בית דין של כהנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הינו מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני. בהרכב בית הדין ישבו עשרים ושלושה כהנים זקנים אשר פיקחו על פעולתו היום-יומית של בית המקדש, בדיקת ייחוסם של הכהנים, ושמירה על קדושת כלי השרת שבמקדש.

בית דין זה פעל כשלוחי הסנהדרין[1] וישב בחלק העזרה שמקדש, באחורי בית הכפורת[2].

המקורות בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידם של הכהנים כאנשי הוראה מופיע כבר בתנ"ך בכמה גוונים, ובמיוחד בספרות הכהנית - ספר ויקרא וספר יחזקאל. קיומן של ערכאות כוהניות מופיע במקורות חז"ל וכן בספרות חיצונית. המקור החז"לי הראשון לרעיון זה מופיע בספרי במדרש על הפסוק:

Cquote2.svg

וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת

Cquote3.svg
ספר במדבר יח, ז

הספרי דורש את המילים ולמבית לפרכת ואומר כך: "מכאן אמרו, מקום היה אחורי בית לפרוכת ששם בודקין יחוסי כהונה" (ספרי במדבר יח ז).

סמכויות ופעולות בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספרות חז"ל, בית הדין של הכהנים כלל בתוכו רק כהנים מיוחסים מזרע אהרן, ובכך היה נבדל מהסנהדרין שכללה גם שאינם כהנים. מהמשנה עולה כי לבית דין זה היה סמכות לדון דיני נפשות. לדעתו של רבנו חננאל, בית הדין היה קובע את משמרות הכהנים[3]. כמו כן, בית הדין פיקח על עבודת המקדש וייתכן שגם על שמישות כלי השרת[4]

עניין נוסף המופיע במשנה מפורשת במסכת כתובות הוא בדבר הקפדה שהנהיג בית דין זה כך שבכתובה של בת כהן בתולה הנישאת, יהיה כתוב סכום של ארבע מאות זוז ולא מאתיים בלבד, כפי שתיקנו חכמים לשאינן בנות כהן[5].

ייתכן ובית הדין של הכהנים עסק אף בקבלת עדים לקידוש החודש כפי שעולה מהמשנה במסכת ראש השנה: "טוביה הרופא.. ראה את החדש.. ובנו ועבדו משחרר, וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו. וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו" (משנה ראש השנה א, ז).

נראה שביום הכיפורים נטל לעצמו בית הדין תפקידים מיוחדים - הקפדה על היות האיש העתי המשלח את השעיר אל המדבר כהן[6], ואולי אף אחריות על הכנת הכהן הגדול לעבודת היום[7].

בית דין של הכהנים היה מפקח גם על עבודתם של הכהנים עצמם. כך למשל, ההלכה היא שאשה שטמאה בטומאת לידה או זיבה, צריכה להביא כסף שיקנו בהם הכהנים קינין של עופות להקרבה, וידעה בבירור שהכהנים יקריבו את הקינין לטהרתם באותו יום שכן בית הדין של הכהנים לא היה מסתלק ממקומו עד שנקנו קרבנות בכל הכסף שהביאו הנשים להקרבה ולטהרה‏[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרי במדבר, פרשת קרח, לפסוק "ושמרו את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח"
  2. ^ באחד עשר האמות הפנויות שבין הכותל האחורי של קודש הקודשים לכותל החיצוני של העזרה.
  3. ^ מסכת תענית יז.
  4. ^ כך ע"פ חלק מהדעות באשר להבנת התוספתא מנחות ט, י.
  5. ^ משנה כתובות א, ה; שם י, ב.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה דף כז, במשנה שם וברש"י.
  7. ^ משנה, ראש מסכת יומא.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ל"ב, עמוד א'.
Talmud-Berachoth.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.