לדלג לתוכן

בית משפט לעניינים מינהליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000,[1] במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) לדון בעניינים מנהליים אשר נדונו בעבר בבג"ץ. מכאן אף המקור לכינויו של בית משפט זה "בג"ץ קטן"[2]. תפישתו העקרונית של החוק היא, כי ראוי שבירור עתירות המובאות בפני בתי משפט אלה יערך על פי כללי דיון בעלי מאפיינים דומים לאלה של כללי הדיון הנוהגים בבג"ץ, והמוסדרים בתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק.[3]

עם הקמת המדינה נקבע המוסד של בג"ץ לדיון בטענות כנגד פעילות השלטון. ברבות השנים עלה העומס על בית המשפט העליון שטיפל בעתירות לבג"ץ והוצעו הצעות שונות להקל את העומס. בשנת 1980 הציעה ועדת לנדוי מתווה להקלת העומס, אולם הצעותיה לא יושמו. בשנות ה-90 החל בג"ץ להעביר נושאים לבית המשפט המחוזי בדרך של פסיקה. בראשית שנות ה-90, בבג"ץ פסטרנק,[4] הועברו ענייני מכרזים לבתי המשפט האזרחיים. לאחר מכן הועבר הדיון בחברות ברשות מקומית לבתי משפט אזרחיים ברע"א 1287/92.[5] בבג"ץ 1921/94[6] הועברו ענייני התכנון והבנייה לבתי המשפט האזרחיים. בעקבות זאת, אישרה הכנסת בשנת 1997 חוק להקמת בתי משפט מנהליים העוסקים בענייני תכנון ובנייה[7]. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2000 אושר חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שהעביר עניינים אחרים לבתי המשפט המנהליים.

ב-17 ביולי 2018 השלימה שרת המשפטים איילת שקד, ביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', מהלך שיזמה והמעביר סמכויות שיפוט ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים שכעת יישב, מעת כניסת החוק לתוקף, כערכאה ראשונה במקום בג"ץ.[8][9][10]

לבית המשפט המנהלי סמכות לדון בעניינים מנהליים ספציפיים שנקבעו בחוק בתי הדין המנהליים.

עניינים מנהליים מוגדרים על פי סעיף 2 לחוק כסכסוך בין רשות מנהלית לבין הפרט. סעיף 5 לחוק מגדיר את הנושאים עליהם מוסמך לדון בית המשפט לעניינים מנהליים:

כל עניין מנהלי שאינו עונה לנושאים הנ"ל, נדון בבג"ץ, מכח סמכותו השיורית. כמו כן, רשאי בית המשפט לעניינים מנהליים להעביר לבג"ץ כל עניין הנראה לו כבעל חשיבות ציבורית מיוחדת. סדרי הדין והסעדים, הם כמו בבג"ץ.

מלבד "עניינים מנהליים", בית משפט לעניינים מינהליים דן גם בתביעת פיצוי כספי מהמדינה, בתחומים שייקבעו בידי שר המשפטים. עד היום קבע שר המשפטים שני תחומים בהם ניתן לתבוע פיצוי כספי מהמדינה בבית משפט לעניינים מינהליים: 1. קיפוח במכרז. 2. תובענה ייצוגית בשל גבייה שלא כדין (תובענה מנהלית).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  2. ^ אורן שבת, חוק ותקנות בתי משפט לעניינים מנהליים – אימוץ מודל הדיון הבג"צי.
  3. ^ ד"ר אורן שבת, העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים, פרלשטיין-גינוסר, 2017, עמ' 395-393, מסת"ב 978-965-7098-66-0
  4. ^ בג"ץ 991/91 דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון, ניתן ב-12 בספטמבר 1991
  5. ^ רע"א 1287/92 אבנר בוסקילה, ראש המועצה הדתית טבריה נ' שאול צמח, ניתן ב-9 בנובמבר 1992
  6. ^ בג"ץ 1921/94 יוסף סוקר נ' הוועדה לבנייה למגורים ולתעשייה, מחוז ירושלים, ניתן ב-6 ביולי 1994
  7. ^ אורי גורן ומיכאל דן בירנהק, בית המשפט לעניינים מנהליים, משפט וממשל ד', תשנ"ז
  8. ^ משה ויסטוך, ‏"חגיגות השמאל קיצוני הסתיימה": סמכויות שיפוט ביו"ש הוצאו מידי בג"ץ, באתר כיפה, 17 ביולי, 2018.
  9. ^ אושר סופית: העברת סמכויות הנוגעות לאיו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי, באתר הכנסת, ‏2018
  10. ^ אבישי גרינצייג, אריק בנדר, ‏הכנסת אישרה העברת סמכויות על יו"ש מבג"ץ לביהמ"ש לעניינים מנהליים, באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2018
  11. ^ "עתירה מנהלית | ערעור מנהלי | תובענה מנהלית • משרד עו"ד טלבי ושות'". משרד עורכי דין טלבי ושות'. נבדק ב-2018-03-06.
  12. ^ עו"ד מתן לקר, בית המשפט לעניינים מנהליים בישראל: שמירה על המשילות וזכויות האזרח, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏2023


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.