דוחן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוחן

דוֹחַן הוא כינוי לקבוצה של דגנים חד-שנתיים גבוהים בעלי זרע קטן, המשמשים לגידול חקלאי כמזון לאדם וכמספוא לבהמות, באזורים בעלי תנאים קשים לגידול חקלאי. זו איננה קבוצה טקסונומית, ורוב המינים בה שייכים לתת-המשפחה Panicoideae (אנ') שבמשפחת הדגניים.

השימושים בגידולי הדוחן מגוונים: במקומות מסוימים הוא משמש כמרכיב הראשי בתזונה של בני אדם. זנים מסוימים של דוחן משמשים מזון מקובל לבני אדם בהודו, נפאל, סרי־לנקה, סודאן, תימן, קניה, אוגנדה, זמביה, זימבבואה, טנזניה, נמיביה, סין, מונגוליה, גאורגיה, ואתיופיה (את האינג'רה, הלחם האתיופי מכינים מקמח של טף, זן דוחן אתיופי). מהדוחן מכינים מגוון של מזונות החל מדייסות ונזידים, לחמים וכלה בבירה. דוחן גם משמש כתבואה לצורכי הזנת בעלי חיים, כמספוא, בעיקר במדינות מערביות (ארצות הברית ואירופה) וברוסיה.

את הדוחן ניתן לגדל באזורים צחיחים יחסית, בכמות משקעים נמוכה יחסית, וגם בקרקעות לא־פוריות.

המינים העיקריים שמגדלים היום הם:

יתרונות תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני הדוחן השונים עשירים בזרחן, ברזל, סידן, ויטמין B2 וויטמין B3. זרעי הדוחן משמשים תחליף לחיטהאלרגיים לגלוטן - חולי צליאק). הזרעים מכילים לציטין, חומצה פיטית וחומצות אמינו, ועשויים להוריד את רמת הכולסטרול כמו גם לצמצם את איבוד השיער במהלך טיפולים כימותרפיים לסרטן[דרוש מקור].

הדוחן ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוחן נזכר פעם אחת בתנ"ך, בין מרכיבי הלחם שממנו אכל הנביא יחזקאל: "וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים" (יחזקאל, ד', ט'). כל התרגומים הקדומים זיהו את הדוחן שבמקרא עם Panicum miliaceum (אנ'), וכן רבים מפרשני ימי הביניים. כך זיהו גם את ה'דוחן' הנזכר במשנה: רש"י, הרמב"ם, רש"ס ועוד. בגמרא הדוחן נזכר כמה פעמים, אחת מהם במסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א'. במיוחד בקשר שלו לאורז ויש מחלוקת בין המפרשים מהו הדוחן ומהו האורז. רש"י מפרש: פנ"ץ, בצרפתית עתיקה, ואילו התוספות מפרש: מי"ל ופנ"ץ. הצעות זיהוי נוספות ל'דוחן' הם הזיפן האיטלקי (Panicum italicum) (אנ') והדורה (Sorghum bicolor) (אנ') אך לפי שעה, העדויות מהממצא הבוטני-ארכאולוגי אינן מאפשרות אימות של שתי ההצעות הללו, ובנסיבות אלו ניתנת העדפה למסורת הזיהוי הקדומה שמדובר במין הנקרא בימינו 'דוחן'[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוחן בוויקישיתוף

A case-control study of Panicum Miliaceum in the treatment of cancer chemotherapy-induced alopecia.

Gardani G, Cerrone R, Biella C, Galbiati B, Proserpio E, Casiraghi M, Travisi O, Meregalli M, Trabattoni P, Colombo L, Giani L, Messina G, Arnoffi J, Lissoni P.

Minerva Med. 2007 Dec;98(6):661-4

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב. עמ' 131-130