מצוות הקהל
| מקרא | דברים, ל"א, י'-י"ג |
|---|---|
| משנה | מסכת סוטה, פרק ז', משנה ח' |
| תלמוד בבלי | מסכת סוטה, דף מ"א, עמוד א' |
| משנה תורה | ספר קרבנות, הלכות חגיגה, פרק ג' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ט"ז ספר החינוך, מצווה תרי"ב |
  | |
הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם. חכמים קבעו כי מצוות הקהל מתקיימת על ידי מנהיג העם, בקריאת פרשיות מספר דברים, במוצאי יום טוב של סוכות.
מטרת המצווה, לפי הרמב"ם וספר החינוך, היא לזרז את העם במצוות ולחזק בלבם את הכרת הדת והחשק לקיום מצוות התורה ברוב רושם.
מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שכתב משה את ספר התורה ונתנו למנהיגי העם, ציוום לקרוא בו בכל חג סוכות שבמוצאי שנה שביעית באוזני כל העם:
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
דרך קיום המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם, אנשים נשים וטף, היו נקהלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה ישב המלך, וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים:
- מתחילת חומש דברים עד סוף פרשת שמע ישראל (דברים, א', א' עד דברים, ו', ט'). למעשה כל פרשת דברים וכמעט כל פרשת ואתחנן.
- פרשת 'והיה אם שמוע' (דברים, י"א, י"ג-כ"א) המופיעה בקריאת שמע, מתוך פרשת עקב.
- בפרשת כי תבוא, מפרשת המעשרות עד סוף פרשת ברכות וקללות (דברים, כ"ו, א' עד דברים, כ"ח, ס"ט)
הקריאה הייתה בלשון הקודש, בתוספת פרשנות ודרשות מפי המלך וחכמים.[דרוש מקור]
לפי דעת הספרא גם פרשת קדושים הייתה נאמרת בהקהל, "מפני שרוב גופי תורה תלויים בה".
"זכר להקהל"[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה העשרים החלו להתקיים טקסי "זכר להקהל". מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בשנת ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג וד"ר שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות.
המעמד מתקיים ברחבת הכותל, ונשיא המדינה קורא מתוך ספר תורה. בשנת 1952 תכנן משרד הדתות טקס גדול בנוכחות של כ-20,000 איש בפניהם תוכנן שנשיא המדינה יקרא מספר דברים[1], אולם בסופו של דבר הגיעו הרבה פחות אנשים ונשיא המדינה לא השתתף[2]. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. בשנת ה'תשמ"ח קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג. בשנת ה'תשנ"ה (1994) קרא בתורה הרב הראשי לישראל דאז, הרב ישראל מאיר לאו, במקום הנשיא עזר ויצמן. בשנת ה'תשס"ב (2001) קרא הנשיא משה קצב את פרשת המלך[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר הקהל - מאמרים בנושא מצוות הקהל. בהוצאת מכון התורה והארץ, ה'תשס"א.
- הקהל, ערך במיקרופדיה תלמודית, באתר ישיבה.
- הרב ישראל דנדרוביץ, טף למה באין, בתוך מוריה, גיליון ת-תב, אלול תשע"ה, עמודים: רפו-רצ.
- קהל גדול - ליקוט שיחותיו של הרבי מלובביץ' על שנת הקהל בעריכת הרב שמעון ויצהנדלר, בהוצאת ממ"ש
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "הקהל", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה.
- הקהל - מקורות ופרקי הדרכה למורה, משרד החינוך והתרבות / אגף החינוך הדתי, מהדורה שנייה 1979
- הרב ישראל מאיר לאו, מצוות "הקהל" ומהותה, שנה בשנה, 2002, באתר דעת.
- יונה עמנואל, "מצוות הקהל", דעות יא (1960), באתר דעת.
- זיו רפפורט, "מצוות הקהל", דף קשר של ישיבת הר עציון, גיליון 829, שבת חול המועד סוכות תשס"ב.
- אהרן דמסקי, "מצוות הקהל (אורכב 05.12.2014 בארכיון Wayback Machine)", דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, גיליון 203, נצבים וילך תשנ"ז.
- הקהל בימינו יחזקאל סופר, תשע"ו.
- הרב אליעזר מלמד, מצוות הקהל, באתר פניני הלכה
- נשות ישראל בהקהל, מאמר מסכם מאת הרב שמואל אלעזר היילפרין.
- קצת על מצוות הקהל (אורכב 29.06.2020 בארכיון Wayback Machine) באתר "אור תורה".
חגיגות מעמד הקהל בירושלים, 1952, באתר סינמטק ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חידוש מסורת עתיקה, דבר, 18 ביוני 1952
- ^ החגיגה לזכר הקהל בירושלים, דבר, 7 באוקטובר 1952
- ^ לתולדות זכר להקהל מאחר החורבן עד ימינו
| שמיטה ויובל | ||
|---|---|---|
| מצוות השמיטה | שמיטת קרקעות • איסור ספיחין • קדושת שביעית • סוחרי שביעית • ביעור פירות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • הקהל | 
|
| מצוות היובל | שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
| פתרונות הלכתיים | יבול שישית • זריעה מוקדמת • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי | |
| ארגונים | קרן השמיטה • אוצר הארץ • ועדות שמיטה | |
| טקסטים | מסכת שביעית • תורת השמיטות • שבת הארץ • ספרות על שנת השמיטה | |
| שונות | פירות שביעית • פח שמיטה • מלאכות שביעית • תורת השמיטות • שמיטה ישראלית | |
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (יפתח ארץ לישע · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |