בלנקה טאובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלנקה טאובר
כיתוב תמונה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה יולי 1910
סלובקיה
פטירה דצמבר 1989 (בגיל 79)
צפת, ישראל
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אקספרסיוניזם
הושפעה על ידי סזאן
פרסים והוקרה פרס דיזנגוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בְּלַנְקָה טַאוּבֶּר (Blanka Tauber;‏ 8 או 9 ביולי 1910, שומוריה, הונגריה (כיום Šamorín סלובקיה) –23 או 24 בדצמבר 1989, ישראל) הייתה ציירת ישראלית ילידת סלובקיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם בלומה בלנקה טאובר בב' בתמוז ה'תר"ע בעיירה שומוריה (Somorja), אז חלק מממלכת הונגריה, כעבור מספר שנים בתחומי צ'כוסלובקיה (כיום שמורין, Šamorín, בסלובקיה). טאובר הייתה אחת מששת ילדיהם של אהרון הלוי ופייערל ביילע ברטה שהייתה נכדתו של ר' דוד בישיץ גיסו של הגאון בז"ך לבונה. את הכשרתה בציור ואמנויות גרפיות קיבלה באקדמיה לאמנות בפראג ובהשתלמות אצל אנדרה לוט (Lhote) ופרננד לז'ה בפריז שלאחריה שבה לצ'כוסלובקיה. היא הושפעה מסזאן והאקספרסיוניזם.

בשנת 1937 ביקרה בארץ ישראל, אך שבה למשפחתה. מאוחר יותר נשלחה יחד עם משפחתה אל מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ; היא ואחותה יוליה, ששימשה כרופאה באושוויץ, שרדו את השואה. אביה, אחיה יחיאל, ומשפחת אחותה נרצחו באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה באופן זמני אל ביתה ומשם עברה לבודפשט, אך ברחה בשל האנטישמיות ועלתה לישראל עם אחותה במרץ 1950. בארץ עבדה בבית חרושת לקרמיקה.

בשנת 1951 הציגה לראשונה בישראל בתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. טאובר הייתה ממייסדי קריית האמנים בצפת וחיה ויצרה בה במשך כ-35 שנה.[1] כמו כן, הייתה חברת אגודת האמנים של צ'כוסלובקיה והונגריה וחברת אגודת הציירים והפסלים בישראל.

בראשית יצירתה, טאובר ציירה בעיקר נופים, אך משנת 1970 ואילך עסקה בעיקר בנושא השואה.

טאובר הציגה בתערוכות יחיד רבות, בהן: בשנים 19351949 בצ'כוסלובקיה (בערים ברטיסלאבה, ברנו, ניטרה), בווינה ובבודפשט. בשנים 19511952 הציגה במוזיאון תל אביב לאמנות.[2] ובשנים 19521970 הציגה מספר רב של תערוכות יחיד בגלריות ברחבי ישראל, בהן: בית גורדון ברחובות, בית החלוצות בנתניה, טרקלין בחיפה, בית צבי ברמת גן, יד לבנים בפתח תקווה[3] ו"בית סירינו בגבעת ברנר.

בשנים 19561966 הציגה בתערוכות יחיד בארצות הברית, במכון הרצל בניו יורק, במרכזי הקהילה היהודית בורצ'סטר, ובבלטימור.

בלנקה טאובר נפטרה ערירית בכ"ז בכסלו תש"ן והותירה את רכושה לאחותה. היא נטמנה בבית העלמין בבני ברק.[4]

יצירותיה נמצאות באוספי המוזיאון העירוני בברטיסלאבה, מוזיאון תל אביב, מוזיאון יד ושם ומוזיאון "ניו קאונטי" בלוס אנג'לס.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארט 2000 - ספר אמני ישראל: ציירים ופסלים, הוצאת סטודיו חיט, 1993, עמ' 77.
  • "Blanka Tauber", in: A. Robert Neurath, Bratislava Pressburg Pozsony Jewish Secular Endeavors (1867-1938), Bloomington, Ind.:‎ ‪ Xlibris,‎ ‪2011, p. 170 (באנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]