בועז הוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז הוס
בועז הוס
בועז הוס
לידה 1959 (בן 62 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פילוסופיה ומחשבת ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה תוכנית פולברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה של הקבלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בועז הוס (נולד ב-1959) הוא פרופסור לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועז הוס נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים. בנערותו למד בגימנסיה רחביה (סיים ב-1977). אחר כך, למד לתואר ראשון דו-חוגי בפילוסופיה ובמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים (סיים ב-1986). את עבודת הדוקטור שלו, בנושא הקבלה של ר' שמעון אבן-לביא, כתב בהנחייתו של משה אידל (סיים בשנת 1993). משנת 1996 הוא מלמד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוס עוסק בחקר ההיסטוריה של הקבלה מפרספקטיבה של לימודי התרבות. הוא פרסם מחקרים רבים על ספר הזוהר ותולדות התקבלותו. ספרו הראשון עסק ברבי שמעון לביא, מראשוני פרשני הזוהר, וספרו השני עסק בהתקבלות ספר הזוהר ובהבניית ערכו הסמלי. הוס הוא אחד החוקרים הראשונים שעסק בחקר הקבלה המודרנית והקבלה בת זמננו, נושא שעד לאחרונה הוזנח במחקר הקבלה. הוא כתב על הקבלה הקומוניסטית של הרב יהודה אשלג, על המוטיבים הקבליים ביצירות של מדונה, ועל ההיבטים הפוסט-מודרניים והזיקה לעידן החדש בקבלה העכשווית[1]. הוא עוסק גם בחקר הקבלה והחברה התיאוסופית. במסגרת המחקר הביקורתי שהוא מנהל על חקר המיסטיקה היהודית, ביקר הוס את השימוש במושג "מיסטיקה' כקטגוריה מרכזית בחקר הקבלה והחסידות ואת ההנחות התאולוגיות העומדות ביסוד המחקר האקדמי של המיסטיקה היהודית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו - אפרת הוס, היא פרופ' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן- גוריון. הוריו - חוה (לבית קרן), פסיכולוגית קלינית, ואברהם הוס, פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית במכון למדעי כדור הארץ ומשורר. אחיו הבכור - ד"ר מתי הוס הוא מרצה בכיר לספרות עברית באוניברסיטה העברית ומתמחה בספרות עברית בספרד של ימי הביניים.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על אדני פז: הקבלה של ר' שמעון בן לביא, הוצאת מגנס ומכון בן-צבי, ירושלים תש"ס
  • כזוהר הרקיע: פרקים בהתקבלותו של ספר הזוהר ובהבניית ערכו הסמלי, מכון בן צבי ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח[2]
  • למות ביום אחר: מדונה והקבלה הפוסט-מודרנית, זמנים 91, 2005
  • קומוניזם אלטרואיסטי: הקבלה המודרניסטית של הרב אשלג, עיונים בתקומת ישראל 16, תשס"ו
  • המיסטיפיקציה של הקבלה והמיתוס של המיסטיקה היהודית, פעמים 110, תשס"ז
  • שאלת קיומה של מיסטיקה יהודית: הגנאלוגיה של המיסטיקה היהודית והתאולוגיות של חקר הקבלה, מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד, 2016.
  • Kabbalah and Contemporary Spiritual Revival, Ben-Gurion University Press: Beer Sheva, 2011.
  • The New Age of Kabbalah: Contemporary Kabbalah, The New Age and Postmodern Spirituality Journal of Modern Jewish Studies 6 (2007)
  • The Sufis From America: Kabbalah and Theosophy in Puna in the Late 19th century, Kabbalah and Modernity: Interpretations, TransformationsAdaptations, eds. Boaz Huss, Marco Pasi, Kocku von Stukrad, Brill: Leiden 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]