בנימין ברעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

בנימין (ברנהרד) ברעם (או בר-עם) (20 ביולי 1923 – פברואר 2012) היה מלחין ישראלי, מרצה למוזיקה ומבקר מוזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעם נולד בשם ברנהרד ברמן (Behrmann) ב-1923 בעיר ויסבאדן שבדרום-מערב גרמניה, בנם של רוזה לבית הֶרמֶר ואיזידור ברמן. עלה לארץ ישראל בשנת 1936. למד מוזיקה אצל המלחין פאול בן-חיים בתל אביב בין השנים 1945-49 ואחר-כך באקול נורמל סופרייר פריז ב-1950-51 ובמדרשה למוזיקה בתל אביב.[1]

חיבר מוזיקה קולית וכלית. בעיקר שירים לקול ולפסנתר לטקסטים מאת משוררים שונים.

החל משנת 1959 עבד וזאת למשך שנים רבות כמבקר מוזיקה בעיתון "ג'רוזלם פוסט".

בשנות ה-60 וה-70 כיהן כמזכ"ל איגוד הקומפוזיטורים בישראל. לימד בקונסרבטוריון רון, קונסרבטוריון רמת גן, בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובמדרשה למורים למוזיקה בסמינר לווינסקי. בין הקורסים הבולטים שלימד: המוזיקה של ריכרד וגנר, המוזיקה של ימי הביניים ומוזיקת רנסאנס, תאוריית המוזיקה, מוזיקה של המאה ה-20, מוזיקה ישראלית, מוזיקה יהודית ועוד.

זכה בפרסים שונים: בין השאר על יצירתו "נכון ליבי" ועל יצירתו "איכה" (פרס אקו"ם 2007).

בנימין ברעם כאב מאד את עלבונה של המוזיקה הישראלית הרצינית, ובשנת 2002 כתב לשרת החינוך לימור לבנת מכתב גלוי חריף. המכתב נמצא ברשת כאן[1], וקטעים מתוכו ציטט חגי חיטרון במספדו על ברעם בעיתון הארץ.

הנה כמה דברים מתוך המאמר הנוגעים ליצירתו אחותי קטנה הפואמה של אבא קובנר:

רוב יצירותיי שכתבתי בשנים האחרונות זכו לביצועים אך ורק באוסטריה ובעיקר בגרמניה ואילו כאן לא היה כלום. הרשי לי לספר לך בהקשר זה שיצירתי אחותי קטנה, לפי טקסט של אבא קובנר לקול וכלים זכתה בשנת 2000 לביצוע בכורה יוקרתי ביותר בבית האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן, במסגרת הפסטיבל השנתי של האופרה בחודש יולי. אני מדבר כאן 'פרו דומו' משום שברצוני לציין שאירוע זה היה עבורי מרגש ביותר; הבאתי לקהל גרמני יצירה על השואה, המושרת בשפה העברית ומבוצעת על ידי זמרת גרמניה ונגנים גרמניים. אבל ההצלחה הגדולה שהיצירה זכתה לה בקהל וגם בביקורות הייתה מלווה גם בתחושת צער עמוק. היצירה לא זכתה לביצוע בכורה בארץ וגם עד עתה, למרות מאמצים רבים שנעשו על ידי וע"י אחרים, לא זכתה היצירה (למצו-סופרן, כינור, צ'לו, פסנתר) לביצוע בארץ.


נפטר ב-2012, בגיל 89.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחותי קטנה: לקול אלט, כנור, צ'לו ופסנתר / טקסט מאת אבא קובנר
  • איכה. מוטטה, אלט, בריטון ומקהלה מעורבת ללא ליווי
  • אשיבה נפשי, מצו-סופרן ופסנתר (1957)
  • ‫השכיבנו, מתוך שבת מציון, לטנור או בריטון ו-4 קולות מעורבים בליווי עוגב
  • זכרו אותי לקול ופסנתר / טקסט מאת מרים וילנסקי (ילן) שטקליס (מוזיקה: א. בנימין ברעם; ב. בנימין חתולי (עומר))
  • זכרו שאהבתי, מצו-סופרן ופסנתר. (1958/2010)
  • למען ציון לא אחשה (ישעיהו ס"ב)
  • נכון לבי: קנטטה לאלט ומקהלה מעורבת ללא לווי (תהילים ק"ח, ד-ו)
  • קדושה לחזן, מקהלה ועוגב (1970)
  • קולות למצו-סופרן, קלרינט, קרן, כלי הקשה ורביעיית כלי קשת (1989)
  • שאת אינך לקול ולפסנתר / טקסט מאת משה טבנקין
  • שיר על שלושה חתולים: למקהלת ילדים / טקסט מאת אברהם חלפי
  • ‬‬3 שירים למצו-סופרן ופסנתר: והיה ביום ההוא, כובשי דרך, באנו אליך הנגב (1954-1963)
  • שירים קטנים לילדים גדולים: למקהלה ללא לווי / טקסט מאת משה הנעמי
  • ‬שני שירי התרסה מאת פאול צלאן, מצו-סופרן ואנסמבל קאמרי : הכדים, טנבראה
  • שני שירי מתי כ"ץ, סופרן ופסנתר (1969): געגועים; להמשיך כך
  • Hieremiae prophetae Lamentationes, motet, alto, baritone and mixed choir, unaccompanied
  • Yih’yu l’ratzon and may the words for cantor (tenor or baritone) and mixed voices (S.A.T.B.) with organ accompaniment

מוזיקה כלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החנוך המוזיקלי - חוברת מיוחדת ל"שבועי המוזיקה הישראלית", חוברת י"ז
  • בנימין בר-עם, גילה אברהמסון, יצחק ינאי, נתן מישורי (עורכים), 20 שנה במוזיקה הישראלית: קובץ מאמרים וראיונות, תל אביב: המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות; איגוד הקומפוזיטורים בישראל, תשכ"ט 1968.
  • Unconventional Music, Jerusalem Post Musical Diary, 29 Aug, 1962‏
  • Benjamin Bar-Am et al. (editorial board), 20 Years of Israeli Music: Articles and Interviews, Tel Aviv: National Council for Culture and Art: League of Composers in Israel,‎ 1969.
  • Benjamin Bar-Am (editor), ‬Aspects of music in Israel :a series of articles pub. on the occasion of the Iscm world music days. Israel music weeks :13.12.70-9.2.71

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'Bar-Am Benjamin,' in: Who's who in world Jewry, 1972, p. 55.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 220