בית ארלינגטון
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אתר הנצחה לאומי של ארצות הברית, אחוזה |
כתובת | בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
מיקום | מחוז ארלינגטון |
מדינה | ארצות הברית |
בעלים | ג'ורג' וושינגטון פארק קוסטיס |
מפעיל | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
מבקרים בשנה | 361,174 (נכון ל־1940) |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1803 |
תאריך פתיחה רשמי | 1803 |
אדריכל | ג'ורג' הדפילד |
סגנון אדריכלי | התחייה היוונית |
קואורדינטות | 38°52′52″N 77°04′22″W / 38.881167°N 77.07265°W |
www | |
בית ארלינגטון (שמו הרשמי: בית ארלינגטון, אנדרטת רוברט אי לי; אנגלית: Arlington House) הוא בית אחוזה לשעבר בארלינגטון שבמדינת וירג'יניה בארצות הברית. הבית ניצב על גבעה על גדתו המערבית של נהר הפוטומק ליד העיר וושינגטון, בירת ארצות הברית, ומשקיף על הנהר, גשר הזיכרון ארלינגטון והעיר. הוא שימש בעבר כביתו של גנרל רוברט אי לי, בכיר מפקדי צבא הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית. כיום משמש הבית כאנדרטה ללי. סביבו, על חלק מאדמות אחוזת לי לשעבר, משתרע בית הקברות הלאומי ארלינגטון.
תולדות הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית, שנקרא בעבר מעון קאסטיס-לי, נבנה בהזמנתו של ג'ורג' וושינגטון פארק קאסטיס, נכדו המאומץ של נשיא ארצות הברית הראשון ג'ורג' וושינגטון.[1] הבית נבנה בראש גבעה בתחומי אחוזה בת 4,450 דונם שרכש אביו של קאסטיס בשנת 1778.
הבניין, שתוכנן בסגנון התחייה היוונית, תוכנן על ידי האדריכל האנגלי ג'ורג' הדפילד (George Hadfield), אחד ממתכנני בניין הקפיטול בוושינגטון. שני אגפיו הצדדיים של הבית הושלמו ב-1804, אך חלקו המרכזי הושלם רק ב-1817 ויצר עמם חזית ברוחב של 43 מטר, בה היו משולבים שמונה עמודים בקוטר של 1.5 מטרים כל אחד.
בתו של קאסטיס (היחידה מילדיו שהגיעה לגיל בגרות), מרי אנה רנדולף קאסטיס, נישאה ב-1831 לרוברט אי לי. הזוג חי בבית ארלינגטון במשך 30 השנים הבאות (שבמהלכן גם נדד בין מקומות הצבה צבאיים שונים של לי) ובו נולדו שישה משבעת ילדיהם. הוריה של מרי נקברו לאחר מותם בתחומי האחוזה, באתר שהוא כיום חלק מבית הקברות ארלינגטון. הם הורישו את האחוזה לבתם.
בעת מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1861, חודש לאחר תחילת מלחמת האזרחים האמריקנית, פרשה מדינת וירג'יניה מארצות הברית והצטרפה לקונפדרציה של מדינות הדרום. באותו זמן החליט לי, שהסתייג מפרישת וירג'יניה מולדתו מארצות הברית, כי לא יוכל להילחם נגדה והצטרף לצבא הדרום. מחשש לשלומה שכנע לי את אשתו לעזוב את הבית והיא גם פינתה ממנו את מרבית חפצי הערך של המשפחה, לאחר שנודע לה כי צבא הצפון צפוי לתפוס את הבית.
הבית נתפס על ידי צבא הצפון מעט לאחר יציאת לי ואשתו ממנו והפך למפקדתה של ארמיית הפוטומק של הצבא. חלק מרכוש משפחת לי שנותר מאחור, ובו גם מזכרות מבית הנשיא וושינגטון במאונט ורנון, הועבר לוושינגטון למשמורת. חלק אחר נבזז על ידי חיילי צבא הצפון ששהו בבית.
ב-1864 הפקיעה הממשלה הפדרלית את הבית והאחוזה שסביבו מבעליהן, מרי אנה קאסטיס לי, בנימוק שהיא לא שילמה כדין את מיסי המקרקעין שהוטלו עליו. עד אותה שנה כבר התמלאו בתי הקברות בוושינגטון וסביבותיה בקברי חללי צבא הצפון במלחמה. קצין האפסנאות הראשי של הצבא, גנרל מונטגומרי מיגס (Montgomery Meigs), הורה להקים בתחומי אחוזת קאסטיס-לי בית קברות צבאי חדש ובפקודתו נקברו תחילה 26 מחללי צבא הצפון בגן הורדים הידוע של הגברת לי. מיגס (שבנו נהרג במלחמה בשלהי 1864) היה איש ג'ורג'יה ששירת בעבר תחת פיקודו של גנרל לי. הוא תיעב את מדינות הדרום וראה בהחלטת לי לשרת בצבאן נגד האיחוד משום מעשה בגידה. מעשהו הונע לפחות באופן חלקי מהרצון להבטיח שלי לא יוכל עוד להתגורר בבית. זו הייתה ראשיתו של בית הקברות הלאומי ארלינגטון.
לאחר מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כניעת מדינות הדרום וסיום מלחמת האזרחים החליטו לי ואשתו שלא להיאבק נגד הפקעת הבית והאחוזה. לי לא חזר מעולם אל הבית. אשתו ביקרה בו פעם אחת נוספת מעט לפני מותה ב-1873.
ב-1870, לאחר מות לי, הגיש בנו הבכור, ג'ורג' וושינגטון קאסטיס לי (שהיה בעצמו קצין בכיר בצבא הדרום), תביעה לבית משפט פדרלי בווירג'יניה במטרה לבטל את ההפקעה. ב-1882 נתן בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק דין סופי בתביעה וברוב של 5 נגד 4 ביטל את ההפקעה והורה להשיב את הבית והאחוזה ליורשי בעליהם. בשנה שלאחר מכן מכר בנו של לי את הבית והאחוזה לממשלת ארצות הברית תמורת סכום של 150 אלף דולר (השקול ל-3.5 מיליון דולר במחירי 2011).
הבית כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום מנוהלים הבית ושטח של כ-113 דונם סביבו על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הבית משמש כאנדרטה וכמוזיאון ללי. בשנת 2010 ביקרו בו למעלה מ-627 אלף מבקרים. ב-1966 נרשם הבית במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (National Register of Historic Places).
הבית והשטח המסופח אליו מוקפים על ידי בית הקברות הלאומי ארלינגטון, המשתרע על פני למעלה ממחצית שטח אחוזת לי לשעבר (שהיה כאמור 4,450 דונם). דגל ארצות הברית, המונף על תורן לפני חזית הבית, נמצא בקביעות בחצי התורן, לציון היות ארלינגטון בית קברות פעיל. למרגלות הגבעה שעליה ניצב הבית, במרחק של כ-100 מטרים ממנו, מצויה חלקת הקבורה של נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי וחמשת בני משפחתו. בשטח שלפני חזית הבית נמצא קברו של פייר שארל ל'אנפן, מתכנן העיר וושינגטון.
בשנת 2011 ניזוק הבית במהלך רעידת האדמה בווירג'יניה וחלקים ממנו נסגרו למבקרים עד להערכת הנזק ותיקונו.
בשנת 1919 נבנה בעיר אטלנטה שבג'ורג'יה העתק של הבית והוא עומד שם על תילו עד היום. בפארק לי בעיר דאלאס שבטקסס ניצב העתק נוסף של הבית, בקנה מידה של שני שלישים ממנו.
-
המראה מחזית בית ארלינגטון, הנשקף על בית הקברות ארלינגטון, נהר הפוטומק, גשר הזיכרון ארלינגטון והעיר וושינגטון. משמאל נראית המצבה על קברו של פייר שארל ל'אנפן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בית ארלינגטון (באנגלית)
- בית ארלינגטון באתר שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קאסטיס היה נכדה של מרתה וושינגטון, אשת הנשיא, בנו של בנה מנישואיה הראשונים.