לדלג לתוכן

ישיבת קול תורה לצעירים

ישיבת קול תורה לצעירים
מבנה בית המדרש הבנוי בצורת אונייה
מבנה בית המדרש הבנוי בצורת אונייה
ישיבה
השתייכות חרדים ליטאים
תקופת הפעילות 1939–הווה (כ־87 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים
בעלי תפקידים
מנהל הרב ישראל ברלין
ראש הישיבה הרב משה יהודה שלזינגר ובנו הרב שלמה שלזינגר
משגיח הרב אביעזר שפירא
סגל 75 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים
כ-300
מיקום
מיקום בית וגן, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′01″N 35°10′58″E / 31.766944444444°N 35.182777777778°E / 31.766944444444; 35.182777777778
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת קול תורה לצעירים היא ישיבה קטנה חרדית-ליטאית הממוקמת במתחם של ישיבת קול תורה בשכונת בית וגן בירושלים. ראש הישיבה הוא הרב שלמה שלזינגר והמשגיח הוא הרב אביעזר שפירא.

תולדות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישיבת קול תורה

הישיבה היא חלק מהישיבה הגדולה שנוסדה בעקבות אירועי ליל הבדולח בשנת תרצ"ט (1939) על ידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר ששימש קודם לכן כמורה הוראה ור"מ בפרנקפורט, והרב ברוך קונשטט ששימש כאב בית דין וראש ישיבה בעיר פולדה, ויועדה לנערים שעלו ממערב אירופה.

בשנת תשי"ב (1953) חולקה הישיבה לשתי מסגרות – ישיבה גדולה וישיבה קטנה. לישיבה הקטנה הוקצה חדר מיוחד, וניהולה הופקד בידי הרב ישראל בונדהיים והרב יוסף יהודה ריינר.

בשנת תשי"ז (1957) עברה הישיבה הגדולה לשכונת בית וגן, וכעבור שנה הצטרפה אליה הישיבה הקטנה ששוכנה בקומה העליונה של הפנימייה. עם המעבר מונה הרב דוב זאב שטיינהויז למשגיח הישיבה וצורפו כר"מים הרב אלכסנדר דינקל ועוד.

בשנת תשכ"ד נבנה בית מדרש לישיבה הגדולה ומתחתיו נבנה בית המדרש "היכל משה" לישיבה הקטנה, והמבנה הקודם עבר לשמש כפנימייה בלבד.

בתחילה התקיים בישיבה "שיעור א'" בלבד, ובהמשך נוספו גם "שיעור ב'" ו"שיעור ג'".[1] בשנת תשל"ח מונה הרב אביעזר שפירא לכהן כמשגיח הישיבה.[2]

בשנת תשס"ג חנכה הישיבה את בניין בית המדרש ברחוב תורה ועבודה בו היא שוכנת[א]. המבנה בנוי בצורת אונייה. בקומה העליונה שוכנים בית המדרש ואוצר הספרים, ובמגדל ממוקמים חדרי השיעורים. בקומה התחתונה נמצאים חדר האוכל והמטבח.

בשנת 2020 נבנתה קומה נוספת לפנימיית הישיבה.

מאפייני הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה כוללת פנימייה, והיא נמנית עם הישיבות הקטנות הגדולות בירושלים. הישיבה נודעת במשטר קפדני יחסית לישיבות אחרות.

רוב בוגרי הישיבה ממשיכים לישיבות חברון ופוניבז'. בעבר הישיבה שידלה את תלמידיה שלא להמשיך לישיבת חברון, ובשנת 2018 ירד מספר בוגרי הישיבה שהמשיכו לישיבת חברון בכמחצית, בהשוואה לשנים קודמות.[4] עם זאת, בוגרי הישיבה מהווים קבוצה משמעותית בקרב התלמידים המתקבלים לישיבת חברון.

לשנת תשפ"ו (2026) התקבלו 96 בחורים לשיעור א' ומספר התלמידים הכולל בישיבה עמד על כ-300 ומתוכם רבים מהם מתגוררים בבית וגן.

רבנים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לרגל חנוכת הבניין הוציאה הישיבה אסופת מאמרים[3].
  2. ^ אחיו אהרון ובנו יעקב היו רמ"ים בישיבה.
  3. ^ מידע עליו ניתן למצוא בתוך הערך "רבי יחזקאל קורן", באתר המכלול. את מקומו כר"מ החליף לתקופה קצרה אחיינו הרב יוסף מרדכי קונשטט.[6]
  4. ^ ב-15 שנות מחלתו, עד פטירתו, מילא את מקומו הרב שמואל נוסבוים שקודם לכן היה משיב בישיבה.
  5. ^ יו"ר לב לאחים ובנו של הרב שמחה שפירא, אדריכל ישיבת חברון בגבעת מרדכי.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרב ישראל בונדהיים, קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ז, עמ' קט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ הרב ישראל בונדהיים, קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ג, עמ' עז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ג, באתר אוצר החכמה
  4. ^ אבי רבינא, ‏הסערה בחברון: ר"י חברוני בא לבית הגר"ח, באתר כיכר השבת, 19 ביולי 2018
  5. ^ משה ויסברג, אבל בקול תורה: הגאון רבי יחקאל קורן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 12 באוקטובר 2020 ; אבי רבינא, ‏לאחר מאבק בקורונה: נפטר הגר"י קורן זצ"ל, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2020
  6. ^ משה ויסברג, העילוי שמונה לר"מ בישיבה קטנה החשובה, באתר בחדרי חרדים, 12 באפריל 2021