בוריס גוריאל
בוריס גוריאל (1 באפריל 1903 - 8 באוקטובר 1983) היה ראש המחלקה המדינית של הש"י, שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. לאחר קום המדינה עמד בראש המחלקה המדינית של משרד החוץ, שקדמה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כארגון ביון החוץ של ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוריס (ברוך) גוריאל נולד כבוריס גורביץ' בשנת 1903 בלטביה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל. בעת מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, ונפל בשבי הנאצים. עם שובו לארץ בתום המלחמה בשנת 1945 גויס לש"י ומונה לראש המחלקה המדינית של הש"י בירושלים, שתפקידה היה לאסוף מידע על שלטונות המנדט הבריטי והצבא הבריטי.
לצד המחלקה המדינית פעלו בש"י שתי מחלקות נוספות, המחלקה הערבית, שעסקה באיסוף מידע על הנעשה בקרב ערביי ארץ ישראל, והמחלקה הפנימית, שעסקה בפיקוח על הארגונים היהודים האחרים מימין ומשמאל. המחלקה המדינית נוסדה אחרונה לאחר שתי המחלקות האחרות. היא הוקמה עם תחילת תקופת המאבק על הקמת המדינה שלאחר תום מלחמת העולם.
מקור מידע חשוב לש"י על שלטונות המנדט היו הפקידים והעובדים היהודים במשרדי השלטון השונים, אלא שהיחסים המתוחים עם הבריטים בתקופת המאבק הביאו להרחקתם ולמידורם ממקורות המידע, ונוצר צורך לחפש קשרים עם קצינים ופקידים בריטים. גם בכך נתגלו קשיים גוברים והולכים בשל ניתוק הקשרים החברתיים בין שני העמים ובשל התבצרותם של הבריטים במתחמים סגורים כדוגמת בווינגרד ומתחמים נוספים בירושלים. למרות זאת לא נפסקו הקשרים וחלק ניכר ממוסרי המידע הבריטים עשו זאת ללא תמורה בשל אהדתם ליישוב היהודי ולמאבקו.
המחלקה הצליחה להשיג ממחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית את תוכניות הגשרים שעל גבולות הארץ לצורך תכנון פעולות ליל הגשרים שנערכו אור ל-17 ביוני 1946, שבמהלכה הותקפו בו זמנית אחד עשר גשרים בכל גבולות הארץ.
מחלקתו של גוריאל הייתה קשורה עם הסוכנות היהודית והקדישה חלק ניכר מפעילותה לא רק לעניינים ביטחוניים אלא גם לעניינים מדיניים, כלכליים ומשפטיים. במרוצת הזמן הרחיבה המחלקה את המעקב אחר עיתונאים, קונסוליות וחברות מסחר זרות. פעולה מורכבת של מעקב ומודיעין ביצעה המחלקה בעת שהותה בארץ של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בשנת 1946 ושל הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל בשנת 1947.
בשנת 1947 עבר בוריס גוריאל לתל אביב ועמד בראש אותה מחלקה במטה הארצי של הש"י.
לאחר הקמת מדינת ישראל ובעוד מלחמת העצמאות בעיצומה ראה דוד בן-גוריון לנכון כי הש"י יעבור מפעילות מחתרתית למסגרת ממלכתית. ב-30 ביוני 1948 פורק הש"י ובמקומו הוקמו הארגונים הבאים:
- מודיעין צבאי שבראשו איסר בארי, שפעל במסגרת מחלקת המודיעין (ממ"נ) במטה הכללי הפך לימים לאגף המודיעין.
- "שירות ביטחון פנימי" שבראשו איסר הראל שהפך לימים לשב"כ.
- "שירות מודיעין חיצוני" שבוריס גוריאל בראשו, שפעל בתור המחלקה המדינית במשרד החוץ, שמטרתו איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל.
ב-13 בדצמבר 1949 הטיל דוד בן-גוריון על ראובן שילוח, שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ, להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו, אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין בחוץ לארץ. רק ב-8 בפברואר 1951 החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד חיים יערי. ב־2 במרץ 1951 הנחה בן-גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו להמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בעניינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, עניינים מדיניים ודיפלומטיים.
עם הקמת המוסד פרש גוריאל מתפקידו כראש המחלקה המדינית במחאה על כך שרוב הסמכויות בתחום המודיעין של המחלקה המדינית עברו למוסד.
לאחר פרישתו נתמנה גוריאל למנהל גנזך ויצמן, הארכיון לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר חיים ויצמן. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת 1966.
בוריס גוריאל הלך לעולמו בשנת 1983, בגיל שמונים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב שיף ואיתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל. הוצאת זמורה, ביתן, מודן 1976 עמ' 114-113.
- גד שמרון, המוסד והמיתוס. הוצאת כתר 2011 עמ' 38.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי מילשטיין, ההתראה על מבצע "ברודסייד", דבר, 26 ביוני 1981