לדלג לתוכן

בנימין עומר (חתולי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין עומר
בנימין עומר, שנות ה-70
בנימין עומר, שנות ה-70
לידה 30 בדצמבר 1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביולי 1976 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה משמר העמק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בנימין עומר עם רעייתו שולמית והבן הלל, סביבות 1930

בנימין עומר ("חתולי") (במקור קוטוביץ, תחילה עיברת לעוגני; ל' בכסלו תרס"ג, 30 בדצמבר 1902ז' בתמוז תשל"ו, 5 ביולי 1976) היה מלחין, מעבד, מנצח מקהלות ותזמורות ומורה למוזיקה ישראלי, איש קיבוץ משמר העמק.

בנו הוא הסופר, המשורר ואדריכל הנוף ע. הלל.

עומר נולד בסוף שנת 1902 בשם בנימין קוֹטוֹביץ בעיר ורשה שבפולין הרוסית, במשפחה שומרת מסורת, בנם של חנה לבית קַלוַוארי וצבי קוטוביץ. התחנך בבתי ספר יהודיים שהקדישו מקום מיוחד ללימוד עברית ויהדות. הצטרף לקן של תנועת הנוער הציונית הסוציאליסטית "השומר הצעיר" בעירו, ובשנת 1920 עלה לארץ ישראל, בין ראשוני העולים מהקן.

תחילה עבד בסלילת כבישים ובעבודות ציבוריות, עד שב-1922 הצטרף לקיבוץ השומר הצעיר ב' והיה מראשוני קיבוץ משמר העמק שבמערב עמק יזרעאל. עבד בייבוש ביצות, בבניין, ככוורן וכאופה. בשנת 1924 נישא לשולמית לבית פלדהורן, והיה אב לשלושה: הלל, אסף ושלמה.

את עיסוקו במוזיקה בקיבוץ החל כמנצח מקהלות וכמלחין. עם הקמת המוסד החינוכי "שוֹמריה" במשמר העמק ב-1931 היה עומר למורה למוזיקה בו. הוא לימד מוזיקה עד פרישתו ב-1968, והניח את היסודות לחינוך המוזיקלי במוסד. למד באקדמיה למוסיקה בירושלים (1944), בטריניטי קולג' בלונדון ועם מורים פרטיים בארץ. במלחמת העולם השנייה שירת בשיטור.

כיהן כמזכיר קיבוצו, כעורך "ידיעות משמר העמק", כרכז ועדת החינוך בקיבוץ, כמזכיר "שומריה" וכרכז ועדת מוזיקה. היה פעיל באולפן האזורי לחינוך מוזיקלי ובוועדות למוזיקה ולחינוך מוזיקלי בקיבוץ הארצי ובתנועה הקיבוצית. בשנים 19581961 כיהן כמנהל החינוך המוזיקלי בתנועה הקיבוצית. ארגן מקהלות ותזמורות וניצח עליהן, הורה תורת המוזיקה וזמרה במשך שנים.

בנוסף לעבודתו החינוכית, הלחין שירים ושירי ילדים, כתב עיבודים למקהלות ולמסכות מוזיקליות. פרסם מלחניו ומעיבודיו וכן קובצי שירים. בשנת 1949 זכה בפרס השני בתחרות של המרכז לתרבות של ההסתדרות על המנגינה שחיבר לשיר "זכרו אותי" שפרסמה מרים ילן-שטקליס ב"דבר השבוע" לזכרה של אלה רייס, שנהרגה במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות[1] (בפרס הראשון זכה בנימין ברעם; שתי היצירות ב"ספריה מוזיקלית קטנה" של המרכז לתרבות).

עומר נפטר בקיץ 1976, בן 74 במותו. השאיר אחריו את רעייתו שולמית ובניו הלל, שלמה ומשפחותיהם. בנו אסף נהרג בעת שירותו בצה"ל בסתיו 1951. נכדתו נולי עומר (בתו של הלל) היא שחקנית, קומיקאית וסטנדאפיסטית ישראלית. הייתה נשואה לשחקן שאול מזרחי.

ארכיונו האישי שמור בארכיון "יד יערי".[2]

  • שירי ילדים; לוקטו ונערכו בידי ב' חתולי, משמר העמק: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – הקבוץ הארצי השומר הצעיר – מחלקת החנוך, 1939. (תווים)
  • שירי ילדים: גשם; לוקטו ונערכו בידי ב. חתולי, משמר העמק: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל – הקבוץ הארצי השומר הצעיר – מחלקת החנוך, 1939. (תווים)
  • ב' חתולי (עורך), לחג ומועד, תל אביב: הקבוץ הארצי השומר הצעיר – ארגון המקהלות ('שירה בצבור'), ת"ש. (תווים)
  • י"ב קנונים בשני קולות: ממשלי שלמה, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל – הוצאת המרכז לתרבות ('ספריה מוזיקלית'), תש"ט. (תווים)
  • 12 שירים לנושאים הלחם, מזונות האדם, משמר העמק: ב. חתולי, תש"ט. (תווים)
  • 34 משירי העמים; ערוכים לשני קולות על ידי בנימין עומר; עברית: נתן יונתן, ראובן ירון, בנימין עומר, [תל אביב?]: הוועדה הבין-קבוצית לחנוך מוזיקלי, [תשי"-?]. (תווים)
  • 7 שירי ילדים, תל אביב: נגן, 1952. (תווים) (זמרה ופסנתר) (המילים מאת מחברים שונים)
  • שירים לפעוטות: עשרים ואחת נעימות לגיל הרך, מרחביה: ספרית הפועלים, הקבוץ הארצי השומר הצעיר, תשי"ד. (תווים)
  • כוכב קטן: 50 שירים לגן הילדים ולכתות א–ב, תל אביב: אורים, הוצאת ספרים פדגוגיים של המרכז לתרבות ולחנוך, 1958. (תווים) (לקול יחיד) (התוכן: בגן ובכתה; בחצר המשק; בבית; במעגל הימים; שירי הלחם; כוכב קטן)
  • 12 שירי עמים: בשלושה קולות; ערוכים למקהלת נוער על ידי בנימין עומר, תל אביב: מחלקת החינוך של הקבוץ הארצי השומר-הצעיר, [תשכ"-?]. (תווים)
  • גליונות לסולפג': ל-1 או 2 קולות: סדרה א, 3 חוברות, תל אביב: ועדה בין-קבוצית לחינוך מוזיקלי, 1961. (תווים)
  • בנימין עומר, יזהר ירון, יצחק דרור, שמואל ארד (עורכים), ברון יחד: שירון ליובל תנועת השומר-הצעיר 1913–1963; עריכה גרפית: שמואל כץ, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך ('ספריה למוזיקה ע"ש ניסמוב'), 1963 (תווים)
  • ראשי פרקים לנושא (לכתה י’): המוזיקה בתקופת הבארוק: חוברת למורה, תל אביב: הוועדה הבין-קבוצית לחינוך מוזיקלי, תשכ"ד.
  • צבי סנונית, 10 שנים ביצירת סטראוינסקי: 1948–1958; ערך: בנימין עומר, (מרחביה: דפוס מרחביה), תשכ"ז. (הופיע לזכרו של סנונית)
  • בנימין עומר, יעקב פדן (עורכים), רשימות, שירים, לחנים: מכתבים על בעיות חברה, ספרות, תיאטרון, מוזיקה מביכורי עטו של צבי סנונית בשנות חינוכו במשמר-העמק (1946-50); עיטורים: גיורא דיאמנט, משמר העמק; (מרחביה: דפוס השומר הצעיר), תשכ"ט. (הופיע לזכרו של סנונית)
  • קבלת שבת: שירון; ליקט: בנימין עומר; ערך: א.ב.ג, תל אביב: ועדת חגים – מדור המוזיקה, [תשל"-?]. (תווים)
  • 10 שירים ישראליים; ערוכים למקהלות נוער (3 קולות) על ידי בנימין עומר; עריכה: ש[למה] קפלן, תל אביב: מרכז לתרבות ולחינוך ('ספריה מוזיקלית על שם נסימוב'), 1970. (תווים)
  • ב. עמר, ע. הלל, המלך שלמה ואשמדי: מחזה בחמש מערכות על-פי אגדה מאת ח.נ. ביאליק, תל אביב: מחלקת החינוך הבינקיבוצית, אחוד הקבוצות והקיבוצים – הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד ('סדרת מחזות משלנו'), 1982.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Omer, Binyamin", in: Harry Schneiderman and Itzhak J. Carmin (Eds.), Who's Who in World Jewry: A Biographical Dictionary of Outstanding Jews, New York 1972, p. 666.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]