הסינתזה האבולוציונית המודרנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסינתזה האבולוציונית המודרניתאנגלית: modern evolutionary synthesis), הידועה גם בתור "הסינתזה החדשה" או "הסינתזה האבולוציונית", היא סינתזה שנעשתה במאה ה-20 בין מספר תחומי מחקר בביולוגיה ומספקת סקירה של תהליכי האבולוציה כפי שהם מקובלים כיום במחקר.[1] את המושג טבע ג'וליאן הקסלי (אנ'), נכדו של תומאס הקסלי, בשנת 1942.

הסינתזה נהגתה בין 1936 ל-1947. היא עושה שימוש במספר תחומים בביולוגיה, בהם גנטיקה, ציטולוגיה, סיסטמטיקה, בוטניקה, מורפולוגיה, אקולוגיה ופלאונטולוגיה, ומשקפת קונצנזוס לגבי אופן התנהלותה של האבולוציה. היא פיתוח של רעיונות קודמים בני המאה ה-19 מאת דרווין, גרגור מנדל, רעיונות הנאו-דרוויניזם ומחקר שנעשה על ידי גנטיקאים שעסקו באוכלוסיות בראשית המאה ה-20 ועד שנות השלושים שלה. הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית.

הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).

ג'ון הלדיין ותאודוסיוס דובז'נסקי הם בין הגנטיקאים ששילבו בסינתזה האבולוציונית המודרנית את נושא הגנטיקה. חוקרים נוספים מתחום הגנטיקה של אוכלוסיות תרמו את ממד המחקר בנושא שינויי אללים באוכלוסיות נתונות, כפי שהודגם למשל בניסוי האבולוציה ארוכת הטווח של האי-קולי (אנ'). חוקרים נוספים בתחום הסינתזה הם רונלד פישר, סיואל רייט (אנ'), ארנסט מאייר, ג'ורג' גיילורד סימפסון וג'ורג' סטבינס (אנ').

חוקרים ובהם הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד והביולוג ניילס אלדריג' שייסדו את תאוריית שיווי המשקל המקוטע בשנות השבעים, סבורים שבאבולוציה ההדרגתית משולבים מקטעים של אבולוציה מהירה, אך הסברה הזו, הגם שיש בה טענה לגבי קצב שונה של האבולוציה, מקבלת את הנחות היסוד של הסינתזה האבולוציונית המודרנית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.