זוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זוּז או דינר הוא מטבע עתיק ששימש בארץ ישראל ובסביבתה מן התקופה ההלניסטית ועד שלהי העת העתיקה. מקור המילה באכדית, zuzu. הוא נזכר במכתבי יב, במגילות ים המלח, במשנה ובתלמודים.

ערכו של הזוז בתקופת המשנה היה רבע השקל המקראי (הסלע מזמן המשנה) כשוויו של יום עבודה. הזוז מופיע לעתים קרובות במשנה. למשל במסכת כתובות נקבע ש"המשיא את בתו לא יפחות לה מחמישים זוז", ובמסכת פאה נקבע "מי שיש לו מאתיים זוז לא יטול לקט, שכחה, ופיאה, ומעשר עני".

בתלמוד הבבלי משמש הזוז לציון הדרכמה הסאסאנית. צורת הריבוי "זוזֵי" משמשת גם עבור כסף באופן כללי, לדוגמה: "רב כהנא יהב זוזי אכיתנא" (רב כהנא השקיע כסף בכיתן; בבא קמא קג ע"א).

"תרֵי זוּזֵי" - שני זוזים - הם המחיר ששילם האב עבור הגדי בפיוט הפסח הידוע חד גדיא.