בית זינאתי

בית זינאתי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג מרכז מבקרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פקיעין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°58′37″N 35°20′09″E / 32.97691°N 35.33573°E / 32.97691; 35.33573
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרכז המבקרים בית זינאתי

בית זינאתי הוא אתר מורשת בפקיעין. אתר המורשת מספר על ההיסטוריה היהודית של פקיעין, ועל משפחת זינאתי, אשר על פי לפי רשימות יוחסין מקורה מהישוב היהודי בכפר חנניה,[1][2][3] ולפי גרסה אחרת היא מתגוררת בפקיעין מתקופת חורבן בית שני.[4] סביב אתר המורשת נמצאים, בין היתר, מערת הרשב"י, בית הכנסת העתיק של פקיעין, הקשורים לסיפור המקום. במרכז המבקרים מתקיימות פעילויות רבות, כגון סיורים לכל המשפחה, מסיק זיתים והצגת תיאטרון.

פקיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר המעיין בפקיעין
ערך מורחב – פקיעין

אתר המבקרים עורך סיורים מוזקליים ביישוב פקיעין. היישוב העתיק ובו תושבים דרוזים, נוצרים, מוסלמים, ויהודים. במהלך הסיורים של האתר, המבקרים עוברים בכיכר המעיין של היישוב, ובמרכז קהילתי. בסיור מדברים גם על הקשר החזק בין המקום לבין מורשתו של יצחק בן-צבי[5].

בית הכנסת העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בית הכנסת העתיק בפקיעין

על פי המסורת, בית הכנסת העתיק של פקיעין, הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. בבית הכנסת התגלו שני לוחות הנחרטו סמוך לימי בית שני. הבניין שופץ ב-1873 מתרומתו של רפאל לוי. כיום, בית הכנסת העתיק נמצא תחת השגחתה של משפחת זינאתי, ששומרת ומתחזקת את המקום.

בית זינאתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרים במערת הרשב"י

מרכז המבקרים, הנקרא גם בית רחל ינאית בן-צבי, היה בעברו מחסן. בשנים האחרונות, הוצאו משם חפצים רבים המיועדים לשימור. בין החפצים תמונות ישנות, כלי עבודה ישנים, ואביזרים. כל אלה מתארים את תולדותיהם של היהודים בפקיעין לאורך השנים. כיום במרכז המבקרים ישנו מוזאון. במקום ניתן לצפות גם במיצג אורקולי, ובהצגה של מרגלית זינאתי ואוריאל רוזנבאום.

מרגלית זינאתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריאל רוזנבאום ומרגלית זינאתי

מרגלית זינאתי היא "שומרת הגחלת היהודית". מרגלית היא האחרונה ממשפחת זינאתי שעדיין גרה במקום. היא מספרת את סיפורה לקהל המבקרים במקום. בשנת 2018, השנה ה-70 למדינת ישראל, נבחרה זינאתי להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות המסורתי[6], ואף זכתה לעיטורי כבוד מנשיא המדינה ובפרס ירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית זינאתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדאד, מנעם, פקיעין: אגדה, הווי ומסורת, תל-אביב: עם עובד, 1987, עמ' 25.
  2. ^ י. בן צבי, שאר ישוב, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1968, עמ' 51
  3. ^ י. ברסלבסקי, לחקר ארצנו: עבר ושרידים, תשי"ד, עמ' 175-170 ו 222-216
  4. ^ אלעד בן-דרור, שומר החומות האחרון של הכפר העברי הראשון יצחק בן צבי ויהודי פקיעין, קתדרה 147, 2013, עמ' 115-148
  5. ^ אמנון גופר, הגליל: טיול בעקבות נשיא ושטר של מאה שקל, באתר ynet, 21 בדצמבר 2009
  6. ^ אלה מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70, באתר ynet

{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף