הווטו ב-21 באפריל, העביר בית המחוקקים הגבלות על המימון הציבורי של המדינה לביצוע הפלה מלאכותית, למעט במקרים של אונס, גילוי עריות, סכנה לחיי האם, או מום שמסכן את חיי העובר.[92]

באפריל 2012 הטיל מקדונל וטו על הצעת חוק שביקשה לשפר את הטיפול בילודים על ידי מעקב מהיר אחר יישום של בדיקת תינוקות לאיתור מומי לב מולדים מסכני חיים.[93]

חינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בווירג'יניה, ממומנים בתי הספר הציבוריים הן ממסי הרכוש המקומיים והן מהמימון הממשלתי הכללי על פי הנוסחה שמנסה להבטיח תקנים מדינתיים מינימליים הקרויים "תיקני האיכות". וירג'יניה גם מקצה הכנסות מהלוטו המדינתי שלה לטובת החינוך. המושל היוצא, טים קיין, הציע הקצאה של 11.4 מיליארד דולר עבור מערכת ה-K-12 בתקציב 2012-2010.[94] ב-17 בפברואר 2010 הציע מקדונל קיצוץ של 268.8 מיליון דולר.[94][95] קיצוצים אלו כללו שינוי בנוסחה למדידת היכולות של הרשויות המקומיות לממן את החינוך, הפחתת המימון להוצאות טכנולוגיות, והפחתת המימון על פי "תקני האיכות".[94] בית הנבחרים אישר 620 מיליון דולר מתוך הקיצוצים המוצעים לחינוך, והסנאט אישר תקציב עם 133 מיליון דולר בקיצוצים בחינוך.[96] חוק התקציב הסופי קיצץ יותר מ-646 מיליון דולר בבתי הספר הציבוריים.[97]

בשל העובדה שעל מערכת ה-K12 היה להתמודד עם 37 אחוזים מתקציבה הקודם, ציינו המבקרים שההצעה של מקדונל לממן את איגרות החוב מהמימון הכללי תגרום לקיצוצים נוספים בחינוך בשנים הבאות. מקדונלד חלק על כך, באומרו שהוא יכול להישען על הצמיחה בהכנסות ולא למשוך כספים קיימים.[98]

אף על פי שמקדונל תמך בתוכנית המימון הפדרלית לחינוך "המרוץ לפסגה" (Race to the Top), במהלך מסע הבחירות שלו,[99] ב-26 במאי 2010 הוא הפסיק את השתתפותה של וירג'יניה בסיבוב השני של התוכנית. בסיבוב הראשון מוקמה וירג'יניה במקום ה-31 מתוך 41 מדינות. מקדונל החליט שווירג'יניה לא תשתתף בסיבוב השני מאחר שהוא סבר בטעות שהתחרות דורשת שימוש בתקנים ביצועיים רב-מדינתיים במקום בתקנים של וירג'יניה.[100] על כל פנים, השימוש בתקני ביצועים מקובלים לא נדרש וחושב רק כ-40 נקודות מתוך ה-500 הנדרשות להערכת ההצעות של המדינה.[101][102] בכל אופן, תקנות "המרוץ לפסגה" מקנות נקודות גם אם המדינות מאמצות תקנים קפדניים יותר מאשר התקנים המקובלים.[103]

קידוחי נפט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כהונתו של מקדונל כמושל, העבירה האספה הכללית ב-2006 חוק שאפשר ביצוע קידוחים ימיים מחקריים של גז מחוץ למגבלת 50 המילים.[104] ב-11 במרץ 2010 חתם מקדונל על חוק שנתמך על ידי שתי המפלגות לאפשר קידוחי נפט וגז במים הפדרליים בתחום של 50 מילים או יותר מול חופי וירג'יניה אם הדבר יותר על ידי הממשלה הפדרלית.[105] על התוכנית נמתחה ביקורת מצד פעילי סביבה ודמוקרטים שטענו שהתיירות וחיי הבר יאוימו ושקידוחי נפט לא יהוו גורם משמעותי בהשגת עצמאות אנרגטית לטווח ארוך.[106][107] חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מווירג'יניה, הדמוקרט ג'ים מורן, יושב ראש תת-ועדת ההקצבות למחלקת הפנים, ואחרים, טענו בהמשך שרוב אזור הקידוחים המוצע מוקם באזור השמור לפעילות ימית.[108]

מקדונל קידם קידוחים ימיים מול חופי וירג'יניה כאפיק הכנסה אפשרי למדינה. על כל פנים, על פי החוק, לא יכלה המדינה לקבל הכנסות כלשהן מקידוחים במים פדרליים, שכללו את כל אתרי הקידוח במרחק של יותר מ-3 מילים מהחוף. ב-6 במאי 2010 השעתה מחלקת הפנים את המכרז המוצע לקידוחים ימיים מול חופי וירג'יניה.[109] מורן פרסם הצהרה ששיבחה את ההחלטה.[110] ב-18 במאי העביר מורן למקדונל דוח של מחלקת ההגנה שמצא שאזור הקידוחים המוצע מפריע לפעילות ימית צבאית.[111] ב-25 במאי אישר מקדונל מחדש את העניין שלו בקדוחים ימיים מול חופי וירג'יניה, זאת על אף דליפת הנפט של BP ועל אף אי יכולתה של וירג'יניה לקבל הכנסות מהקידוחים.[112] ב-27 במאי הודיע הנשיא ברק אובמה שהמכרז לקידוחים מול חופי וירג'יניה בוטל.[113] לאחר מכן הציע מקדונל להמשיך במחקר הסביבתי הפדרלי בנוגע לקידוחים מול חופי וירג'יניה או להמשיך בקידוחי הגז בלבד.

תקציב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בדצמבר 2009 הגיש המושל היוצא טים קיין הצעה להוצאה של 76.8 מיליארד דולר לאישור בית המחוקקים. בתקציב של קיין הוצע לייעל את ההכנסות על ידי הגדלת מס ההכנסה והפחתת מס הרכוש ומיסים אחרים. כמושל הנכנס, סירב מקדונל להמליץ באופן פומבי על אף אחד מהשינויים בתקציב של קיין, ותחת זאת פעל יחד עם בית הנבחרים לאישור מהיר בהצבעה על אישורה, אך הפסיד. באופן פרטי, קידם מקדונל קיצוצים של 300 מיליון דולר מתוכניות הבריאות, 730 מיליון דולר מתוכניות החינוך, שינוי במערכות הפרישה המדינתיות, ועשרה ימי חופשה לעובדי המדינה, כל זאת כדי לקזז את החוסרים בתקציב של 2012-2010.[114] ב-17 בפברואר 2010, לאחר לחץ פוליטי, פרסם מקדונל את הקיצוצים המוצעים שלו.[115] הסנאט של וירג'יניה אישר תקציב שהפך על פיהן כמה מהצעות הקיצוץ לחינוך, בריאות ושירותי אנוש, והמליאה המשותפת של הסנאט ושל בית הנבחרים הצליחה להביא לפשרה ב-14 במרץ שכללה כ-250 מיליון דולר בקיצוצים לפני התפזרות מושב בית המחוקקים.[116] על כל פנים, כמה קבוצות אינטרסים שידלו את מקדונל לעשות שימוש בסמכות הווטו שלו כדי לתקן את התקציב המוצע.

ב-14 באפריל הציע מקדונל 96 תיקונים לתקציב של השנים 2012-2010, וכתוצאה מכך נוצרה עליה של 42.1 מיליון דולר בהוצאות ו-51 מיליון דולר בקיצוצים נוספים, העלאות מס ובקנסות משפטיים לעבריינים.[117] הוא הציע להגדיל את ההוצאות ב-15 מיליון דולר כדי לתת תמריצים ל-SRI International ולבנק אוף אמריקה כדי שישאירו את משרדיהם בווירג'יניה. כדי להגדיל את ההכנסות, הציע מקדונל העלאה של 7.2 מיליון דולר באמצעות העלאת הקנסות לנהגים על מהירות מופרזת. הוא הציע לקצץ 9.9 מיליון דולר נוספים מתוכניות במימון המדינה עבור ילדים בסיכון וילדים בעייתיים, והציע גם קיצוץ של 600,000 דולר ממענקי המדינה לתחנות רדיו וטלוויזיה ציבוריות. מקדונל גם הטיל וטו על חקיקות לא תקציביות. לדוגמה, אף על פי שווירג'יניה אפשרה במשך שנים מילוי בקשות להחזר מס באופן אלקטרוני, הווטו שלו הוביל למיקור חוץ של השירות על ידי חברות שגבו תשלום עבורו.[118][119] מקדונל גם תיקן הצעת חוק לאיסור על הורות מתוכננת להוציא כספים שגויסו מלוחיות הרישוי על הפלות.[120] ב-21 באפריל התכנס בית המחוקקים כדי להצביע על התיקונים של מקדונל. רוב שהיה מורכב מחברי שתי המפלגות אישר כמה מהקיצוצים המוצעים של מקדונל, ובה בעת דחה כמה אחרים, כולל אלו בשידור הציבורי, המימון לילדים בסיכון, ושינוי באופן ניהול תוכנית בריאות הנפש של וירג'יניה.

התקציב הראשון בממשלו של מקדונל נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2010.[121] שתיים מיוזמות החקיקה של מקדונל הגדילו את העודף התקציבי לשנת הכספים 2010-2009. ראשית, חוק התקציב האיץ את התשלום למס מכירות מדינתי שכתוצאה מכך נוצרה העברה חד-פעמית של הכנסות שנגבו ביולי 2010 לתקציב השנה הקודמת. שנית, חוק התקציב דחה תשלום של 620 מיליון דולר למערכת הפרישה של וירג'יניה לשנים עתידיות.[122] העודף שנוצר בסוף השנה הוביל לתשלום מענק של 3 אחוזים לעובדי המדינה בדצמבר 2010. חברי שתי המפלגות קראו למקדונל לעשות שימוש בעודף התקציבי כדי לשמור על תוכנית הפרישה של וירג'יניה.[123]

יצירת משרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל תיקן את התקציב כך שיוגדלו התמריצים שהוא רשאי להעניק לעובדים כדי להעתיק את מקום עבודתם לווירג'יניה או כדי להישאר בה. הוא ניהל מערכה כדי שנורת'רופ גראמן תעביר את המטה שלה שבו עובדים 300 איש לווירג'יניה, אך ציין שחידוש חוזה מיקור החוץ לשירותי המחשוב של הממשל לא קשור להחלטה על העברת המטה.[124]

כאשר מזכיר ההגנה רוברט גייטס הודיע באוגוסט 2010 על סגירת פיקוד הכוחות המשותפים (אנ') שהעסיק 6,000 איש, ביקש מקדונל שתתקיים איתו פגישה לשימור המשרות.[125] עם זאת, הוא נחל אכזבה כאשר לא התקיימה הפגישה עם גייטס.[126] מאוחר יותר השתתף מקדונל בפגישה של גייטס עם משלחת וירג'יניה לקונגרס ב-23 בנובמבר 2010.[127]

שינוי גבולות מחוזות הבחירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונל היה בעל תפקיד משמעותי בשינוי גבולות מחוזות הבחירה שהתקיים בעקבות מפקד האוכלוסין של 2010. במושב מיוחד של האספה הכללית של וירג'יניה, עבר שינוי מחוזות הבחירה, הן של הסנאט והן של בית הנבחרים בהצעת חוק יחידה שאושרה על ידי הבית ברוב של 86 תומכים מול 8 מתנגדים ועל ידי הסנאט ברוב של 22 תומכים מול 18 מתנגדים. החוק נוסח ללא התייחסות להמלצות הוועדה המייעצת. ב-15 באפריל 2011 הטיל מקדונל וטו על הצעת החוק על רקע הטענה ש"התוכנית של הסנאט היא סוג של הטיה בקביעת מחוזות בחירה שתושבי וירג'יניה ביקשו להניח מאחוריהם".[128] אף על פי שבידי מקדונל הייתה הסמכות לתקן את הצעת החוק אמצעות הטלת וטו על סעיפים מסוימים בו, הוא החזירו לאספה הכללית כדי שתעקוף את הווטו או שתצביע על חוק שונה. בשל העובדה שלרשות הדמוקרטים לא היה הרוב הנדרש של שני שלישים כדי לעקוף את החלטת הווטו, היה על הסנאט המדינתי לאמץ תוכנית חדשה. בתחילה הבטיח מנהיג הרוב בסנאט, ריצ'רד ל. ססלו לאמץ את מפת שינוי המחוזות שעליה הטיל מקדונל וטו, אך לאחר מכן הוא החל במשא ומתן עם משרד המושל בנוגע לתוכנית חדשה. הרפובליקנים בבית הנבחרים ובסנאט מתחו ביקורת על מקדונל על כך שכפה לוח זמנים לאישור המחוזות לפני הבחירות של 2011. לאחר משא ומתן ממושך, ב-28 באפריל העבירו שני בתי המחוקקים החלטה לקבלת מפת מחוזות מחודשת שעליה חתם מקדונל.[129]

הוצאות מעון המושל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 היו מקדונל ורעייתו מטרה לביקורת שהובעה במאמר בוושינגטון פוסט שבו פורטו הוצאותיהם הבלתי ראויות במעון המושל, כולל סעיפי הוצאות כמו משקאות אנרגיה, מזון כלבים ו"ניקוי רעלים". בעקבות דוח זה, הסביר דוברו של מקדונל שמשקאות האנרגיה היו חלק רגיל בתפריט ארוחת הבוקר של הזוג.[130]

על פי הוושינגטון פוסט, ביולי 2013 החזיר מקדונל למדינה סכום של כ-2,400 דולר על מזון ופריטים אחרים שילדיו לקחו עמם ממעון המושל כדי להשתמש בהם במעונות שלהם בקולג'.[131]

האשמות פדרליות בשחיתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בינואר 2014 הוגש כתב אישום פדרלי נגד מקדונל ורעייתו באשמת שחיתות. כתב האישום הוגש לאחר חודשים של חקירה פדרלית בנוגע למתנות שקיבל מקדונל מתורם פוליטי.[132] הם הואשמו ב-14 סעיפי אישום שונים שנגעו לקבלת יותר מ-135,000 דולר במתנות, כולל שעון רולקס, הלוואות, טיולים ודברים נוספים מג'וני ויליאמס האב, המנהל הכללי לשעבר של חברת Star Scientific, חברה שפיתחה תרכובת בשם אנטבין (אנ') כתוסף תזונה וכתרופה. ב-2013 החזיר מקדונל יותר מ-120,000 דולר לוויליאמס והתנצל על גרימת מבוכה למדינה. מקדונל עמד על כך שהוא לא הפר שום חוק ונשבע להילחם ב"האשמות שווא אלו".[133][134] הוא היה ראשון מושלי וירג'יניה שהואשמו במעשים שבוצעו במהלך כהונתם. ביולי ובאוגוסט 2014 העיד ויליאמס במשפטם של בני הזוג מקדונל.[135]

המשפט נמשך חמישה שבועות והתמקד בעיקר במערכת היחסים של מקדונל עם אשתו, ועלו בו פרטים על חייהם הפרטיים. בראיון מ-2017 אמר מקדונל שהתובעים במשפט הזהירו את ילדיו להיות זהירים בשיחותיהם עם הוריהם כדי שלא יואשמו בשיבוש מהלכי משפט. לאחר שלושה ימי דיונים, מצא חבר המושבעים ב-4 בספטמבר בבית המשפט הפדרלי של מחוז מזרח וירג'יניה את מקדונל ואת רעייתו אשמים בשחיתות.[136] נשיא בית המשפט ג'יימס ר. ספנסר קבע את הטיעונים לעונש ל-6 בינואר 2015. שירות המבחן המליץ על עונש מאסר של 10 עד 12 שנים.[137] בעקבות הרשעתו, איבד מקדונל את משרת ההוראה שלו באוניברסיטת ליברטי.[138]

ב-6 בינואר דן השופט ספנסר את מקדונל לשנתיים מאסר ולאחריהן לשנתיים של שחרור על-תנאי. במסגרת בקשת מחילה, הגיש פרקליטו של מקדונל יותר מ-400 מכתבים, כולל מקודמו של מקדונל בתפקיד, טים קיין ומקבוצה של 44 תובעים כלליים לשעבר, שטענו שמקדונל ניהל חיים ציבוריים חיוביים שעמדו בצילה של טעות אחת.[139][140]

הערעור לבית המשפט העליון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בינואר 2015 החליט בית המשפט הפדרלי הרביעי לערעורים של ארצות הברית שמקדונל לא ירצה את עונשו עד לסיום הערעור,[141] אך ב-10 ביולי הוא הותיר על כנה את הרשעתו.[142] ב-31 באוגוסט הורה בית המשפט העליון של ארצות הברית שמקדונל לא ירצה את עונשו בתלות בהחלטה אם הוא יחליט לשמוע את הערעור אם לאו.[143] בינואר 2016 הסכים בית המשפט העליון לשמוע את הערעור.[144]

ב-17 באפריל 2016 שמע בית המשפט העליון את הטיעונים בעל פה.[145] ב-27 ביוני הוא פסק פה אחד על ביטול הרשעתו של מקדונל.[146] נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, שכתב את פסק הדין, הותיר את השאלה אם לשפוט מחדש את מקדונל, פתוחה, בציינו, "אם בית המשפט בערכאה הנמוכה הגדיר שקיימת עדות מספקת שתוצג בפני חבר המושבעים להרשיע את המושל מקדונל, עליו להישפט מחדש. אם יחליט בית המשפט שהעדיות אינן מספיקות, יש לבטל את ההאשמות נגדו. אנו לא מביעים שום דעה בנוגע לשאלה זו".[147]

ב-8 בספטמבר הודיעה מחלקת המשפטים של ארצות הברית שהיא מבטלת את כל ההאשמות נגד מקדונל ונגד רעייתו.[148]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 נשא מקדונל לאישה את מורין פטריסיה גרדנר. לשניים נולדו חמישה ילדים. בתם הבכורה, ג'נין, שירתה בחיל הקשר של צבא ארצות הברית בעיראק.[2][149]

בראשית נובמבר 2018 הגיש מקדונל בקשר לגירושים מאשתו.[150] הליכי הגירושים הסתיימו ב-2020.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוב מקדונל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bernstein, Adam (November 3, 2010). "John F. 'Jack' McDonnell, retired Air Force officer and father of Va. governor, dies at 94". The Washington Post.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Saenz, Arlette (May 3, 2012). "Gov. Bob McDonnell as Vice President?". ABC News.
  3. ^ "10 Things You Didn't Know About Bob McDonnell – U.S. News & World Report". U.S. News & World Report.
  4. ^ "Bob McDonnell". Wavy. Archived from the original on January 11, 2010.
  5. ^ About The McDonnell Group - Our Team.
  6. ^ 1 2 "Session 2005; McDonnell, Robert F. (Bob)". Virginia House of Delegates. Archived from the original on May 25, 2009.
  7. ^ "Governor Robert F. McDonnell bio". Governor.virginia.gov. Archived from the original on March 4, 2010.
  8. ^ "Candidate Data for 1991RVAHH84". Vavh.iath.virginia.edu. Archived from the original on August 7, 2014.
  9. ^ "Candidate Data for 1993RVAHH84". Vavh.iath.virginia.edu. Archived from the original on August 7, 2014.
  10. ^ House History - Robert F. "Bob" McDonnell.
  11. ^ Morello, Carol (December 22, 2005). "McDonnell Clinches Attorney General Race". The Washington Post.
  12. ^ "Attorney General". Virginia Public Access Project. Archived from the original on January 11, 2012
  13. ^ "Court rules transportation taxes unconstitutional". News & Messenger. March 1, 2008. Archived from the original on August 9, 2011.
  14. ^ Barnes, Lindsay (February 7, 2008). "Lust bust: Porn case prompts statewide crackdown?". The Hook. Archived from the original on June 15, 2008.
  15. ^ Kumar, Anita (February 3, 2009). "McDonnell Resigns To Run for Governor". The Washington Post. Archived from the original on July 19, 2012.
  16. ^ Kumar, Anita (May 31, 2009). "Robert F. McDonnell Accepts GOP Nomination for Virginia Governor". The Washington Post.
  17. ^ "Toplines – Virginia Governor Election". Rasmussen Reports. June 10, 2009.
  18. ^ "Election 2009: Virginia Governor Election". Rasmussen Reports.
  19. ^ Andy Barr, McDonnell defends thesis, Politico, 08/31/2009.
  20. ^ "Toplines – Virginia Governor Election". Rasmussen Reports. September 16, 2009.
  21. ^ "Can the Clinton Coalition Survive Obama?". RealClearPolitics. November 13, 2009.
  22. ^ Tyler Whitley (November 4, 2009). "McDonnell leads GOP sweep of statewide races". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on November 7, 2009.
  23. ^ "McDonnell for Governor - Issues". McDonnell: Governor. March 26, 2008. Archived from the original on February 5, 2009.
  24. ^ 1 2 "Bobby McSlick: Virginia's Own – Zelig?". August 28, 2009. Archived from the original on July 8, 2011.
  25. ^ "McDonnell: 'I am focusing on the economic issues'". Decision Virginia. August 17, 2009.
  26. ^ "McDonnell for Governor - Issues". McDonnell: Governor. Archived from the original on August 15, 2009.
  27. ^ Kunkle, Fredrick (August 23, 2009). "Fact Checker". The Washington Post.
  28. ^ "Bob McDonnell on Abortion". On the Issues.
  29. ^ Anita Kumar, McDonnell statements on abortion draw scrutiny, The Washington Post, April 21, 2012.
  30. ^ "McDonnell Asks Candidates to Support Offshore Drilling". WHSV-TV. Archived from the original on August 14, 2009.
  31. ^ "NRA endorses McDonnell for Va. governor". The Washington Times. September 14, 2009.
  32. ^ Kumar, Anita (May 10, 2011). "McDonnell: Gay marriage ban was "the right decision"". The Washington Post.
  33. ^ "Virginia's Transportation Mess". The Washington Post. July 29, 2009.
  34. ^ Kumar, Anita (March 7, 2010). "McDonnell's public schedule omissions draw complaints". The Washington Post. p. C1.
  35. ^ "The Republican Party's Vision for the Family: The Compelling Issue of The Decade" (PDF). The Washington Post. 1989.
  36. ^ 1 2 3 4 "'89 Thesis A Different Side of McDonnell: Va. GOP Candidate Wrote on Women, Marriage and Gays" by Amy Gardner, The Washington Post, August 30, 2009.
  37. ^ Gardner, Amy (August 30, 2009). "Va. Candidate McDonnell Says Views Changed Since He Wrote Thesis". The Washington Post. p. 2.
  38. ^ Kumar, Anita (September 15, 2009). "Virginia Politics Blog – McDonnell: $2.9 Million in July–August". The Washington Post. Archived from the original on July 17, 2012.
  39. ^ Helderman, Rosalind (April 9, 2013). "New documents raise more questions about financing of McDonnell's daughter's wedding". The Washington Post.
  40. ^ Rosalind S. Helderman, Virginia Lt. Gov. Bolling calls for gift and ethics reform, The Washington Post, August 6, 2013.
  41. ^ "McDonnell for Governor - Press Releases - Sheila Crump Johnson Endorses Bob McDonnell for Governor". McDonnell: Governor. Archived from the original on July 28, 2012.
  42. ^ "McDonnell for Governor - Press Releases - McDonnell Endorsed by Virginia AgPAC: the Political Action Committee of the Virginia Farm Bureau Fed". McDonnell: Governor. Archived from the original on January 18, 2013.
  43. ^ "McDonnell for Governor - Press Releases - McDonnell Endorsed by Virginia Realtors". McDonnell: Governor. Archived from the original on July 23, 2012.
  44. ^ "McDonnell for Governor - Press Releases - Virginia Credit Union League Endorses Bob McDonnell". McDonnell: Governor. Archived from the original on July 21, 2012.
  45. ^ "McDonnell for Governor - Press Releases - Virginia NFIB Endorses Bob". McDonnell: Governor. Archived from the original on September 6, 2012.
  46. ^ NRA endorses McDonnell for Va. governor, The Washington Times, September 14, 2009.
  47. ^ "Virginia Governor McDonnell Inauguration, Jan 16 2010 - Video - C-SPAN.org". C-SPAN.org. Retrieved January 18, 2018.
  48. ^ Helderman, Rosalind (February 10, 2010). "Virginia governor's anti-bias order removes language regarding sexual orientation". The Washington Post.
  49. ^ "Governor McDonnell Signs First Executive Orders". Reform.virginia.gov. Archived from the original on June 4, 2010.
  50. ^ "Governor McDonnell Announces Members of Governor's Commission on Government Reform and Restructuring". Governor Governor's Commission on Government Reform and Restructuring. Archived from the original on March 8, 2012.
  51. ^ "McDonnell unaware of reform chairman's past". WTOP. May 25, 2010.
  52. ^ Rosalind S. Helderman, McDonnell says he didn't know of Malek disputes, The Washington Post, May 25, 2010.
  53. ^ Whitley, Tyler (January 18, 2010). "McDonnell withdraws Sledd nomination for commerce post". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on February 4, 2013.
  54. ^ Kumar, Anita (February 2, 2010). "Howell challenged on use of House chamber". The Washington Post. p. B4.
  55. ^ Vander Veen, Chad (August 18, 2010). "CIO Sam Nixon Tries to Fix Virginia's IT Outsourcing Effort". Government Technology.
  56. ^ Mearian, Lucas (September 2, 2010). "Northrop Grumman takes blame for Va. IT services outage". Computerworld.
  57. ^ 1 2 Helderman, Rosalind (September 13, 2010). "Northrop to pay $250,000 for study of August computer outage". The Washington Post. Archived from the original on October 6, 2012.
  58. ^ Ly, Sherri (August 31, 2010). "Computer Problems Persist at Virginia DMV, Other Agencies". Fox News Channel 5. Archived from the original on September 4, 2010.
  59. ^ Lara Malbon and Terry Alexander, DMV services up after computer outage, 12onyourside, Nov. 13, 2010.
  60. ^ Large GOP donor allegedly frauded Navy vets org, CBS News, May 1, 2011.
  61. ^ Kunkle, Frederick (January 20, 2011). "McDonnell Lifts Ban on Open-Carry in Va. Parks". The Washington Post. p. B1.
  62. ^ Anita Kumar and John Wagner, McDonnell to lead GOP governors association, The Washington Post, August 15, 2011.
  63. ^ Antia Kumar and Rosalind Helderman (April 7, 2010). "McDonnell's Confederate History Month Proclamation Irks Civil Rights Leaders". The Washington Post.
  64. ^ "Original Confederate History Month Declaration & Governor's Apology". WUSA-TV. Archived from the original on March 20, 2012.
  65. ^ "Why Does McDonnell Think This Is A Good Time For 'Confederate History Month'?". National Public Radio. April 7, 2010.
  66. ^ Wing, Nicholas (April 7, 2010). "Bob McDonnell Apologizes For Slavery Omission In 'Confederate History Month' Proclamation". Huffington Post.
  67. ^ Jessica Taylor, McDonnell won’t rule out spot on 2012 ticket, Politico, 02/23/2010.
  68. ^ "Bob McDonnell in Va.: From Conservative to Pragmatist". Time. May 22, 2010. Archived from the original on May 23, 2010.
  69. ^ Arlene Borenstein, McDonnell: An Error of Haste, Not Heart, NBC4 Washington, September 24, 2010.
  70. ^ Kumar, Antia (December 4, 2009). "Kaine Plans to Extend Health Benefits to Same-Sex Partners". The Washington Post.
  71. ^ Walker, Julian (February 1, 2010). "Same-sex Partner Benefits Tossed Out: Outgoing Gov. Tim Kaine Proposed the Policy Change, But the State's New Attorney General Advised Against It". Roanoke Times. Archived from the original on September 9, 2012.
  72. ^ Johnson, Chris (April 27, 2010). "Pro-Gay Life Insurance Bill Becomes Law in Va". Washington Blade.
  73. ^ Steinmetz, Katy (September 10, 2010). "Virginia Woman Faces Execution amid Calls for Leniency". Time. Archived from the original on September 11, 2010.
  74. ^ "Virginia Gov. Bob McDonnell signs pre-abortion ultrasound bill". Los Angeles Times. March 7, 2012.
  75. ^ Bassett, Laura (February 24, 2012). "Bob McDonnell, Virginia Governor, Didn't Realize Ultrasound Bill Mandated Invasive Procedure".
  76. ^ "Restoration of Rights". Archived from the original on April 29, 2010.
  77. ^ Kumar, Anita (April 14, 2010). "McDonnell Spokesman Says Voting Rights Letter Sent to Felons 'Without Approval'". The Washington Post.
  78. ^ "David Englin comments on his website". David Englin. May 21, 2010. Archived from the original on October 6, 2011.
  79. ^ Errin Whack, McDonnell to expedite rights restoration process for non-violent felons in Virginia, The Washington Post, May 29, 2013.
  80. ^ Errin Whack, Va. ramps up restoration of voting rights for some ex-felons,The Washington Post, July 15, 2013.
  81. ^ Whitley, Tyler. "McDonnell Authorizes Sale of Transportation Bonds". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on May 2, 2010.
  82. ^ Anita Kumar and Rosalind S. Helderman (December 10, 2010). "McDonnell Outlines Transportation Plans". The Washington Post. p. B5.
  83. ^ Anita Kumar and Rosalind S. Helderman (January 10, 2011). "McDonnell Would Tap Sales Tax to Fund Roads". The Washington Post. p. B1.
  84. ^ "Governor Files Application to Toll Interstate 95 Near North Carolina Border". Governor's Office. May 10, 2010. Archived from the original on May 13, 2010.
  85. ^ "WMATA Compact, Article III Section 5". Archived from the original on December 15, 2008.
  86. ^ Alpert, David (June 18, 2010). "McDonnell Makes Case For Rider Seats on Metro Board". The Washington Post. Archived from the original on January 12, 2012.
  87. ^ Lisa Rein and Anita Kumar. "Va. could jeopardize Metro plan". The Washington Post. p. B5.
  88. ^ Kumar, Anita (June 24, 2010). "Virginia commits money to Metro, Connaughton says". The Washington Post. Archived from the original on September 29, 2012.
  89. ^ Lisa Rein and Anita Kumar (July 2, 2010). "Metro's Directors Back $300 Million Accord with Va". The Washington Post. p. B4.
  90. ^ Bob Lewis, AP Political Writer. "Va. Votes to Block Health Care Mandate". Wavy. Archived from the original on March 8, 2012.
  91. ^ Nolan, Jim (March 23, 2010). "McDonnell backs Cuccinelli on challenge to health-care bill". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on February 4, 2013.
  92. ^ Rosalind S. Helderman and Anita Kumar, Va. puts limits on abortion funding, The Washington Post, April 21, 2010.
  93. ^ "Children's National Disappointed in Gov. Bob McDonnell's Veto of Newborn Heart Disease Screening Legislation"
  94. ^ 1 2 3 "K-12 Education". The Washington Post. Archived from the original on January 12, 2012.
  95. ^ Kumar, Anita (February 17, 2010). "After Weeks of Pressure, McDonnell Releases Budget Cut Proposals". The Washington Post. Archived from the original on September 28, 2012.
  96. ^ "State Senate Passes 2010–2012 Biennial Budget". Rockbridge Weekly. February 26, 2010. Archived from the original on July 15, 2011.
  97. ^ Hightower, Ed (April 2, 2010). "Virginia: Hampton Roads Schools Face Major Budget Cuts". World Socialist Web Site.
  98. ^ "Vivian's Views on Budget and Taxes". Del. Vivian Watts. Archived from the original on March 25, 2010.
  99. ^ Kumar, Anita (June 1, 2010). "McDonnell on MSNBC: Race to the Top too burdensome". The Washington Post. Archived from the original on June 5, 2010.
  100. ^ "Virginia's stance against national standards is a blow for students". The Washington Post. June 5, 2010.
  101. ^ Nick Anderson and Rosalind Helderman (May 27, 2010). "Virginia Withdraws from Obama's Race to the Top". The Washington Post. p. B4.
  102. ^ "Race to the Top Program Guidance and Frequently Asked Questions" (PDF). US Department of Education. May 27, 2010, p. 20.
  103. ^ "Overview Information: Race to the Top Fund". Federal Register. November 18, 2009. Archived from the original on March 9, 2010, p. 59840.
  104. ^ Kumar, Anita (May 24, 2009). "Va. Candidates Weigh In on Offshore Drilling". The Washington Post.
  105. ^ Kumar, Anita (March 17, 2010). "Virginia leaders express interest in offshore drilling". The Washington Post.
  106. ^ "Offshore Oil Benefits". WTVR. March 17, 2010. Archived from the original on March 13, 2010.
  107. ^ "Sullivan, Kathleen and Pratt, Marirose. Six Months of Oil Not Worth a Disaster on Southern Coasts, Says SELC". Southernenvironment.org. September 21, 2009. Archived from the original on January 5, 2011.
  108. ^ "Twelve Reasons Why Offshore Drilling for Natural Gas is Wrong for Virginia". Sierra Club, Virginia Chapter. July 8, 2008. Archived from the original on September 7, 2008.
  109. ^ Straub, Noelle (May 6, 2010). "Interior Suspends Planned Va. Offshore Oil and Gas Lease Sale". The New York Times.
  110. ^ "Statement on the Interior Dept.'s Suspension of Oil and Gas Lease Sale off Virginia's Coast". May 6, 2010. Archived from the original on August 9, 2010.
  111. ^ "Virginia Off-Shore Drilling Off-Limits, says DoD report". May 18, 2010. Archived from the original on May 25, 2010.
  112. ^ "McDonnell: Oil spill a setback to offshore drilling". WTOP. May 25, 2010.
  113. ^ "Transcript of President Obama's May 27, 2010 Press Conference". whitehouse.gov. May 27, 2010. Archived from the original on January 27, 2017.
  114. ^ Kumar, Anita (February 17, 2010). "In private, Virginia governor pushes deep budget cuts". Washinigton Post.
  115. ^ Nobles, Ryan (February 17, 2010). "Gov. McDonnell outlines budget cuts proposal". NBC12. Archived from the original on January 20, 2012.
  116. ^ Sluss, Michael. "Virginia budget debate heads into overtime". Roanoke Times. Archived from the original on September 9, 2012.
  117. ^ "Governor McDonnell Returns Amendments to Biennial Budget". Press Release. Archived from the original on April 17, 2010.
  118. ^ Wilkinson, Karen (April 16, 2010). "Legislation Changes Virginia's Online Tax Preparation Program". Government Technology.
  119. ^ Nolan, Jim (April 14, 2010). "State to end free online tax-filing service". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on February 5, 2013.
  120. ^ Anita Kumar and Rosalind Helderman (April 15, 2010). "McDonnell favors development funding". The Washington Post. p. B1.
  121. ^ Lewis, Bob (July 14, 2010). "Va. ended last budget with $220 million surplus". BusinessWeek. Archived from the original on October 24, 2012.
  122. ^ "The so-called Virginia budget surplus". Washington Examiner. July 19, 2010.
  123. ^ Kumar, Antia (August 20, 2010). "In Va., bipartisan calls to reverse budget methods". The Washington Post. p. B1.
  124. ^ Northrop Grumman Selects Virginia for New Corporate Office, April 26, 2010.
  125. ^ Maclauchlan, Shawn (September 28, 2010). "McDonnell meets with Defense Department". NBC12. Archived from the original on January 20, 2012.
  126. ^ Helderman, Rosalind (September 27, 2010). "Look Who's Not Coming to Breakfast: Defense Secretary Gates". The Washington Post. Archived from the original on July 19, 2012.
  127. ^ Pershing, Ben (November 24, 2010). "Va. Confronts Gates on Future of Jobs". The Washington Post. p. B6.
  128. ^ "Letter to the House of Delegates on H.R. 5001". State of Virginia. Archived from the original on April 29, 2011.
  129. ^ "Statement of Governor Bob McDonnell on Passage of Redistricting Legislation". State of Virginia. Archived from the original on September 27, 2011.
  130. ^ Vozzella, Laura (June 16, 2013). "Mansion Spending Records Indicate Improper Billing by Virginia Governor and His Family". The Washington Post.
  131. ^ Laura Vozzella (July 8, 2013). "McDonnell lawyer says children took minimal food from mansion". Washingtonpost.com.
  132. ^ Helderman, Rosalind (January 21, 2014). "Former Va. Gov. McDonnell and wife charged in gifts case". The Washington Post.
  133. ^ Camia, Catalina (January 21, 2014). "Ex-Va. governor McDonnell, wife charged in gift scandal". USAToday.
  134. ^ Burns, Alexander, Titus, Elizabeth (January 21, 2014). "Bob McDonnell and wife indicted in gift scandal". Politico.
  135. ^ Helderman, Rosalind; Zapotosky, Matt; Vozzella, Laura. "Back on stand, Williams says he didn't tell McDonnell about his wife's actions". The Washington Post.
  136. ^ Matt Zapotosky; Rosalind S. Helderman (September 4, 2014). "Robert McDonnell guilty of 11 corruption counts". The Washington Post.
  137. ^ Matt Zapotosky (December 12, 2014). "Early federal sentencing recommendation for McDonnell: At least 10 years in prison". The Washington Post.
  138. ^ "Former Virginia Gov. Bob McDonnell loses Liberty University teaching job". New York Daily News. September 8, 2014.
  139. ^ "44 former attorneys general back McDonnell appeal". Archived from the original on August 28, 2016.
  140. ^ "Former Virginia Gov. Bob McDonnell given 2 years in prison". CNN. January 6, 2015.
  141. ^ "Former Virginia Gov. Bob McDonnell Free, Pending Appeal". USA Today. January 26, 2015.
  142. ^ United States v. McDonnell, F.3d, (2015).
  143. ^ "McDonnell can remain free while Supreme Court decides on review". The Washington Post.
  144. ^ "Supreme Court will review corruption conviction of former Va. governor Robert McDonnell". The Washington Post. January 15, 2016.
  145. ^ Supreme Court sympathetic to former Virginia Gov. Bob McDonnell, CNN, Ariane de Vogue, April 27, 2016.
  146. ^ Peralta, Eyder (June 27, 2016). "Supreme Court Throws Out Former Virginia Gov. Bob McDonnell's Conviction". National Public Radio. NPR.
  147. ^ Robert Barnes, Supreme Court overturns corruption conviction of former Va. governor McDonnell, The Washington Post, June 27, 2016.
  148. ^ de Vogue, Ariane (September 8, 2016). "No new trial for ex-Virginia Gov. Bob McDonnell". CNN.
  149. ^ McDonnell appoints daughter to an advisory council". Tmcnet.com
  150. ^ Laura Vozzella (January 7, 2019). "Former Va. Gov. McDonnell files for divorce, years after trial aired marital woes". Washington Post.


מושלי וירג'יניה וירג'יניהוירג'יניה
פטריק הנרי • תומאס ג'פרסון • ויליאם פלמינג • תומאס נלסון הבן • דייוויד ג'יימסון • בנג'מין הריסון החמישי • פטריק הנרי • אדמונד רנדולף • בוורלי רנדולף • הנרי לי השלישי • רוברט ברוק • ג'יימס ווד • ג'יימס מונרו • ג'ון פייג' • ויליאם קאבל • ג'ון טיילר האב • ג'ורג' ויליאם סמית' • ג'יימס מונרו • ג'ורג' ויליאם סמית' • פייטון רנדולף • ג'יימס ברבור • וילסון קרי ניקולס • ג'יימס פטון פרסטון • תומאס מאן רנדולף הבן • ג'יימס פלזנטס • ג'ון טיילר • ויליאם ברנץ' ג'יילס • ג'ון פלויד • ליטלטון וולר טאזוול • וינדהאם רוברטסון • דייוויד קמפבל • תומאס גילמר • ג'ון פטון • ג'ון רתרפורד • ג'ון מנפורד גרגורי • ג'יימס מקדואל • ויליאם סמית' • ג'ון פלויד • ג'וזף ג'ונסון • הנרי וייז • ג'ון לצ'ר • ויליאם סמית' • פרנסיס הריסון פיירפונט • הנרי ולס • גילברט קרלטון ווקר • ג'יימס קמפר • פרדריק הולידיי • ויליאם קמרון • פיציו לי • פיליפ מקיני • צ'ארלס טריפלט אופרול • ג'יימס הוג' טיילר • אנדרו ג'קסון מונטגיו • קלוד סוואנסון • ויליאם הודג'ס מאן • הנרי קרטר סטיוארט • וסטמורלנד דייוויס • אלברט לי טרינקל • הארי פ. בירד • ג'ון גרלנד פולארד • ג'ורג' פירי • ג'יימס יוברט פרייס • קולגייט דרדן • ויליאם טאק • ג'ון בטל • תומאס סטנלי • ג'. לינדזי אלמונד • אלברטיס הריסון • מילס גודווין • לינווד הולטון • מילס גודווין • ג'ון דלטון • צ'אק רוב • ג'רלד בלילס • דאגלס ויילדר • ג'ורג' אלן • ג'ים גילמור • מארק וורנר • טים קיין • בוב מקדונל • טרי מקאוליף • ראלף נורתם • גלן יאנגקין
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בוב_מקדונל&oldid=40291581"