בראון בס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בראון בס
Brown Bess.png
Brown Bess Carbine.jpg
מוסקט הבראון בס ודגם הקרבין
מידע כללי
סוג רובה מוסקט חלק קדח
מדינה מייצרת ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות שירות 1879 - 1722
מלחמות מלחמות האינדיאנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
קליבר 18 מ"מ (קליע)
19 מ"מ (קנה)
פעולה מצת חלמיש
הזנה טעינת לוע ידנית
אורך כולל 1.49 מטר
אורך קנה 110-120 ס"מ
משקל ריק 4.8 ק"ג
קצב אש בודדות
מהירות לוע משתנה
טווח אפקטיבי משתנה (90 - 45 מטר)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסקט דגם יבשהאנגלית: Land Pattern Musket) בכינויו הנפוץ בראון בס (Brown Bess) היה מוסקט חלק קדח בעל טעינת לוע, אשר פותח על ידי הצבא הבריטי ושירת את כוחות האימפריה הבריטית, צבא ארצות הברית, צבא שוודיה, צבא מקסיקו ומדינות נוספות בין שנת 1722 לאמצע המאה ה-19.

הבראון בס היה מזוהה במיוחד עם כוחות האימפריה הבריטית ("המעילים אדומים") במהלך המאה ה-18 וה-19 והוא אחד המוסקטים המוכרים והנפוצים של העת החדשה. בצבא הבריטי שימש המוסקט בעיקר את כוחות הרגלים והפרשים (לרוב בדגם קרבין) בין 1722 עד ל-1838 והם הוצאו בהדרגה משירות לטובת רובים מדויקים יותר. כוחות צבאיים שונים סביב העולם המשיכו להשתמש בבראון בס עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-19.

מוסקט הבראון בס מוכר במיוחד עבור השימוש הנרחב בו במהלך המלחמות הנפוליאוניות ובמהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצת החלמיש של הבראון בס במצב לאחר ירי. תא ההצתה מצוי מול המצת ומכסה התא פתוח.

הבראון בס היה מוסקט חלק קדח, בעל טעינת לוע ומצת חלמיש. פעולת הטעינה הייתה יחסית מורכבת: החייל היה נושא תרמילי נייר שכללו את הקליע (כדור עופרת עגול) ואבק שריפה, החייל היה פותח את תרמיל הנייר (בנשיכה) שופך מעט אבקה לתוך תא הצתה מימין לנשק (היכן שמצת החלמיש מצוי), מעמיד את המוסקט כלפי מעלה, שופך את שארית אבקת השריפה במורד הקנה ודוחף פנימה את הכדור בעזרת מוט דחיסה ייעודי. לאחר מספר יריות, פנים הקנה היה מתלכלך מאבק השריפה שהוצת ופעולת דחיסת הקליע הייתה הופכת לקשה יותר, משום כך הקליעים היו בקוטר כ-18 מ"מ לעומת קוטר הקנה 19 מ"מ - המשמעות המעשית של תהליך עיבוי דפנות הקנה וההבדל בין קוטר הקליע לקנה היא שלאחר מספר יריות דיוקו של המוסקט עלה במקצת.

בדומה למוסקטים אחרים בתקופה, הבראון בס לא פותח במטרה להיות מדויק או בעל טווח נרחב. יחידות רגליות שנשאו את המוסקט ירו באופן מבוקר בשורה אל מול האויב, כאשר לרוב טווח פתיחת האש היה כ-50 מטר. באופן זה, כוחו של המוסקט היה תלוי בעיקר ביכולת של החייל לירות בקצב אש מהיר מהאויב ולייצר מכות אש של כלל החיילים - במצב כזה כל מכת אש הייתה פוגעת קשות בחיילי האויב שממול. תפקיד שני שהיה למוסקטים בתקופה היה להסתערות כידונים, כאשר המוסקט היה למעשה הופך לחנית כאשר הטווחים היו מתקצרים אל מול האויב, למטרה זו אורכו ומשקלו של הבראון בס במקביל לכידון שיוצר עבורו נחשבו מוצלחים במיוחד.

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור נשק חיל הרגלים העיקרי של הצבא הבריטי והנשק הנפוץ גם בשאר היחידות, הבראון בס שירת מפיתוח בשנת 1722 ועד ל-1838, כאשר הוא היה מצוי ביחידות הצבא עד לסביבות 1854 עם תחילת מלחמת קרים. בשירות של מעל מאה שנים בתקופה בה האימפריה הבריטית הייתה מצויה בהתרחבות, הבראון בס לקח חלק בעימותים צבאיים רבים בהם מלחמות האינדיאנים, מלחמת שבע השנים, מלחמת העצמאות של ארצות הברית, המלחמות הנפוליאוניות, מלחמת 1812 ורבים אחרים.

מוסקטים שנמכרו לצבא מקסיקו שימשו אותו במלחמת ארצות הברית-מקסיקו. לוחמים מאורים מניו זילנד רכשו מוסקטי בראון בס רבים מסוחרים אירופאים והם שימשו אותם באופן נרחב במלחמות המוסקט הבין-שבטיות. לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-19 לוחמי זולו עשו את אחד השימושים האחרונים במוסקטי בראון בס בעימות צבאי, כאשר הם נלחמו כנגד הבריטים, שבעצמם הפסיקו להשתמש בבראון בס כ-40 שנים לפני כן.

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של חיילים רגליים בריטים עם מוסקטי בראון בס (כידונים מחוברים), 1815.
דגם תמונה שירות נתונים
דגם יבשה ארוך
Long Land Pattern.jpg
1793–1722
רובה רגלים סדיר: 1722-1768
4.7 ק"ג, 159 ס"מ
דגם יבשה קצר
Short Land Pattern.jpg
1740-1797
רובה רגלים סדיר: 1793-1797
4.8 ק"ג, 149 ס"מ
דגם הודו
India 3rd Pattern Brown Bess.jpg
1797-1854 4.9 ק"ג, 140.3 ס"מ
דגם יבשה חדש
New Land Pattern.jpg
1802-1854
בשימוש יחידות בודדות[1]
4.56 ק"ג, 141 ס"מ
דגם יבשה חדש חי"ר קל 1811-1854
בשימוש יחידות בודדות[2]
4.56 ק"ג, 141 ס"מ
קרבין פרשים
Brown Bess Carbine.jpg
1796-1838 3.34 ק"ג, 108 ס"מ
דגם שירות ימי
Sea Pattern Brown Bess.jpg
1778-1854
בשימוש הצי המלכותי
4.08 ק"ג, 136 ס"מ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשימוש של רגימנטי משמר הרגלים ורגימנט הרגלים הרביעי בלבד.
  2. ^ בשימוש רגימנט הרגלים ה-43, ה-52, ה-53, ה-68, ה-74 ורגימנט הרגלים הקל ה-85. בנוסף ליחידות הרגימנט ה-60 שלא השתמשו ברובים מחורצים (מסוג בייקר).