בסיס החלל האירופי קורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בסיס החלל האירופי קורו
(למפת גיאנה הצרפתית רגילה)
אזור המינהלה של בסיס החלל האירופי בקורו

בסיס החלל האירופי קורוצרפתית: Centre spatial guyanais) משמש את סוכנות החלל האירופית לשיגור לוויינים באמצעות משגרי הלוויינים שהיא מפעילה. הבסיס ממוקם בגיאנה הצרפתית, ומיקומו, הקרוב לקו המשווה, מהווה מיקום כמעט אידאלי לשיגור לוויינים למסלול גיאוסינכרוני סביב כדור הארץ. עבודות ההכנה להקמת הבסיס החלו על ידי צרפת בשנת 1964, והבסיס משמש לשיגורי חלל החל משנת 1968.

אתרי שיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ELV – נבנה במקור בשנות ה-60 בשם CECLES ותוכנן לשיגור טילי "אירופה 2". עם זאת, לאחר שיגור אחד בלבד התוכנית בוטלה ואתר השיגור נזנח. לאחר מכן האתר שופץ ושימש לשיגורי אריאן 2, 3, ו-4 עד לשנת 1989 (בתקופה זו האתר נקרא ELA-1). ב-2011 שופץ המתקן והותאם לשיגורי וגה. שיגור וגה הראשון מהאתר התרחש ב-13 בפברואר 2012.
  • ELA-2 – שימש לשיגורי אריאן 4 עד להפסקת השימוש בדגם זה בשנת 2003.
  • ELA-3 – משמש לשיגורי אריאן 5 מאז ה-4 ביוני 1996. זהו אתר השיגור העיקרי בבסיס החלל קורו. מופעל על ידי חברת אריאנספייס.
  • ELS – נבנה החל מ-2007 כדי לשמש לשיגור טילי סויוז 2 שנבנו ברוסיה (שיגורים לא מאוישים). השיגור הראשון ממתקן זה היה ב-21 באוקטובר 2011. נמצא כ-10 קילומטר מצפון למתקן ELA-3. על פי הסכם בין רוסיה לאיחוד האירופי, סוכנות החלל האירופית תוכל להשתמש במשגרי הסויוז לשיגור חלליות שלה וכן חלליות מסחריות, וסוכנות החלל הרוסית תוכל לשגר חלליות שלה על משגר סויוז ולהשתמש במתקנים האירופיים בקורו, בנוסף לקוסמודרום בייקונור בקזחסטן. היתרון בשיגור משגרי סויוז למסלול גיאוסטציונרי ממיקום זה נובע מקרבת המתקן לקו המשווה. טיל סויוז אשר מסוגל לשגר 1.7 טון למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי מבייקונור יכול לשגר 2.8 טון לאותו המסלול מבסיס קורו.

מתקנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם בסיס החלל האירופי בקורו מצויים מתקני בקרה, מעקב ומערכי תמיכה טכניים ולוגיסטיים לאתרי השיגור. משרדי תאגיד אריאנספייס, החברה המשווקת את המשגר אריאן 5 מצויים במקום, כמו גם משרדי סוכנות החלל הצרפתית.

שינוע המשגרים לקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס החלל בקורו מרכיבים ומשלבים את הרכיבים השונים של המשגרים, אולם לא מייצרים אותם באתר. הרכיבים מגיעים בדרך כלל באוניות, מצרפת (במקרה של המשגר אריאן 5) או מרוסיה, עבור משגרי הסויוז. גם הדלק למשגרים מיובא – למשל הקרוסין שנדרש לשיגור הסויוז מהאתר. קרוסין זה מגיע מרוסיה ביחד עם המשגרים, בתובלה ימית, ומאוחסן במכלים באתר השיגור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 5°14′14″N 52°45′38″W / 5.23722°N 52.76056°W / 5.23722; -52.76056