הכנסת החמישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסת החמישית
Emblem of Israel alternative blue-gold.svg
ממשלות הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה
תקופת כהונה 4 בספטמבר 1961 – 22 בנובמבר 1965
(4 שנים ו-11 שבועות)
מערכת בחירות 15 באוגוסט 1961
הנהגה
יו"ר הכנסת קדיש לוז עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הממשלה דוד בן-גוריון
לוי אשכול
הרכב הכנסת
5th Knesset Composition.svg
מפלגת השלטון מפא"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

הכנסת החמישית, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמישית, הושבעה ב-4 בספטמבר 1961, כ"ג באלול ה'תשכ"א וכיהנה עד 22 בנובמבר 1965.

מצב פוליטי והרכבת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לכנסת החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת החמישית

על הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת החמישית כיהנה קצת יותר מארבע שנים, ובמהלכה כיהנו שלוש ממשלות – הממשלה העשירית, הממשלה האחת עשרה והממשלה השתים עשרה. הממשלה העשירית הייתה הממשלה האחרונה בראשותו של דוד בן-גוריון, ובראש השתיים האחרות עמד לוי אשכול. בן-גוריון התפטר בפעם האחרונה, מסיבות אישיות, לאחר שחש שאיבד את אמון חבריו בנוגע לפרשת לבון. אשכול התפטר כשנה וחצי לאחר שהקים את ממשלתו הראשונה – גם כן על רקע פרשת לבון. ממשלתו השנייה כיהנה עד סוף כהונת הכנסת.

אחד מהנושאים הרבים שנידונו בכנסת החמישית היה המדיניות הכלכלית החדשה שהנהיג שר האוצר פנחס ספיר לאחר שאשכול קיבל לידיו את ראשות הממשלה. המדיניות החדשה פעלה לייצוב המשק באמצעות ייצוב המחירים ואיחוד שערי המטבע, וספגה ביקורת נוקבת מצד מפלגות האופוזיציה.

נושא האפליה העדתית בישראל עלה אף הוא לעיתים תכופות על סדר יומה של הכנסת, בעקבות העיסוק ההולך וגובר בנושא זה בציבור. בכנסת התקיימו גם דיונים בנושא הכפייה הדתית, בעקבות ההפגנות האלימות של חוגים חרדיים על רקע אי-שמירת השבת והחזרתו של הילד יוסל'ה שוחמכר על ידי המוסד – לאחר שנחטף מהוריו עוד במהלך כהונתה של הכנסת הרביעית על ידי סבו, רב היישוב קוממיות, והוברח לניו יורק כדי להצילו משמד. פרשת הגעתו לישראל של הגנגסטר היהודי האמריקני מאיר לנסקי ושהייתו בארץ, וכן גירושו של ד"ר רוברט סובלן, אף הוא יהודי אמריקני, שארצות-הברית דרשה את הסגרתו באשמת ריגול עבור ברית-המועצות, העלתה לדיון את סוגיית מגבלותיו של חוק השבות.

החלטתו של לוי אשכול לאפשר את העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל סימלה שינוי בגישתה של הנהגת המפלגה השלטת, מפא"י, כלפי תנועת החרות. כמה סיעות מימין ומשמאל פעלו לביטול הממשל הצבאי על אוכלוסיית המיעוטים בישראל, אך הפסידו בהצבעה בנושא זה והצליחו לבטל בשלב ההוא רק את הממשל הצבאי על הדרוזים. ובכל זאת ביטא צעד זה את תחילתו של השינוי בגישתה של המדינה כלפי אזרחיה הלא יהודים.

סיום משפטו של אדולף אייכמן והוצאתו להורג, פרשת המדענים הגרמנים במצרים ותפיסתו של המרגל הישראלי וולפגנג לוץ בקהיר, כינון היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה המערבית – וכמובן תפיסתו ותלייתו בדמשק של המרגל הישראלי אלי כהן – הסעירו אף הם את הרוחות ונידונו בכנסת.

לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית חלו שינויים אחדים במפה הפוליטית, ואלו הטביעו את חותמם על הכנסת, במידה זו או אחרת. פרשת לבון, שלא ירדה מסדר-היום גם בשנים אלו, בעיקר בגלל עמדתו של דוד בן-גוריון, הביאה בסופו של דבר לפרישתם של שמונה מחברי מפא"י, בראשותו של דוד בן-גוריון, ולהקמת רשימת הפועלים הישראלית (רפ"י). המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) התפצלה אף היא על רקע תמיכת החברים הערבים של המפלגה בפן-ערביזם בהנהגתו של גמאל עבד-אל-נאצר. החברים הערבים ומאיר וילנר (מהחותמים על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל) הקימו את הרשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). תנועת החרות ויותר ממחציתה של המפלגה הליברלית הישראלית הקימו גוש פוליטי אחד – גח"ל (גוש חרות ליברלים), והפכו גם כן לסיעה. לקראת הבחירות לכנסת השישית הקימה גם מפא"י, שנחלשה בשל פרישת רפ"י, גוש פוליטי עם אחדות העבודה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודמת:
הכנסת הרביעית
19591961
הכנסת החמישית
4 בספטמבר 1961 - 22 בנובמבר 1965
כ"ג באלול ה'תשכ"א - כ"ז בחשון ה'תשכ"ו
הבאה:
הכנסת השישית
19651969