דוחן

דוֹחַן הוא כינוי לקבוצה של דגנים חד-שנתיים גבוהים בעלי זרע קטן, המשמשים לגידול חקלאי כמזון לאדם וכמספוא לבהמות, באזורים בעלי תנאים קשים לגידול חקלאי. זו איננה קבוצה טקסונומית, ורוב המינים בה שייכים לתת-המשפחה Panicoideae (אנ') שבמשפחת הדגניים.
השימושים בגידולי הדוחן מגוונים. זנים מסוימים של דוחן משמשים מזון מקובל לבני אדם בהודו, נפאל, סרי־לנקה, סודאן, תימן, קניה, אוגנדה, זמביה, זימבבואה, טנזניה, נמיביה, סין, מונגוליה, גאורגיה, ואתיופיה (את האינג'רה, הלחם האתיופי, מכינים מקמח טף). הדוחן משמש להכנת מגוון מזונות, החל מדייסות, נזידים ולחמים וכלה בבירה. דוחן גם משמש כמספוא להזנת בעלי חיים, בעיקר במדינות מערביות (ארצות הברית ואירופה) וברוסיה.
את הדוחן ניתן לגדל באזורים צחיחים יחסית, בכמות משקעים נמוכה יחסית, וגם בקרקעות לא־פוריות.
מיני הדוחן העיקריים שמגדלים היום הם:
- Pennisetum glaucum – דוחן פנינה
- Setaria italica
- Panicum miliaceum – דוחן תרבותי
- Eleusine coracana
יתרונות תזונתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיני הדוחן השונים עשירים בזרחן, ברזל, סידן, ויטמין B2 וויטמין B3. זרעי הדוחן משמשים תחליף לחיטה (לחולי צליאק – אלרגיים לגלוטן). הזרעים מכילים לציטין, חומצה פיטית וחומצות אמינו, ועשויים להוריד את רמת הכולסטרול, כמו גם לצמצם את איבוד השיער במהלך טיפולים כימותרפיים לסרטן.[1]
הדוחן ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוחן מוזכר פעם אחת בתנ"ך, בין מרכיבי הלחם שממנו אכל הנביא יחזקאל: "וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים" (יחזקאל, ד', ט'). כל התרגומים הקדומים זיהו את הדוחן שבמקרא עם Panicum miliaceum (אנ'), וכן רבים מפרשני ימי הביניים. כך זוהה גם ה'דוחן' הנזכר במשנה על ידי רש"י, הרמב"ם, הרש"ס ועוד. בגמרא הדוחן מוזכר כמה פעמים, אחת מהן בברכות, ל"ז, א', במיוחד בקשר שלו לאורז. ישנה מחלוקת בין המפרשים מהו הדוחן ומהו האורז; רש"י מפרש את הדוחן כ'פנ"ץ' בצרפתית עתיקה, ואילו התוספות מפרש אותו כ'מי"ל' ו'פנ"ץ'. הצעות זיהוי נוספות ל'דוחן' הם הזיפן האיטלקי (Panicum italicum (אנ')) והדורה (Sorghum bicolor (אנ')). לפי שעה, העדויות מממצאים בוטניים–ארכאולוגיים אינן מאפשרות אימות של שתי ההצעות הללו, ובנסיבות אלו ניתנת העדפה למסורת הזיהוי הקדומה לפיה מדובר במין הנקרא בימינו 'דוחן'.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gardani G. et al., A case-control study of Panicum Miliaceum in the treatment of cancer chemotherapy-induced alopecia, Minerva medica, 98 (6), 2007, עמ' 661-664
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוחן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הערך "דוחן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הערך "דוחן תרבותי", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
- ר.ד. בייקר, תהליך יצור הדוחן לסוגיו, אוניברסיטת T&M – טקסס.
רחל טלשיר, הקינואה החדשה: דוחן, באתר הארץ, 14 בינואר 2016