בית"ר רמלה
| תאריך ייסוד | 1951 | ||
|---|---|---|---|
| תאריך פירוק | 1999 | ||
| אצטדיון | האצטדיון העירוני רמלה | ||
| תלבושת | |||
| |||
  | |||
בית"ר רמלה הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר רמלה, ששיחקה בליגה השנייה במשך 22 שנה ב-3 קדנציות, ב-2019, לאחר הפרישה מהאיחוד עם בית"ר תל אביב, הוקמה הקבוצה מחדש בשם מועדון ספורט רמלה וכיום היא משחקת בליגה ב'.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה נוסדה בשנת 1951 ואירחה את משחקי הבית שלה באצטדיון העירוני ברמלה. הקבוצה החלה את דרכה בליגה ג' מחוז דרום, שהייתה השלישית בחשיבותה בכדורגל הישראלי[1]. במאי 1957 הואשמה הקבוצה בשיתוף פעולה עם מכבי ירושלים, כדי לפגוע בסיכוי ההעפלה של סקציה נס ציונה לליגה ב'. על פי האשמה מכבי ירושלים שילמה לבית"ר רמלה כדי לא להופיע למשחק נגדה ולקבל ניצחון טכני[2].
בעונת עונת 1957/1958 העפילה לסיבוב הרביעי בגביע המדינה, והוגרלה לשחק נגד היריבה העירונית מכבי רמלה[3].
בסיום עונת 1958/1959 העפילה הקבוצה לליגה ב', ושיחקה במחוז דרום יחד עם שתי יריבות עירוניות, מכבי רמלה והפועל רמלה[4].
בסיום עונת 1962/1963 העפילה הקבוצה לליגה א' (ליגה שנייה) מהמקום השני[5]. ההישג הגבוה של הקבוצה היה המקום השלישי בבית הדרומי בעונת 1964/1965.
בשנת 1971, במסגרת דיוני ועדת עציוני, שחקרה שחיתויות והטיות תוצאות משחקים, הואשמה הקבוצה בניסיון לשחד שופט[6].
בנובמבר 1973 העפילה לשמינית גמר גביע המדינה[7].
בסיום עונת 1975/1976, עם הקמת הליגה הארצית בכדורגל, נשרה בית"ר רמלה לליגה השלישית.
בסיום עונת 1979/1980 העפילה הקבוצה לליגה הארצית[8], בה שיחקה בליגת המשנה במשך שבע עונות רצופות. בשנים אלו אימנו את הקבוצה שחקני העבר שמואל רוזנטל (הישראלי הראשון שזכה לחוזה מקצועני באירופה), בתחילת עונת 1984/1985[9], ונחום סטלמך בשנים 1986/1987[10]. באוקטובר 1984 חתם על חוזה בקבוצה בלם קבוצת הפועל ירושלים עלי עות'מאן. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות מרכז בית״ר, ששחקן ערבי חתם בקבוצה המסונפת אליו[11]. לאחר ירידת ליגה חזרה בית"ר רמלה לליגה הארצית לאחר עונה[12], אך בסיום עונת 1988/1989 ירדה פעם נוספת לליגה השלישית.
הקבוצה שיחקה בליגה השלישית עד לעונת 1998/1999 במהלכה לא התייצבה למספר משחקים. כתוצאה מכך היא ירדה ליגה ובהמשך התפרקה. על בסיס הקבוצה הוקמה קבוצת עירוני רמלה שבשנת 2011 התמזגה לבית"ר תל אביב רמלה[13].
מועדון ספורט רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2019 האיחוד עם בית"ר תל אביב בוטל, ביוזמת ראש העירייה מיכאל וידל, שביקש להקים את בית"ר רמלה מחדש כקבוצה עצמאית[14].
הקבוצה החלה שוב את דרכה בליגה ג' בשם "מ.ס. רמלה" (רשמית הקבוצה נקראת "מועדון ספורט כדורגל בגין רמלה (ע"ר)")[15], בסוף עונת 2020/2021 העפילה הקבוצה לליגה ב', לאחר שסיימה את העונה הרגילה ברצף של 15 ניצחונות ו-0 הפסדים. במשחקי הפלייאוף השיגה הקבוצה 4 ניצחונות ותיקו אחד, כאשר משחק ההכרעה היה נגד הפועל נחלת יהודה אותה ניצחה בית"ר בתוצאה 2:0[16].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספורט - כדורגל השבת, על המשמר, 27 במרץ 1953
כדורגל, הארץ, 6 בנובמבר 1953 - ^ "מכבי" ירושלים הואשמה "בקניית" שחקנים, על המשמר, 16 במאי 1957
המשחקים המבוימים, קול העם, 22 במאי 1957 - ^ סיבוב רביעי בגביע המדינה, הארץ, 18 באפריל 1958
- ^ "הפיכה" חיפאית בליגה הלאומית, קול העם, 20 בינואר 1959
- ^ בריהן, קבוצות עלו מליגות ב' - לליגה א', מעריב, 26 במאי 1963
- ^ קבוצת בית"ר רמלה ניסתה לשחד שופט, על המשמר, 5 באוגוסט 1971
- ^ בית״ר רמלה עלתה לשמינית הגמר, על המשמר, 8 בנובמבר 1973
- ^ המנורה השלישית בארצית, בעיתון חדשות הספורט (עמוד 4) 19 במאי 1980
- ^ רוזנטל התפטר, חדשות, 18 בספטמבר 1984
מאיר ריפמן, רוזנטל - המאמן הראשון שהתפטר, מעריב, 18 בספטמבר 1984 - ^ אבי חזקיה, ביתי ר רמלה – מסתדרים בלי הנהלה, חדשות, 19 באוקטובר 1986
אבי חזקיה, סטלמך התפטר, חדשות, 2 במרץ 1987 - ^ אבי חזקיה, עותמן לבית״ר רמלה, חדשות, 30 באוקטובר 1984
- ^ רחמים יפת, בית"ר רמלה: בזכות העורף המוצק, מעריב, 26 במאי 1988
- ^ נבו זעירא, תתרגלו: לא בית"ר/שמשון, אלא בית"ר רמלה ת"א, באתר ONE, 22 ביוני 2010
- ^ ראש העיר רמלה חתם על הסכם פרידה מבית"ר ת"א, באתר ONE, 29 במאי 2019
- ^ יונתן גינזבורג, שכונה ברמלה: חוזה על פיסת נייר וחשד להלנת שכר, באתר ONE, 3 באוקטובר 2021
- ^ תומר רוט, גאוות העיר: בית"ר רמלה עלתה לליגה ב', באתר "דאבלפס", 12 ביוני 2021