בנימין רבינוביץ' תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ראש השנה תרס"א, 1900ז' באלול תשל"ד, 24 באוגוסט 1974) היה תלמיד חכם, חוקר ועורך, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוגולי לרב העיירה הרב יעקב רבינוביץ', שהיה בנו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים. אמו, שרה מלכה, הייתה בתו של דוד-אביו הרב דובער רבינוביץ'. למד בישיבת סלובודקה בקובנה, וכונה בישיבה "אלתר רוגולער" על שם עיירת מוצאו. בשנת 1930 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה מקורב לדודו הרב אברהם יצחק הכהן קוק שנשא לאישה בנישואיו השניים את אחות אביו, מרת רייזה-רבקה.

מאז שנות ה-30 החל לעסוק בכתיבה ועריכה תורנית. בשנת תרצ"ט (1939) ערך, יחד עם יצחק ורפל (לימים: רפאל), את המאסף "אמנה".

בשנות ה-40 יסד את "בית המדרש למשפט התורה", שאליו כינס תלמידי חכמים שעסקו בנושאי הלכה ומשפט על פי התורה. במשך שנים בית המדרש פעל מביתו. בשנות ה-50 ביקשו הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג להעביר את בית המדרש לבניין של מכון הרי פישל, אולם דרש שבית המדרש יתקיים כמוסד עצמאי. במסגרת בית המדרש הוציא הרב רבינוביץ' תאומים את סדרת הספרים "חוקת המשפט" על הלכות מכירה והלכות ירושה ועזבון. בשנת תש"ט היה מחברי וועדת פרס הרב קוק.

היה מראשוני העורכים של האנציקלופדיה התלמודית, וערך ערכים רבים בנושאים שונים. כמו כן עסק בההדרת ספרי ראשונים, והתמחה בספרי המאירי. הוציא לאור (יחד עם הרב שמעון סטרליץ) את הספר בית הבחירה למאירי על מסכת מועד קטן, בתוספת הערות והגהות. בשנת תש"ה (1945) הוציא קובץ הלכתי על מצוות "הקהל". חיבר את "קונטרס הכנה", שסופח למסכת ביצה של סדרת הלכה ברורה ובירור הלכה.

נפטר בשנת תשל"ד, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב יעקב רבינוביץ' תאומים הוא חתנו של הרב שלום צבי שפירא, מחבר הספר "המאור שבתורה" על התורה, שכיהן כמשגיח בישיבת אור התורה בבני ברק. הרב יעקב רבינוביץ' תאומים, ששימש כרב מלמד בישיבת קול תורה לצעירים, חיבר את הפירוש "פירושא דשמעתתא" על הספר "שב שמעתתא" של הרב אריה לייב הכהן הלר, וכן את סדרת ספרי "שיעורי בקיאות" על כמה ממסכתות התלמוד. בתו שרה מלכה נישאה לרב אליהו הורביץ. בנם הוא הרב מרדכי פופוביץ.

אחותו צפורה נישאה למשורר הרב שמעון כשר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]