הקהל (מצווה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הקהל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצוות הַקְהֵל היא הציווי על אספת כל עם ישראל בבית המקדש בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה, כדי לשמוע פרשיות מספר דברים מפי מנהיג העם. חכמים קבעו את זמן הקריאה ליומו השני של החג במוצאי שנת השמיטה.

מטרת מצוות הקהל כתבו הרמב"ם וספר החינוך, לזרז את העם במצוות ולחזק בליבם את הכרת הדת והחשק לקיום מצוות התורה ברוב רושם.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שכתב משה את ספר התורה ונתנו למנהיגי העם, צוום לקרוא בו בכל חג סוכות שבמוצאי שנה שביעית באוזני כל העם, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

ספר דברים, פרק ל"א, פסוקים ט'-י"ג

דרך קיום המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות, והיה נקהל כל העם, אנשים נשים וטף, בירושלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה עליה ישב המלך (מזמן שמלך דוד המלך היה המלך שרשאי לשבת בעזרה רק מזרעו.) וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים:

  1. מתחילת חומש דברים, עד סוף פרשת שמע ישראלספר דברים, פרק א', פסוק א' עד ספר דברים, פרק ו', פסוק ט'
  2. את פרשת 'והיה אם שמוע' – ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג-כ"א
  3. ובפרשת כי תבוא מפרשת המעשרות עד סוף פרשת ברכות וקללות – ספר דברים, פרק כ"ו, פסוק א' עד ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ס"ט

הקריאה הייתה בלשון הקודש, בתוספת פרשנות ודרשות מפי המלך וחכמים.

מצוות הקהל בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המצווה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מליובאוויטש קרא לחדש ולחזק את מעמד מצוות הקהל, כל איש ואיש במשפחתו ובסביבתו הקרובה ולאו דווקא בהקהלה המונית בירושלים וכיוצא בזה. זאת לאור חידושו ההלכתי של הרבי בגדרה של המצווה, שגדר המצווה אינו פרטיה (מעמד ההקהל, הקריאה על ידי המלך וכו'), כי אם גדרה הוא לחזק את קבלת עול המצוות והביטול לאלהים. שמכך עולה שהמצוה עצמה שייכת לדורות, גם לאחר חורבן הבית. נוסף לכך חידש, שאין המצוה מוגבלת לחג הסוכות, וכל השנה שאחר שנת השמיטה נקראת "שנת הקהל" (על דרך שנת היובל). מחמת חידושו טען הרבי, שאין מקום לעשיית זכר למצוה, כיון שבזה מפספסים את עיקרה הרוחני של המצוה, התעוררות ביראת שמיים אצל כל אחד ואחד בלבו פנימה.

ניסיונות לחידוש המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דוקטור מאיר מוריץ בק, הנהיג בבוקרשט, בהיכל קורל של בוקרשט, טקס קונפירמציה לבנות תחת השם מצוות הקהל. הטקס נערך לראשונה בחג שמחת תורה, בשנת 1874[1].

מספר פעמים התקיימו טקסי "זכר להקהל" בא"י בעת החדשה. מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד בישראל, ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בחול המועד סוכות ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של ד"ר שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות. בשנת 1952 תכנן משרד הדתות טקס גדול בנוכחות של כ-20,000 איש בפניהם תוכנן שנשיא המדינה יקרא מספר דברים‏[2] אולם בסופו של דבר הגיעו הרבה פחות אנשים ונשיא המדינה לא השתתף‏[3]. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. המעמד מתקיים ברחבת הכותל, ונשיא המדינה קורא מתוך ספר תורה. בשנת ה'תשמ"ח קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג, בשנת ה'תשנ"ה (1994) הרב הראשי לישראל דאז, הרב י"מ לאו, קרא בתורה במקום הנשיא עזר ויצמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב חיים לו קארן מלבוב, בוקארעסט - מצות הקהל במקום confirmation, הצפירה, 28 באוקטובר 1874
  2. ^ חידוש מסורת עתיקה, דבר, 18 ביוני 1952
  3. ^ החגיגה לזכר הקהל בירושלים, דבר, 7 באוקטובר 1952