ברירה זוויגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבולוציה
Tree of life.svg
מנגנונים ותהליכים

הסתגלות
סחף גנטי
זרימת גנים
מוטציה
ברירה טבעית
ברירה זוויגית
ברירת שארים
היווצרות המינים

מחקר והיסטוריה

ראיות
היסטוריה של החיים
מאובן מעבר
הסינתזה המודרנית
השפעות חברתיות
תאוריה ועובדה
התנגדויות / מחלוקת

תחומים בביולוגיה אבולוציונית

קלדיסטיקה
גנטיקה אקולוגית
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית
אבולוציה של האדם
אבולוציה מולקולרית
פילוגנטיקה
גנטיקה של אוכלוסיות
אבולוציה של השפה

קטגוריית אבולוציה
פורטל ביולוגיה
זכר ונקבה של אייל אדמוני

ברירה זוויגית היא עקרון הקובע כי הפרטים המותאמים באופן הטוב ביותר למציאת בני זוג לרבייה יגדילו את הייצוג הגנטי היחסי שלהם בדורות הבאים, בכך שישיגו הצלחה גדולה יותר ברבייה.

תכונות הנבררות על ידי הברירה הזוויגית מתאפיינות בכך שהן מתבטאות באופן שונה בזכרים ובנקבות, מה שמביא לתופעה של דו צורתיות זוויגית – תופעה בעלת תפוצה נרחבת ביותר בעולם הטבע.

אם הברירה הטבעית פועלת על תכונות המגדילות את יכולת ההישרדות והרבייה של הפרטים הרי שהברירה הזוויגית פועלת על תכונות המשפיעות על הסיכוי למצוא בני זוג לרבייה.

ניתן לחשוב על ברירה זוויגית כמקרה פרטי של ברירה טבעית, שהרי ניתן להכליל את התכונות המשפיעות על הסיכוי למצוא בן זוג בתכונות המשפיעות באופן כללי על הרבייה. הסיבה להפרדה בין התהליכים היא כי בדרך כלל הברירה הזוויגית פועלת בכיוון מנוגד לברירה הטבעית. אם ניקח לדוגמה מופעים ראוותניים של זכרים במינים רבים, ניתן לשער כי תהליכי הברירה הטבעית יפעלו להכחדת התכונה הזאת, שכן היא פוגעת בסיכויי השרידה של הפרט. אולם, מסיבה כלשהי, נקבות מעדיפות תכונה זאת (אף על פי שבהעדפתן הזאת הן "דנות" את בניהן לרשת תכונה המקטינה את הישרדותם) ולכן זאת תכונה הנבררת על ידי הברירה הזוויגית.

א-סימטריה בפוטנציאל הרבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת א-סימטריה בין זכרים לנקבות בפוטנציאל הרבייה, הנובעת מההבדל הבסיסי בין תאי המין של הזכר לאלה של הנקבה. תאי המין של הזכר הם רבים מאוד (לזכר יש מספר אינסופי של תאי מין, מכל בחינה מעשית), קלים לייצור וזולים מבחינה אנרגטית. תאי המין של הנקבה לעומת זאת, מספרם סופי, והם יקרים מבחינה אנרגטית. כלומר, ההשקעה של הנקבה בכל צאצא פוטנציאלי גדולה הרבה יותר מזאת של הזכר.

מעבר להשקעה הראשונית של הנקבה בתאי המין, היא מספקת מידה מסוימת של השקעה נוספת, החל בהשקעה בחומרי תשמורת המספקים את המינימום האנרגטי הדרוש להתפתחות הצאצא עד שהוא מסוגל להיזון בעצמו, עבור בהשקעה בביצה או בתקופת הריון, וכלה בהשקעה בגידול הצאצא לאחר הבקיעה או הלידה. כל אלה מיצגים מידות שונות של השקעת הנקבה בצאצאיה, וברוב רובם של המקרים מדובר בהשקעה יותר גדולה מזו של הזכר.

התוצאה של אי-סימטריה זו בהשקעה בכל צאצא היא שהגורם המגביל את ההצלחה הרבייתית של נקבות שונה מזה של זכרים.

עבור נקבות, הגורם המגביל את מספר הצאצאים שהן מסוגלות לייצר בימי חייהן הוא ההשקעה שהן מסוגלות לגייס עבור כל צאצא, במונחים של השקעה אנרגטית וזמן. כל השקעה בצאצא נוכחי גורעת מן ההשקעה שהיא תוכל לתת לצאצאים עתידיים. עבור זכרים, לעומת זאת, הגורם המגביל אינו מידת ההשקעה פר צאצא, אלא מספר בנות הזוג לרבייה שהם מסוגלים לגייס. כלומר, היכולת למשוך נקבות תהיה גורם משמעותי להצלחת הזכר ברבייה, אולם יכולת הנקבה למשוך זכרים, לא תהיה.

ואכן, בניסויים שבוצעו ראו כי ההצלחה הרבייתית של זכרים גדלה ביחס ישר למספר בנות הזוג שלהם, בעוד שבנקבות, מעבר למספר בני זוג מסוים, לא היה שיפור בהצלחה הרבייתית.

ברירה זוויגית בזכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברירה זוויגית בתחרות בין זכרים מתרחשת כאשר הם יכולים להשיג גישה בלעדית לנקבות ומניעת גישה של זכרים אחרים אליהן. השגת גישה בלעדית לנקבות יכולה להתרחש על ידי שליטה ישירה בנקבות או על ידי שליטה במשאבים החיוניים לנקבה. שלושה מביטויי תחרות זאת הם:

  • קרבות ישירים
  • תחרות זרע
  • רצח תינוקות

קרבות בין זכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות ישירים בין זכרים הם הצורה הגלויה ביותר של תחרות בין זכרים על הגישה לנקבות. תחת הלחצים של הברירה הזוויגית בסוג כזה של עימות, יתפתחו תכונות כמו גודל גוף גדול יותר, כלי נשק ושריון. כמו כן יתפתחו התנהגויות התורמות לניצחון במאבקים כאלה. דו צורתיות זוויגית המתבטאת בגודל גדול של זכרים בהשוואה לנקבות, או במבנים פונקציונליים לקרבות, הם תכונות שהתפתחו על ידי הברירה הזוויגית, שכן לו היו מתפתחות תחת לחצי הברירה הטבעית, הן היו מתבטאות במידה דומה בשני הזוויגים. במין שבו קיימים עימותים ישירים להשגת גישה בלעדית לנקבות, מתפתחות גם אסטרטגיות חלופיות של זכרים אשר לא מצליחים לנצח בעימותים אלה, כדי לצליח ולהזדווג עם נקבה בלי ידיעתו של בן הזוג שלה. התנהגויות אלה יכולות לכלול הזדווגות מהירה יותר (להקטנת הסיכוי להפרעה לפני שפיכה), חיקוי מראה של נקבה כדי לא לעורר את חשדו של הזכר וכו'.

תחרות זרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שעימותים ישירים להשגת גישה בלעדית לנקבות מבטיחות לזכר מספר הזדווגויות גדול יותר עם אותה נקבה ביחס לזכרים אחרים, יש לזכור שהתחרות האמיתית אינה על הזדווגויות כי אם על הפריה. כאשר נקבות נוהגות להזדווג עם יותר מזכר אחד, בין אם באופן גלוי ובין אם באופן חשאי, הברירה הזוויגית תפעיל לחץ לפיתוח תכונות הנכללות תחת הכותרת תחרות זרע. ניתן לראות מקרים רבים בטבע שנקבה מזדווגת עם מספר זכרים, או שצאצאיה הם בעלי מספר אבות כמו ביונקים, חרקים, זוחלים ואפילו בבני אדם תועדו מקרים של תאומים משני אבות שונים. בין התכונות שמתפתחות במצב שבו יש תחרות זרע ניתן למנות:

  • שחרור כמות גדולה יותר של זרע בהזדווגות – אם זרע אחד מפרה ביצית, הרי שעצם הגדלת מספר תאי הזרע המשוחרר בעת ההזדווגות מגדילה את סיכוי הזכר להפריה.
  • יצירת פקק הזדווגותי – יש מינים שבהם הזכר מציב מבנה בפתח המין של הנקבה שמטרתו למנוע מזכרים אחרים להזדווג עם אותה נקבה. כנגד התנהגות זאת, פיתחו זכרים התנהגות של הסרת אותו פקק, לפני ההזדווגות.
  • שחרור פרומונים הגורמים לנקבה להיות פחות מושכת בעיניהם של זכרים אחרים.
  • הסרה מכנית של זרע זר מפתח המין של הנקבה לפני ההזדווגות.

הרג צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרג צאצאים קיים במיני יונקים מסוימים. בקרב יונקים הנקבה אינה מתייחמת כל עוד היא מיניקה את צאצאה. באריות, לדוגמה, הלהקה מורכבת מהרבה נקבות קרובות משפחה וגוריהן, וממספר קטן של זכרים שליטים - 2 עד 3 בדרך כלל. כאשר זכרים חדשים משתלטים על הלהקה על ידי סילוק הזכרים הקודמים, הם לא יוכלו להזדווג עם הנקבות עד שהגורים ייגמלו. לכן, ברוב המקרים הזכרים החדשים הורגים את הגורים שעדיין לא נגמלו. בדרך זאת הם מזרזים את תחילת הרבייה שלהם, בטרם זכרים חדשים יגרשו אותם מן הלהקה. זאת תוצאה נוספת של תחרות בין זכרים על גישה לנקבות.

ברירה זיווגית בין-מינית ותוך-מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג של בחירה מינית מתייחס להתפתחות מאפיינים שונים בחיות ובני אדם אשר מהווים יתרון על פני מתחרים בני אותו מין, בהשגת הזדווגות מוצלחת. דרווין חילק את הבחירה המינית לשני תהליכים ברורים ומובחנים: בחירה תוך-מינית ובחירה בין-מינית (אפיגמית).

בחירה תוך-מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת תחרות ישירה בין בני אותו המין להזדווגות עם בני המין השני, לדוגמה, קרבות הקרניים של הצבאים. על פי תאוריה זו, יש תכונות שעלולות לעזור בהכרעת ניצחון בקרב ישיר, כגון גודל וחוזק, או תכונות שאינן מורכבות, כגון הפקת אותות משיכה מוצלחים, רכישת משאבים שרצויים על ידי המין השני, או התערבות בגישה של מתחרים למין האחר.

בחירה בין-מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת בחירה מועדפת של בני מין אחד כלפי חברי המין השני. הפרט בן המין השני הוא אשר בוחר את מושא ההזדווגות שלו. כך לדוגמה נקבות מזנים שונים בטבע בוררות כמיטב יכולתן את מושא ההזדווגות ובכך מנסות להבטיח את שרידות צאצאיה[1].

ההבדל העיקרי בין בחירה תוך-מינית לבחירה בין-מינית הוא אופן התחרות: בבחירה תוך-מינית בני אותו המין מתחרים והמין השני פסיבי בתחרות, ובבחירה בין-מינית בן המין השני הוא שבוחר.

בחירה תוך-מינית מאופיינת בתחרות ישירה בין פרטים בני אותו המין על פרט בן המין השני. זו תופעה נפוצה בעיקר בטבע וניתן לראות בחירה תוך-מינית בבעלי-חיים רבים: מהיונקים הגדולים ביותר ועד לחרקים המזעריים ביותר, תחרות תוך-מינית זכרית המאופיינת בקרבות עזים מופיעה על כל צורותיה. אסטרטגיות לבחירה בין-מינית הן התנהגויות שונות שמטרתן לאמץ את המשאבים הטובים ביותר ביחס לאחרים, כלומר לבלוט כך שבן או בת המין השני יבחרו בך על פני פרטים אחרים באוכלוסייה. ברירה בין-מינית היא הנפוצה בקרב בני אדם.

אסטרטגיות המאפיינות תחרות בין-מינית ישירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מיומנויות באיתור הבן זוג – פיתוח מיומנויות שמאפשרות הגדלת סיכויים להכיר בבן זוג הפוטנציאלי. דוגמה לכך היא שגברים ילכו למקומות בהם הם מעריכים שיש שם הרבה נשים.
  2. התנהגויות אפקטיביות – התנהגויות שמועילות לאיתור בן/בת זוג פוטנציאלים. התנהגות אפקטיבית יכולה להתבטא בהבעת עניין כלפי אדם אחר, או ביטוי על כך שאני פנויה.
  3. רכישת משאבים מבוקשים – רכישת משאב שאטרקטיבי למין השני. דוגמה לכך היא גברים שקונים שטחים, אשר מהווה לנשים סימן לביטחון עתידי לצאצא שלהן.
  4. מורפולוגיה, שינוי מראה – שינויים פיזיים שמטרתן להעלות את האטרקטיביות, למשל דיאטה או ניתוחים פלסטיים[2].

הבדלים באסטרטגיות מיניות בין נשים וגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגברים ולנשים קריטריונים שונים בבחירת בן או בת זוג. ההבדלים בקריטריונים נובעים מהמוטיבציות שונות של כל מין, אשר מכתיבות את המדדים על בסיסם בוחרים בן זוג.

אחד מהגורמים המרכזיים להבדלים בין המינים הוא ההבדל בהשקעה ההורית[3]. גברים יכולים להשקיע פחות בצאצאיהם, ולאמץ אסטרטגיות שממוקדות ברבייה והזדווגות בעוד שנשים נאלצות להשקיע יותר בצאצאיהם בהריון ובילדות, ולכן בחירת בן הזוג המיני-רומנטי משמעותית יותר עבורן. על פי התאוריה, נשים ינסו למצוא את הזכר הטוב ביותר מבחינתן הסובייקטיבית לפני שיממש את האופציה להביא צאצאים. מבחינת נקבות, בחירה שגויה של בחירת פרטנר היא בעלת השלכות גבוהות בעוד שמבחינת זכרים עצם קיום צאצאים הוא הסימן להצלחה, ללא תלות באיכות בת הזוג, כלומר ההשקעה הנדרשת נמוכה בהרבה. נשים יחפשו פרנטר זוגי על בסיס נכונות הזכר להשקיע בצאצא. נשים יעדיפו בן זוג עמיד, ממעמד חברתי גבוה מכיוון שמאפיינים אלה מרמזים על כך שהזכר ידאג למזון, מחסה והגנה של הצאצא. לכן, כאשר גברים ינסו להתחרות אחד בשני ולזכות באישה, ידגישו את המשאבים שברשותם. המאפיין העיקרי שגברים יחפשו אצל נשים, הם רמזים ליכולות הרבייה שלה, פוריות. עבור הגברים, חיזור לוקח זמן ומבטל אלטרנטיבות אחרות, ולכן הזדווגות עם אישה בעלת ערך פוריות ירוד ילווה במחיר עבור הגברים. לכן, כאשר נשים יתחרו אחת בשנייה על מנת לזכות בגבר, ישתמשו ברמזים הקשורים לערך הרבייה שלהן, שמוערך על פי מראה פיזי והארטקטיביות.

השלכות תאורטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרווין הבחין כי נקבות של מינים רבים יותר מפלות ובררניות לעומת זכרים, לכן, הוא כינה את הבחירה הבין-מינית "בחירה נשית". הבחירה הבין-מינית קשורה בהעדפות הבחירה של בן או בת הזוג הפוטנציאלי. העדפה של אותו בן זוג פוטנציאלי ישפיעו על התנאים שבהם מתרחשת תחרות בין-מינית. בתנאים של בחירה נשית, גברים צפויים להתחרות בצורה חזקה ביותר כדי להציג את מאפיינים שנתפסים כמושכים או אטרקטיביים, לעיתים נדירות[4], הבחירה הגברית יכולה להשפיע על התחרות בין נשים באופן דומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ West-Eberhard, M. J. (1983), Sexual selection, social competition, and speciation., The Quarterly Review of Biology
  2. ^ Thornhill, R., & Alcock, J. (1983), The evolution of insect mating systems, Harvard University Press
  3. ^ Trivers, R. (1972), Parental investment and sexual selection, Cambridge, MA: Biological Laboratories, Harvard University.
  4. ^ Smuts, B. (1995), The evolutionary origins of patriarchy, Human Nature