ברוך עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך עוזיאל
Uziel baruch.jpg
תאריך לידה 1 באוגוסט 1901
תאריך עלייה 1914
תאריך פטירה 20 בפברואר 1977 (בגיל 75)
כנסות 5 - 6
סיעה גח"ל, המפלגה הליברלית הישראלית

ברוך עוזיאל (1 באוגוסט 1901 - 20 בפברואר 1977) היה איש ציבור, פעיל תנועת מכבי העולמית, ממייסדי תנועת העובד הציוני ועורך דין יווני-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלוניקי שביוון למשה עוזיאל. סבו, הרב יעקב עוזיאל, היה אספן ספרים ומנהל העיתון הרשמי של ממשלת טורקיה בסלוניקי. בילדותו למד בתלמוד תורה של הקהילה היהודית בעיר בניהול יצחק אפשטיין. כבר מגיל צעיר עסק בכתיבה, ואחד ממאמריו הראשונים הודפס בעיתון "איל אימפארסייאל" ועסק בצורך לאסוף את הפולקלור הספרדי. בסלוניקי נמנה עם חברי תנועת מכבי, וייסד יחד עם דוד בנבנשתי ושמעון נסים את אגודת "מחזיקי העברית" שקידמה את התרבות העברית, והוציאה לאור את "התחיה" - העיתון העברי הראשון בעיר.

בשנת 1914 עלה לישראל יחד עם קבוצת צעירים מסלוניקי ולמד בבית המדרש למורים. בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק שבסוריה בשל נתינותו היוונית. לאחר שחזר לישראל עם הכיבוש הבריטי, עסק בהוראה בירושלים, ברחובות ובפתח תקווה. במקביל השלים גם לימודי משפטים בירושלים, ובסוף שנת 1933 הומלץ לקבל רישיון עריכת דין על ידי המועצה המשפטית הממשלתית[1]. מחודש ינואר 1934 החל לעסוק בעריכת דין.

עוזיאל היה פעיל במהלך השנים שקדמו לקום המדינה בהבאת פועלי נמל יהודיים מסלוניקי. כן היה פעיל בהתאחדות עולי יוון וכיהן כיו"ר המכון לחקר יהדות סלוניקי, ונמנה עם מייסדי הסתדרות "חלוצי המזרח" (לימים ספרדים ועדות מזרח) בירושלים, בה פעל שנציגים ספרדים ישתתפו באספת הנבחרים הראשונה. בין השנים 1930 - 1931 שימש כחבר הנשיאות של תנועת מכבי בישראל, וניהל את המחלקות לתרבות ולתעמולה. כן השתתף באספת היסוד של הנוער הציוני שהתקיימה בפתח תקווה, ונבחר בהזדמנות זו למזכירות התנועה.

עוזיאל נמנה בין מייסדי תנועת "העובד הציוני" וכיהן מטעמה באספת הנבחרים הרביעית. לאחר קום המדינה נמשכה פעילותו במסגרת המפלגה הפרוגרסיבית. בבחירות לכנסת הרביעית בשנת 1959 היה בעשיריה הראשונה של המפלגה, אולם למרות שהגיע למעמד "הבא בתור"[2], לא נכנס לכנסת[3]. לאחר הקמת המפלגה הליברלית הישראלית וההצלחה בגידול כוחה לעומת מרכיביה, בבחירות לכנסת החמישית בשנת 1961, נכנס עוזיאל לכנסת. עוזיאל נותר במפלגה הליברלית גם לאחר הקמת גח"ל. מהלך זה הוסבר בעיתונות ביחיסים המעורערים שלו עם משה קול וחששו כי לא יזכה למקום ריאלי ברשימה לבחירות לכנסת הבאה[4]. עוזיאל נבחר לכנסת השישית מטעם גח"ל וכיהן מטעמה בכנסת עד 1969, עת פרש מטעמי גיל[5]. במהלך הכנסת החמישית והכנסת השישית הוא היה חבר ועדת החינוך והתרבות וועדת השירותים הציבוריים.

במהלך חייו כתב מאמרים ופיליטונים רבים שהודפסו בעיתונים העבריים הארץ, דבר, הפועל הצעיר, "השער" ו"המכבי", ובעיתונים הספרדיים "איל טיימפו" ו"לה רינאסינסייה ז'ודיאה".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעוזיאל שני ילדים, בת ובן המתגורר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.