בראגה (משקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בראגה
Boza bg.jpg
מוצא מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מוכר בראגה טורקי בשנת 1880 בבוקרשט

בראגה (Bragă) או בוזה (Boza, Bozahane) הוא משקה מותסס, עכור למראה, חמוץ מתוק, המכיל חומרים מאוד מזינים. המשקה המקורי עשוי מדגנים, בעיקר דוחן או שעורה.

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבראגה מופקת מהרתחת מים עם קמח של גרעיני הצמח Luzula pilosa במשך 3 שעות. הנוזל שנוצר, לאחר ההרתחה והקירור, ללא סינון, בראשיתו של תהליך תסיסה, הוא "הבלאגה הטריה" או "הבלאגה המתוקה". בהמשך תהליך התסיסה מחמיצה הבלאגה ומשנה את טעמה בהתאם. "הבלאגה החמוצה" מכילה כמויות קטנות מאוד של כוהל, בדרך כלל כ-1%. כדי לתת למשקה צבע מתאים נעשה שימוש בסוכר מושחם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הבוזה באסיה, שם נהגו לשתות אותו בעיקר בחורף. הצרפתי ז'אן ת'בנו, שביקר בארץ ישראל בשנת 1658, ציין כי טעמו של המשקה גרוע למדי אבל הוא זול. באמצע המאה השש-עשרה החלו להוסיף לבוזה גם אופיום. חכמי הדת העות'מאניים, שבנוסף למלחמתם בהווי שהתפתח בבתי הקפה, הוסיפו גם את המאבק בשתיית המשקה ה"מועשר". הסולטאן סלים השני היה הראשון, שהוציא צו כנגד מוכרי הבוזה וציווה על סגירת הבוזהח'אנה - החנויות לממכר הבוזה. כנראה שצווי הסולטאן לא הצליחו להתמודד עם הדרישה למשקה התוסס. ההיסטוריון העות'מאני, אבליה צ'לבי, כתב שבאיסטנבול בלבד פעלו בתקופתו (המאה השבע-עשרה) שלוש מאות חנויות לממכר בוזה, עובדה שכנראה הניעה את הסולטאן מהמט הרביעי להוציא צו דומה האוסר על שתיית המשקה. התנגדות השלטונות לשתיית המשקה התוסס המועשר באופיום מובנת לאור תיאורו של הנוסע ליאונרד ראוולף, שביקר בארץ ישראל בשנת 1573 וכתב כי "משקה זה גורם לטורקים להיות עליזים ומרוממי רוח, כמו שקורה לאנשים שלנו כאשר הם שותים בירה".

הבראגה הוחדרה לארצות הרומניות על ידי הטורקים בתקופת האימפריה העות'מאנית. לפני התקופה המודרנית, הבראגה והלימונדה היו המשקאות המצננים העיקריים שנמכרו בארצות הרומניות. המשקאות הופקו על ידי המוכרים בביתם ונמכרו ברחוב ישירות לקונים הצמאים.

כיום הבוזה שכיח בטורקיה, דרום מזרח רומניה, אלבניה, מרכז אסיה, בולגריה, מדינות יוגוסלביה לשעבר ואזורים נוספים במזרח אירופה והבלקן ומדינות הים התיכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בראגה בוויקישיתוף