שמואל רוזנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל רוזנטל
ShmuelRosenthal.jpg
מידע אישי
לידה 22 באפריל 1947 (בן 75)
פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.77 מטרים
עמדה קשר
מועדוני נוער
הפועל פתח תקווה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1964–1971
1972–1973
1973–1976
1976–1978
1978–1979
1979–1981
1981–1983
הפועל פתח תקווה
בורוסיה מנשנגלדבך
הפועל פתח תקווה
בית"ר תל אביב
אוקלנד סטאמפרד
בית"ר תל אביב
הפועל לוד
201 (7)
13 (1)
90 (4)

18 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1965–1973 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 43 (2)
קבוצות כמאמן
1983–1984
1984–1986
מכבי הרצליה (מאמן-שחקן)
הפועל לוד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל (שמוליק) רוזנטל (נולד ב-22 באפריל 1947) הוא כדורגלן עבר ישראלי, שחקן נבחרת ישראל בכדורגל בשנות השישים והשבעים והישראלי הראשון שזכה לחוזה מקצועני ושיחק בקבוצה אירופאית. רוזנטל שיחק בעיקר בעמדת הקשר השמאלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנטל נולד לשולמית, ילידת פולין, ולמרדכי, שנמנה עם סגל נבחרת ליטא בכדורגל שהשתתפה במכביה השנייה ב-1935. אביו נשאר בארץ ישראל לאחר הטורניר, ובסופו של דבר הצטרף להפועל פתח תקווה. רוזנטל החל לשחק כדורגל בהפועל פתח תקווה בגיל 10, ובסוף עונת 1963/1964 החל לשחק באופן קבוע בקבוצה הבוגרת.

קריירה כשחקן ומאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונות 1965/1966 ו-1966/1968 הציג יכולת גבוהה בליגה שזיכתה אותו בתואר כדורגלן העונה בישראל לעונות אלו[1][2].

בקיץ 1971, קיבל הצעה להתאמן עם קבוצת בורוסיה מנשנגלדבך מהבונדסליגה, בעת שהיה במחנה אימונים וסיבוב של משחקי אימון עם הפועל פתח תקווה באירופה. בנוסף בדק רוזנטל מספר הצעות לחותם על חוזה מקצועני עם קבוצה באירופה. על פי הכללים באותה עת, מעבר של שחקנים בין מדינות חייב תקופת הסגר של 12 חודשים, שבמסגרתה השחקן לא יוכל לקחת חלק פעיל בתחרויות. באוגוסט הודיע רשמית שהוא מבקש להיכנס לתקופת הסגר[3]. בעקבות הכניסה להסגר תבעה אותו הפועל פתח תקווה על הפרת חוזה[4]. בהמשך התאמן מדי פעם עם הקבוצה בתקופת ההסגר, אך לא שיחק[5].

במאי 1972 חתם באופן רשמי על חוזה עם בורוסיה מנשנגלדבך והצטרף לאימוני הקבוצה[6], ובכך היה לכדורגלן הישראלי הראשון שחתם על חוזה מקצועני עם קבוצה אירופאית בכירה[7]. אמנם היו לפניו שחקנים ישראלים ששחקו בצורה מקצוענית ברחבי העולם, אך הם עשו זאת במדינות כמו דרום אפריקה ואוסטרליה שלא נחשבו כמובילות בכדורגל העולמי. באוגוסט 1972, שיחק לראשונה במדי הקבוצה[8]. השחקן מרדכי שפיגלר גם הוחתם בקבוצה באותה עת[9], אך הקבוצה נאלצה לוותר עליו, לאחר שכבר החתימה שני שחקנים זרים, על פי המגבלות דאז[10].

הוא הצליח להתקבל לקבוצה בזכות קשריו של עמנואל שפר, מאמן נבחרת ישראל, עם המאמן הגרמני האנס וייסוויילר. מנשגלדבאך נחשבה באותה עת כאחת מקבוצות העילית של הכדורגל האירופאי, ובשורותיה שיחקו שחקנים מובילים בנבחרת מערב גרמניה, כגון ברטי פוגטס וגינטר נצר, שנחשב אז בעיני רבים כשחקן הטוב בעולם. רוזנטל שיחק בקבוצה עונה אחת (1972/1973) שבסיומה הגיעה הקבוצה למקום החמישי בליגה הגרמנית. תחילה זכה רוזנטל להצלחה, אך בהמשך העונה איבד את מקומו בהרכב הראשון. הוא היה שותף ב-13 משחקים וכבש שער אחד.

איתרע מזלו של רוזנטל, והוא חתם בקבוצה בדיוק באותה שנה בה התרחש טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. המוסד ביקש כי ישמרו על השחקן, וכתוצאה מכך התלוו לקבוצה שוטרים גרמנים לכל מקום. השחקנים במינשנגלאדבך, שמעולם לא היו רגילים להתנהגות כזאת, ראו בכך מטרד של ממש, מחו קשות על הליווי ובקשו מראשי המועדון לשחרר את השחקן הישראלי. בנוסף, היה חשש, כי אם ינסו לפגוע ברוזנטל, הדבר יעשה ללא הבחנה, וכתוצאה מכך שחקנים גרמנים יפגעו גם הם. בתחילת עונת 1973/1974 עוד שיחק רוזנטל בגרמניה, אך בהמשכה הוא חזר להפועל פתח תקווה, ושיחק שם שלוש שנים נוספות.

הפועל פתח תקווה ירדה לליגת המשנה בסיום עונת 1975/1976, ולאחר מכן עזב רוזנטל ושיחק במשך שנתיים בבית"ר תל אביב. השיג השיא שלו עם הקבוצה היה הופעה בגמר גביע המדינה בכדורגל ביוני 1977, בו הפסידה למכבי תל אביב[11].

באפריל 1978 חתם על חוזה בקבוצת "אוקלנד סטומפרס" מליגת ה-NASL האמריקנית[12], שם שיחק שתי עונות[13]. בקיץ 1979 חזר לבית"ר תל אביב שם שיחק במשך שנתיים, אחר כך שנתיים בהפועל לוד, שם שיחק כבלם[14].

בעונת 1983/1984 שיחק כמאמן שחקן במכבי הרצליה מליגה א'[15]. ביולי 1984 חתם על חוזה כמאמן בבית"ר רמלה[16], אך בתחילת עונת 1984–1985 התפטר ועבר לאמן את הפועל לוד[17]. אותה אימן שנתיים, כולל ירידה ועליה מהליגה הארצית בסוף עונת 1985/1986[18]. אחר כך פרש מכדורגל.

קריירה בנבחרות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנטל היה הקפטן של נבחרת הנוער של ישראל, ובמאי 1965 זכה עמה בגביע אסיה[19]. עם נבחרת הנוער זכה שוב בגביע ב-1966 ו-1967[20].

ביוני 1965 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ישראל במשחק מול נבחרת בולגריה, במסגרת המשחקים המוקדמים לטורניר הגביע העולמי של 1966. אחר כך שיחק בנבחרת ישראל‏, בעת שזכתה במקום השלישי בגביע אסיה בכדורגל 1968, והוזמן פעמיים להיות חבר בנבחרת כוכבי אסיה[21][22]. ב-1968 השתתף באולימפיאדת מקסיקו סיטי במדי נבחרת ישראל שסיימה במקום החמישי בטורניר. ב-1970 השתתף עם נבחרת ישראל בהעפלה לטורניר המונדיאל שנערך במקסיקו, ושיחק בהרכב הראשון בשלושת משחקי שלב הבתים מול נבחרת אורוגוואי, מול נבחרת שוודיה ומול נבחרת איטליה. ב-43 המשחקים שלו בנבחרת הוא שיחק בעיקר בתפקידים הגנתיים.

בינואר 1973 שיחק במשחק ידידות יחד עם מנשנגלאדבך, נגד נבחרת ישראל בבלומפילד[23]. בנובמבר 1973 שיחק את משחקו האחרון במדי נבחרת ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת ארצות הברית[24]. בסך הכל ייצג רוזנטל את ישראל ב-43 משחקים בינארציים, וכבש בהם שני שערים.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפרישה עבד רוזנטל כסוכן ביטוח[25], נקלע לחובות וב-1997 נעצר והורשע, לאחר שהודה בניסיון הברחה של 13 ק"ג קוקאין ממקסיקו לישראל[26]. הוא נידון ל-13 שנים מאסר, אך השתחרר לאחר שריצה ארבע שנות מאסר. לאחר מכן[דרושה הבהרה] החל לעבוד בחברת החשמל. בעשור השני של המאה ה-21 עבר להתגורר בערד ושימש, בין היתר, כמנהל המקצועי של קבוצת מכבי ערד תמר.[27]

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה גורן, על העונה רצית את התואר הזה, מעריב, 30 במאי 1966
  2. ^ פרס כדורגלן השנה הוענק לשמואל רוזנטל, מעריב, 2 ביולי 1969
  3. ^ משה נהוראי, רוזנטל נכנס להסגר בינלאומי, מעריב, 24 באוגוסט 1971
    רוזנטל החליט ללכת עד הסוף, מעריב, 6 בספטמבר 1971
  4. ^ צו עיכוב נגד רוזנטל הוצא לבקשת "הפועל" פתח־תקווה, על המשמר, 21 באוקטובר 1971
  5. ^ רוזנטל: אימון עם הפועל פיית, מעריב, 11 בינואר 1972
  6. ^ היום הראשון של רוזנטל במנישנגלדבך, מעריב, 28 במאי 1972
  7. ^ רוזנטל הראשון: רוזנטל לא יהיה האחרון, חדשות, 4 באוגוסט 1986
  8. ^ רוזנטל ישמור על הברזילאי, מעריב, 22 באוגוסט 1972
  9. ^ שפיגלר הוחתם לשנתיים . במנשנגלאדבאך, על המשמר, 6 באוגוסט 1972
  10. ^ שפיגלר עשוי לחזור היום ולשחק בארץ, מעריב, 29 באוגוסט 1972
  11. ^ מכבי ובית"ר ת"א היום בגמר הגביע בכדורגל, דבר, 1 ביוני 1977
  12. ^ רוזנטל יצא לארה"ב לשחק כמקצוען, מעריב, 9 באפריל 1978
  13. ^ רוזנטל חתם עונה נוספת בארה"ב, מעריב, 11 ביולי 1978
  14. ^ שמואל טל, התחזית ל"ארצית" - מאבקיה קשים בקצוות ורמה בינונית, דבר, 6 בספטמבר 1981
  15. ^ אלכס פרלמן, ששון לבני־יהודה וחיים לוי להכוז, מעריב, 17 בינואר 1984
  16. ^ מאיר ריפמן, נפתח מו"מ להעברת חביב מיהוד להפועל תל־אביב, מעריב, 29 ביולי 1984
  17. ^ רוזנטל התפטר, חדשות, 18 בספטמבר 1984
    מאיר ריפמן, רוזנטל - המאמן הראשון שהתפטר, מעריב, 18 בספטמבר 1984
  18. ^ להפועל לוד - ברכות לעלייה לליגה הלאומית, חדשות, 8 ביוני 1986
  19. ^ גביע אסיה - לנוער ישראל בכדורגל, קול העם, 7 במאי 1965
    ישראל ניצחה את הפיליפינים 1:8, קול העם, 27 באפריל 1965
  20. ^ ישראל פז, גביע־אסיה כמעט וניזוק בקבלת־פנים סוערת בלוד, על המשמר, 2 במאי 1967
  21. ^ רוזנטל ושפיגלר יחוייבו להופיע בנבחרת אסיה, על המשמר, 18 באפריל 1967
  22. ^ רוזנטל הוזמן לנבחרת אסיה, על המשמר, 12 במרץ 1968
  23. ^ מנשנגלאדבך תתמודד מחר ב״בלומפילד" עם הנבחרת, על המשמר, 8 בינואר 1973
  24. ^ במשחק הכדורגל אתמול ב״בלומפילד" ישראל זכתה בנצחון (1:3) והאמריקנים קיבלו את הכבוד, על המשמר, 14 בנובמבר 1973
  25. ^ בוקי נאה, "כדורגלן הנבחרת בעבר העלים מס", חדשות, 6 בנובמבר 1991
  26. ^ מאת הדס מגן, ‏מחלוקת על משכנתא שנתנה כלל לבקשת מכרה של הכדורגלן לשעבר שמואל רוזנטל, באתר גלובס, 26 באוגוסט 1997
  27. ^ תומר רוט, מגיע להם: מכבי ערד תמר עלתה לליגה ב', באתר דאבל פס, 14 באפריל 2020


‏נבחרת ישראל‏ - גביע אסיה בכדורגל 1968 (מקום שלישי)

 לוין |  ויסוקר |  בלו |  דרוקר |  קרקו |  מרילי |  רוזן |  רום |  עסיס |  בורסוק |  נוריאלי |  רוזנטל |  בורבה |  רומנו |  שפיגל |  שפיגלר |  טלבי |  יאנג | מאמן: צ'יריץ'

ישראלישראל
נבחרת ישראלמונדיאל 1970

1 ויסוקר • 2 בר • 3 בלו • 4 פרימו • 5 רוזן • 6 רוזנטל • 7 שום • 8 שפיגל • 9 פייגנבוים • 10 שפיגלר • 11 בורבה • 12 שווגר • 13 חזום • 14 רום • 15 טלבי • 16 וולך • 17 בן רימוז' • 18 רומנו • 19 שורוק • 20 קרקו • 21 המאירי • 22 נוסובסקי • מאמן: שפר

ישראלישראל