בית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר
 | |
| שער בית הקברות, יולי 2021 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | אסלאם |
| תאריך הקמה | 1934 |
| תאריך סגירה | כנראה סוף שנות ה-30 של המאה ה-20. |
| שטח | 43 דונם |
| קואורדינטות | 32°46′01″N 35°03′09″E / 32.766830971078°N 35.052512860121°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   בית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר  | |
  | |
בית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר הוא בית קברות שהוקם בשנת 1934 על אדמת ווקף עבור מתיה המוסלמים של חיפה בלב השכונה היהודית שהוקמה לצד בית חרושת נשר ב-1923, כיום כיכר ההסתדרות בעיר נשר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1933 הביע הווקף של חיפה את רצונו להקמת בית קברות מוסלמי לתושבי חיפה בסמוך לבלד א-שייח' בליבה של שכונת נשר היהודית שנוסדה ב-1923. התושבים היהודים במקום שהתנגדו בתוקף להקמת בית הקברות מחשש להיווצרות מוקד חיכוך בין הקהילות, פנו לנציב המחוז וביקשו הקצאת מקום קבורה חליפי.[1]. תחילה, נטה הווקף לקבל את הצעת תושבי נשר אך לבסוף התעקש על התכנית המקורית ומאבקם של התושבים היהודים נחל כישלון.[2] בעקבות התנגדות של הווקף נאלצו אותם אנשי נשר שגרו בשטח שיועד לבית הקברות, בהוראת משטרת המנדט להרוס את המבנים עד דצמבר 1933 והצריפים גולגלו על חביות אל מחוץ לאדמת הווקף.
בשנת 1934 הסתיימה הקמתו של בית הקברות, והוא נפתח לקבורה באופן רשמי. חששם של התושבים היהודים לחיכוך בין הקהילות על בסיס בית הקברות התגשם; הקהילה הערבית שעלתה לבית הקברות, ניצלה את שטח בית הקברות לירות לכיוון צריפי תושבי שכונת נשר. התושבים נאלצו לבנות על צדם של הצריפים שמכוון לשטח בית הקברות שכבות עץ וחצץ נוספות, ועת נורו יריות נשכבו על הרצפה בחסות שכבת המגן. בנוסף על בניית בית הקברות בנה הווקף שורה של חנויות ממזרח לשטח בית הקברות, בלב מרכז החיים של השכונה (היום כיכר ההסתדרות). חנויות אלה עברו לידי תושבי נשר כנראה לאחר מלחמת העצמאות, והיו בשימוש עד להריסתם כשבנו את הגשר העובר מעל בית הקברות לצורך סלילת כביש 752 (דרך בר יהודה).
ב-20 בנובמבר 1935, במהלך הקרב נגד כנופייתו, נהרג עז א-דין אל-קסאם בידי הכוחות הבריטים.[3][4] הלווייתו של אל-קסאם החלה במסגד אל-ג'רינה, המשיכה לכוון כיכר פייסל שבדרך העצמאות ומשם המשיכה לבית הקברות.[5] ההלוויה לוותה בהתקפות וזריקת אבנים על שוטרים שליוו את מסע ההלוויה. כמה מהם נפצעו, ואוטובוס עם נוסעים יהודים נפגע מזריקת אבנים.[6] בית הקברות הפסיק את פעילותו כנראה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. בשטח בית הקברות נמצאה מצבה המתוארכת לשנת 1938.
בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-2000 בעת תכנון תוואי כביש 752 בקטע המרכזי שלו למרגלות העיר נשר, התברר כי הכביש מתוכנן להיסלל בקצה הדרומי של שטח בית הקברות על קרקע השייכת לווקף. בקרב ערביי ישראל פרצה מחאה, שלא שככה גם כשהוצע להעביר מספר קברים ממקומם כדי שלא ייפגעו. המחאה התגברה משהסתבר כי אחד הקברים בבית הקברות, הוא קברו של עז א-דין אל-קסאם - חרף טענה של ראש העיר דוד עמר, שאל-קסאם קבור בכלל בעכו. לבסוף נאלצה מע"צ להסכים להקמת גשר שיעבור מעל בית הקברות. קברו של אל-קסאם נמצא מצפון ובמרחק מה מהגשר.
ב-20 במאי 2014 הושחת קברו של אל-קסאם על ידי פעילי ימין קיצוני. הקבר רוסס בסמלי מגן דוד ובצמד המילים "תג מחיר".[7] במאי 2015 טענה חברת המזון "קירור אחזקות בע"מ" את זכויותיה על המקום, שלכאורה נחתמו בהסכם משנות ה-70.[8] החברה רצתה להעביר את הקברים שנמצאים בשולי בית הקברות למקום אחר, למען קידום תעשיית החברה באזור. הקהילה המוסלמית הביעה נחרצות את התנגדותה להעתקה של חלק מהקברים והפגינה מול בית משפט השלום בקריות. המפגינים נשאו שלטי מחאה הן בעברית והן בערבית, ואף כמה תמונות של הנקברים באזור. לבסוף, פסק בית המשפט לטובת הקהילה המוסלמית, ואף קבר לא הוזז.[9]
בשנותיו הראשונות של בית הקברות, אף קהילה לא דאגה לניקיונו ולטיפוחיו. כיום, מדי שנה, מגיעה קבוצה של מוסלמים המאורגנת על ידי עמותה הדואגת לבתי קברות מוסלמים בכל הארץ ומרכזה בנצרת, לנקות את שטח בית הקברות.
מחאה בבית הקברות כנגד פינוי קברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר התקיימה בחודשים נובמבר דצמבר 2021 מחאה על תביעה משפטית שהוגשה נגד הווקף של חיפה לפינוי קברים בעקבות מכירת שטח מבית הקברות בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי המדינה לחברה פרטית. השטח עבר לרשות המדינה בעקבות חילופי שטחים שנעשו בשנות ה-50 של המאה ה-20 בין שטח בתוך בית הקברות לשטח אחר בחיפה. חילופי השטחים נעשו בתאום עם עמותה מוסלמית שעסקה בכך. ב-2014 הגישה חברת "קירור אחזקות בע"מ" תביעה משפטית בבית המשפט לשלום בקריות כנגד הווקף בחיפה לפנות את השטח. התביעה עברה לערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה והגיעה עד בית המשפט העליון, שעדיין לא נתן החלטה בנושא.[10] המוחים הקימו מאהל מחאה גדול בתוך שטח בית הקברות, ופעילי מחאה מתחלפים, שוהים במאהל 24 שעות ביממה. מדי יום שישי מתקיימת תפילה גדולה בשטח בית הקברות. בשבוע של ה-19 בדצמבר 2021, תלו המוחים שלט על גדר בית הקברות.
ב-11 בפברואר קיימו המוסלמים הפגנה ליד בית הקברות המוסלמי בהשתתפותו של השייח ראאד סלאח. כוחות משטרה אבטחו את אזור ההפגנה.[11]
בקיץ 2022 תלו פעילי המאבק שלט חדש על הגדר בשלוש שפות: ערבית, אנגלית ועברית, הכולל מידע היסטורי שגוי הטוען שבית הקברות הוקם ב-1930 במקום 1934, וכי בית הקברות היה של הכפר בלד א-שייח' ולא של חיפה. בית הקברות של בלד א-שייח' שוכן בשכונת תל חנן ברחוב אברהם פרץ.[12]
בחודש ספטמבר 2022 החל שיפוץ של המבנה הדרומי, אחד משני המבנים הנמצאים בשטח בית הקברות. השיפוץ נעשה על ידי מתנדבים.[13]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הייבנה בית קברות מוסלמי בתוך יישוב עברי, דבר, 21 בנובמבר 1934
- ^ The Palestine Post, 21 נובמבר 1934
- ^ איך נתפסה כנופית הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
- ^ קרב דמים בין המשטרה וחבורת הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
- ^ לווית הרוצחים-הטרוריסטים, דבר, 22 בנובמבר 1935
- ^ Arab Terrorists Buried, פלסטיין פוסט, 22 בנובמבר 1935
- ^ Grave of Muslim extremist defaced near Haifa, טיימס אוף ישראל
- ^ אלי אשכנזי, הוויכוח על העתקת הקברים המוסלמיים שעלול להצית מהומה בחיפה, באתר וואלה!, 27 במאי 2015
- ^
נעה שפיגל, תושבים בצפון נאבקים בכוונה לפנות חלקה בבית הקברות המוסלמי, באתר הארץ, 2 ביוני 2015
- ^ אלי אשכנזי, הוויכוח על העתקת הקברים המוסלמיים שעלול להצית מהומה בחיפה, באתר וואלה!, 27 במאי 2015
- ^ עשרות מוסלמים הפגינו ליד בית הקברות המוסלמי בנשר נגד הכוונה לבנות סמוך למקום, באתר ynet, 11 בפברואר 2022
- ^ A sign with incorrect information about The Muslim cemetery of Haifa in Nesher
- ^ שיפוץ מבנה בבית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר
