בזנ"ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיפודים צ'כיים בגבול בין שתי הגרמניות
בזנ"טים, או קיפודים צ'כים, פרוסים בקרבת קאלה, החומה האטלנטית, 1944
נקודת הכניסה ממערב ברלין למזרחה בקרבת רחוב לינדן, 1980

בזנ"ט (ר"ת: ברזל זוויתי נטוי, או ברזל זווית נגד טנקים), הידוע גם בשם קיפוד צ'כי, הוא מנגנון הגנה סטטי העשוי מברזל, שנועד למנוע מעבר טנקים. בזכות צורתו, הוא שומר על יעילותו גם אם יתהפך על ידי פיצוץ קרוב.

השם הלועזי, "קיפוד צ'כי", מתייחס למקום שבו נעשה בהם שימוש לראשונה, גבול צ'כיה-גרמניה, שם הוצבו על ידי הצבא הצ'כי כמכשולים לטנקים. הם היו חלק ממערכת ביצורים מאסיבית שבנתה (אך לא הספיקה להשלים) צ'כוסלובקיה, ערב מלחמת העולם השנייה. מערכת ביצורים זו נפלה לידי הגרמנים ב-1938, לאחר כיבוש חבל הסודטים בהסכם מינכן.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפרס הבזנ"ט לחופי האוקיינוס האטלנטי כחלק מהחומה האטלנטית. כך למשל, במהלך הפלישה לנורמנדי, נתקלו כוחות הלוחמים בקיפודים צ'כים שמוקמו קרובים במיוחד לקו החוף. על ראש ה"קיפודים" הורכבו מוקשים ופגזים ישנים, ומטרתם של מכשולים אלה הייתה להשמיד נחתות בזמן הגיאות.

ברמת הגולן ניתן לראות גם היום בזנ"טים ששימשו כחלק ממערכת ההגנה של המוצבים הסוריים לפני מלחמת ששת הימים.

פרטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיפודים עשויים משלושה חלקי ברזל בעלי פרופיל בצורת האות ר' (או L) המחוברים יחדיו ליצירת צלב מרחבי. זרועות הקיפוד מצוידות ב"כפות רגליים" מרובעות כדי למנוע שקיעה בקרקע, וכמו כן בחריצים לחיבור חוטי תיל דוקרני בין הקיפודים.

גובהם של קיפודים צ'כים גדול יותר ממרווח גחונם של הטנקים. כאשר טנק מנסה לעבור במקום בו מונח מערך של קיפודים צ'כים, זחל הטנק לא יכול לטפס על הקיפוד, ומאידך גחונו של הטנק עשוי "לעלות" על הקיפוד כך שזחל הטנק מאבד את מגעו עם הקרקע ויכולתו של הטנק לנוע קדימה אובדת. אם טנק עולה על קיפוד במהירות, ייתכן שיכולת תמרונו תאבד כליל עד לחילוצו.

כיום משמש הכינוי בזנ"ט גם למוט ברזל בודד בעל פרופיל ר' או Y, המכוּנה גם "ברזל זווית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בזנ"ט בוויקישיתוף